אור ברסלב
הרוקח הלכות פורים

הרוקח· רבנו אלעזר מגרמייזא

הלכות פורים

הלכות ארבע פרשיות

רלה

ויאמר ה' אל משה כתוב זאת זכרון בס' ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים מיכן סמכו לכתוב המגילה בפ"א דמגילה (דף ט') כי אמרו כ"ו כתיבות כתובים במשנה תורה עד שמצאו סמך מיכן כתיבה כתוב זאת זכרון וכתיב ותכתוב אסתר המלכה וכתבו במגילה אותיות קטנות וגדולות ח' של חור כרפס גדולה ו' דויזתא ארוכה ת' ראשונה דותכתוב אסתר גדולה ש"ת דפרמשתא וז' דויזתא מאותיות קטנות תסיר ח' של חור שהיא גדולה שלבש ח' בגדי כהונה שאין חיור כמותן אבל ממעשה דמרדכי ואילך ה' אותיות משונות שתזו"ת בגי' כתב זאת זכרון לכך משונין בגודלן ובקרוין זכרון בגימ' זרעו מאותה שעה שאמר למשה כתב זאת זכרון עד שנה שנלקחה אסתר למלך אחשורוש מ' דמדבר תת"ן שהיו בארץ הרי תת"צ ונ"ב לא עבר איש ביהודה א' דדריוש מדאה ה' דכורש הפרסי ז' דאחשורוש כשלקח אסתר הם תתקנ"ד שנים בגימטריא ושים באזני יהושע כי מחה אמחה תתנק"ד כתב זאת זכרון בס' ושים בגימטריא ותכתב אסתר ומרדכי היהודי ב' יותר כנגד שניהם מחה אמחה בגימ' זה המן ואמרו רבותי' מניין להמן מן התורה המן העץ לכך כמו שיש ע' פסוקים מבראשית עד ואיבה אשית כן מן ויתלו שניהם על עץ עד ויתלו את המן ע' פסוקי' הנחש נתקלל ע"י העץ אף המן נתלה על העץ אשר הכין לו נחש גרם מיתה לע' אומות ולשונות וכן המן נהרג ע"י ע' אומות ומן שופטים ושוטרים עד זכור אשר עשה לך עמלק בין מצות עשה ובין מצות לא תעשה ע' מצות הם נחש גרם שאכלו מעץ הדעת חטה שבוקעת כ' אמה בארץ המן נתלה על נ' אמה נחש פתח באף והמן פתח באף. ולפי שהמן מתוך יין מכר את ישראל לאחשורוש והמלך והמן ישבו לשתות כן במשתה היין נפל. יין בגי' ע' וכן מאיגרות המן י"ג בניסן עד כ"ו בסיון שנכתבו האיגרות של מרדכי ע' ימים. מן אמר אל הכהנים עד ספירת העומר ע' פסוקים ושם רמוז המן בסוף ג' ההין תיבות ממושבותיכם תהיינה והוא נתלה בקציר העומר כסדום שנהפכה ביום העומר לכך רמוז המן בסדום יין גם הלילה והמן נפל בליל שלישי במשתה וכן כתוב שם בלילה ההוא גם הלילה גם בלילה וכן רמוז ג' לילות ביעקב שאמר פן יבא והכני אם על בנים צפה שזרעו של עשו עתידים לומר טף ונשים ביום אחד לכך רמז ולן שם בלילה המן וילן שם בלילה ולן בלילה ההוא וכך המן ויקח מן הבא בידו מנחה רמז שהמן מצא למרדכי עוסק בהלכות מנחה ומראה בידו כדאיתא בפ"א דמגילה ולפי שבמעשה עשו רמוז המן לכך אף בערכין רמוזים יחד עשו בהתחלת התיבות והמן בסופי התיבות מבן עשרים שנה ומעלה והמן נתן כנגד הגדול שבערכין נ' שקלים שהם