הרוקח· רבנו אלעזר מגרמייזא
הלכות פסח · רעז
ארבעה עשר שחל להיות בשבת פסק רבינו שלמה לא קרינן שם חלה אלא עושה חררה קטנה אצל גדולה ואופה אותה ולוקח הקטנה וקורא לה שם ומברך ומצניעה לשורפה בחולו של מועד אבל הנראה בעינינו שאם ירצה יפריש חלה קטנה ויאפנה ומאכילה לכהן קטן כדאמרינן בבכורות בפ' עד כמה (דף כז) אמר רבינא נדה קוצה לה חלה ואכיל לכהן קטן. ואם אין שם כהן קטן קיימא לן כר' אליעזר דאית ליה הואיל ואי מקלע כהן קטן אכיל הילכך מותר לאפותה או אם חפץ יאפה הכל וקורא שם לאחר אפיותן דקיימא לן בפרק א' דיו"ט (דף ט) חלת חוצה לארץ אוכל והולך ואחר כך מפריש. ואם נתערבה החלה בעיסה מותר הכל לזרים דקי"ל בפרק עד כמה דבטילה ברוב ואם יש פחות מעומר ואפה ולש פחות מעומר וערך ואפה נותנו בסל מיד אחר אפייתן מצרפן ליטול חלה דקי"ל כר' אליעזר הסל מצרפן לחלה אם אפה קפיזה קפיזה מעט מעט כדאמר בפ' אלו עוברין. מה שעושין ג' מצות מן המדה אחת של פסח דומיא דתודה כשיצאו ממצרים הוי כמו היוצא מבית האסורין דכתיב והעומר עשירית האיפה והיו מ' לחמי תודה מן ב' עשרונים שהם כ' עומרים מה' עומרים עושים י' לחמים חמץ כנגד חמץ הבא מצה והאחרים עושים להחלות י' רקיקין י' חלות י' רבוכין הרי ג' מצות מגיע לכל עומר.