ב' מנים קטנים וק' מנים הם ככר כשתוסיף בו השתות נמצא ת"כ אלף נותנים י' אלפים ככר לכך נתלה על עץ נ' והחרימו השלל שרמוז בסופי התיבות כשדה החרם לכהן. יכרסמנה חזיר מיער ע' תלויה ומשם עד סוף המזמור נ' תיבות והעץ היה מן התיבה נ' אמה רחבה לכך במזמור בהיותו במערה המן "הוציאה "ממסגר "נפשי ונדרש בבראשית רבה על התיבה ורמז מפלת המן בברית בין הבתרים אשר עבר בין הגזרים האלה ואמר הגוי אשר יעבדו דן אנכי נ"ד פעמים המן במגילה דן כמנין מדי וכן ג' אזי בשיר המעלות שהם עולים כ"ד וכן באותו המזמור נ"ד תיבות וכן נ"ד אותיות בבני המן ואם תמנה י' וא"ת הם ל' אותיות הם פ"ד אותיות ובעל הנסים דפורים פ"ה תיבות וכן בפרשת ויאמר ה' אל משה כתב זאת זכרון עד מלחמה ליי מדר דר ל"ז תיבות ומן אשר עשה לך עמלק עד לא מ"ז תיבות הרי פ"ד וחשוב קריאת הפסוקים במקום תיבה אחת הרי פ"ה וכן פ"ד אותיות מן פרשנדתא ועד ויזתא והמן נתלה עמהם חשוב כאחד הרי פ"ה תיבות בעל הנסים דפורים המן בגימטריא נ' אמה במגילה על העץ אשר הכין לו צ"ה פסוקים זהו ולו הכין כלי מות ולו הכין בגימ' זה היה המן כלי מות בגי' בכלי חמשים אמה זהו באיוב מפר מחשבות ערומים לכך בג' פסוקים סופן המן נמהרה' בצהרים' אביון מבני המן עד ו' ארוכה של ויזתא נ' אותיות שנתלו על עץ נ' אמה עם המן לכך נ' פעמים המן עד עשרת בני המן המן תיבות מן לא מות תמותון עד המן העץ לכך אמרו רבותי' המן העץ רמוז מן ויקרא ה' אלהים עד תשופנו עקב המן תיבות באותן ט' פסוקים ויבא עמלק קי"ט תיבות ובאותם עד אשר עשה לך עמלק מ"ז תיבות הרי קס"ו וכן קס"ו פסוק במגילת אסתר וכן קס"ו תיבות בהלל הגדול וכן במזמור שלפניו בהללויה וכתיב ויפרקנו מצרינו זה המן אין הצר שוה בנזק המלך צרינו אין הצר איש צר ואויב המן זהו עת עת צרה היא ליעקב בגימ' היה כל מרדכי ואסתר וממנה יושע בגימטריא ומהמן יושע ו' יושע בליל העומר המן העץ ימים מכ"ג בסיון שנכתבו אגרות מרדכי עד י"ד באדר לכך אמרו המן העץ רמז להמן שנתלה על העץ וסמך ויפרקנו מצרינו נותן לחם לכל בשר כי בפורים שפדאנו מאיש צר ימי משתה שאסור להתענות לכך כתב במזמור אילת השחר בגימ' זה מרדכי ואסתר הצילה מחרב נפשי המן ובאותו מזמור רמ"ח תיבות על שם אספר כל עצמותי ומסיי' יבאו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה לעם נולד כי מדי כלו' במלכות מדי ופרס וכתוב למעלה יאכלו ענוי' וישבעו וכתיב אחריו ה' רועי לא אחסר על שם ימי המשתה וישבעו בגימ' ביום פורים לעם נולד כי עשה בגימט' הפור בגימט' מרדכי ואסתר לעם נולד בגימ' הנה זה יבאו ויגידו צדקתו בגימטריא קריאת מגילה.

רלו

מגילה צריכה שתהא כתובה בספר ובדיו ומשורטטת כס"ת וכמזוזה בין כל שינוי ושיטה דאמר בפ"ב הקורא את המגילה למפרע (דף יז) היתה כתובה בסם ובסיקרא בקומוס ובקנקנתום לא יצא עד שתהא כתובה אשורית על הספר ובדיו דאמר רבה כתיב הכא ותכתוב אסתר וכתיב ואני כותב על הספר בדיו. במס' מנחות בפ' התכלת משמע כתבן על עור בהמה טהורה כשירה אעפ"י שלא עבדו לשמן אבל בגיטין בפ' הניזקין משמע דבעינן עיבוד לשמה גבי גוילין בפ"א דמגילה (דף ט') דברי שלום ואמת מלמד שצריכה שירטוט כאמתה של תורה היא המזוזה ופסקי' במנחות ובמגיל' מזוזה צריכה שירטוט בין שיטה לשיטה וצריך לתופרה בגידין דאמר בפ' הקורא את המגילה למפרע (דף יט) מגילה נקרא ספר שאם תפרה בחוטי פשתן פסולה ונקראת אגרת אם הטיל בה ג' חוטי גידים כשירה אמר רב נחמן ובלבד שיהו משולשין. היתה כתובה תרגום פסולה דתנן קראוה תרגום בכל לשון לא יצא ואוקמינ' אע"ג דכתוב תרגום. אין כותבין את המגילה שלא מן הכתב אלא יעתיקנה מן אחרת אמר רב יהודה אמר שמואל הקורא את המגילה הכתובה בין הכתובים לא יצא ומוקמינן בציבור אבל ביחיד מותר כגון ספרים שלהם העשוים כס"ת ונראה אם אין מגילה כשירה יקרא בחומש דדמי להא שמורישין לולביהן לבני בניהם אע"פ שיבש פסול אין שעת הדחק ראייה. הכל חייבין בקריאת מגילה כהנים לוים וישראלים גרים ועבדים משוחררים חללים נתינים וממזרים סריס אדם וסריס חמה פצוע דכא וכרות שפכה חייבים ומוציאין את הרבים ידי חובתם טומטום ואנדרוגינוס חייבין ואין מוציאין הרבים ידי חובתן אנדרוגינוס מוציא את מינו ואין מוציא את שאינו מינו טומטום אינו מוציא לא את מינו ולא את שאינו מינו נשים ועבדים וקטנים אינם מוציאים אלא חייבין לשמוע בפ"א דמגילה (דף ד) אמר ריב"ל נשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו הנס ירושלמי אמר בר קפרא צריך לקרותה בפני אנשים ונשים שאף הן היו בספק להשמיד להרג ולאבד ריב"ל הוה מכנש בייתיה וקרי קמיהון מיכן נהגו להביא קטנים וקטנות לקריאת מגילה אמר רב יהודה אמר שמואל כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן מבטלין ובאין לשמוע מקרא מגילה. מיכן נהגו של בית רבי שמבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה הכל כשירין לקרא את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן דאינן בני חיובא ותנן במס' ר"ה בפרק ראוהו ב"ד (דף כט) זה הכלל כל שאינו מחויב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן בפ"א דמגילה (דף ה) אמר רב מגילה בזמנה קורין אותה אפילו ביחיד שלא בזמנה בעשרה ופסיק ר"ח ורבי תם דהכי הלכתא דהא אמר ר' יוחנן בפ"ב דמגילה הקורא את המגילה הכתובה בין הכתובים לא יצא לא אמרו אלא בציבור מכלל דסבירא ליה שקורין אותה אפי' ביחיד אע"ג דרב חש להא דרב אשי דאמר בין בזמנה בין שלא בזמנה בי' שמחזר אחר י' מיהו הלכה כרב דאפי' ביחיד ואדם שהולך בספינה או במדבר אם יכול למצוא מגילה יקח עמו ואם לאו קורא בי"א בי"ב בי"ג שהתינוקות קורין ולא יברך לפניה ולאחריה אם יש לו מגילה כי מגילה נקראת בי"א בי"ב בי"ג בי"ד בט"ו הרי ה' זמנים וכן ה' פורים במגילה. הקורא את המגילה למפרע לא יצא. תנו רבנן השמיט בה הקורא פסוק אחד לא יאמר אקרא את כולה ואחזור ואקרא אותו פסוק אלא קורא מאותו פסוק ואילך וכן הנכנס לב"ה קורא מתחלתה ועד סופה קראה על פה לא יצא השמיט הסופר פסוק אחד קוראו על פה ויצא. היתה מטושטשת כולה אם רישומה ניכר כשירה אם לאו פסולה קרא סירוגין ומתנמנם בנתיים ולא שהה כדי לגמור את כולה יצא. מיהו מנהג שלא לנשם בין פסוק לפסוק לפי שנקרא איגרת וקיימא לן צריך שיקרא את כולה וצריך שתהא כתובה לפניו כולה בפ"א דמגילה (דף יד) א"ר יהושע בן לוי חייב אדם לקרות את המגילה בליל י"ד ולשנותה ביום י"ד בלילה מברך ברכת מגילה.

רלז

ברכת מגילה בא"י אמ"ה אקב"ו על מקרא מגילה בא"י אמ"ה שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה בא"י א"מ העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. בלילה לאחר קריאתה במס' סופרים רב אמר צריך לומר ארור המן וארורים בניו ולאחר קריאת המגילה אומר בא"י אלהינו מלך העולם האל הרב את ריבנו והדן את דיננו והנוקם את נקמתינו והמשלם גמול לכל אויבי נפשינו והנפרע לנו מצרינו. בא"י האל הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם האל המושיע. וכשיסיים הקהל אשר הניא יאמר להודיע שכל קויך לא יבושו ולא יכלמו לנצח כל החוסים בך ארור המן אשר בקש לאבדי ברוך מרדכי היהודי ארורה זרש אשת מפחידי ברוכה חסתר בעדי. ביום מברך על מקרא מגילה ושעשה ניסים. כל הלילה כשר לקריאת מגילה עד עמוד השחר ומה שיש לו לקרא ביום כל היום כשר עד שקיעת החמה אמר ר' אדא דמן יפו עשרת בני המן ועשרת חייב למימרינהו בנשימה אחת דכולהו בהדי הדדי נפיק נשמתייהו. ואמרי' במס' מגילה (דף כא) בהלל ובמגילה אפי' עשרה קורין ועשרה מתרגמין כיון דחביב עליהן יהבי דעתייהו עליה כפרים ועיירות גדולות קורין בי"ד ומוקפין חומה מימות יהושע בן נון קורין בט"ו וכן שושן הבירה. א"ר יהושע בן לוי כרך וכל הסמוך לו נידון ככרך וכל הנראה עמו עד מיל. קורין את, המגילה בין עומד בין יושב בתוספתא בירך לפניה ולא בירך לאחריה או לא בירך לא לפניה ולא לאחריה יצא. מעשה בר' מאיר שקראה מיושב כיון שגמרה נתנה לאחר ובירך לאחריה. בפ' א' (דף ד) אין קורין את המגילה בשבת משום גזירה דרבה שמא יעבירנו ד' אמות ברשות הרבים. אבל דורשים בפורים שחל להיות בשבת בעניינו של יום. אדר ואדר אין קורין אלא באדר הסמוך לניסן. פורים אין אסור בעשיית מלאכה ואם מנהג בעיר אסור ורב חזייה לההוא גברא דקא זרע כיתני ולטייה ולא צמח כיתניה. תני רב יוסף ומשלוח מנות איש לרעהו שני מנות לאדם אחד ומתנות לאביונים שני מתנות לשני בני אדם ירושלמי סעדות ר"ח וסעדות פורים מאחרין ולא מקדימין מגבת פורים לפורים. אין מדקדקין במנות פורים אלא כל מי שהוא פושט ידו נותנים לו. אמר רבא מיחייב איניש לאיבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי פי' ירבה במשתה היין. וחייב לאכול ביום סעודת פורים דא' רבא סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא ידי חובתו. ימי משתה כתיב מלמד שאסור בתענית ושמחה מלמד שאסור בהספד ואמר בפסחים בפרק ואלו דברים (דף סח) מר בריה דרבינא הוה יתיב בתעניתא כולה שתא בר מעצרתא ומעלי יומא דכיפורי ויומי דפוריא.

רלח

על הנסים חייב להזכיר על הניסים ערבית ושחרית ומנחה במודים ובנודה לך בברכת המזון בארבעה עשר באדר דקיימא לן כרב ששת בפרק במה מדליקין (דף כד) הקורא את המגילה פושטה כאיגרת.

רלט

תפלות בערבית לאחר סיום כל התפלה קורין את המגילה ומברך אחריה ויורד לפני התיבה ואומר ואתה קדוש וכל סדר קדושה ומה שאין אומרים ובא לציון גואל לפי שאין גאולה בלילה לשחרית מתפלל ומזכיר על הנסים וקדיש עד דאמירן בעלמא וקורין כהן לוי וישראל בפרשת ויהי בשלח מן ויבא עמלק עד מדר דר ואומר קדיש ומחזיר התורה וקורא המגילה ואומר תהלה לדוד ובא לציון וסדר קדושה וכל הקדיש במקום שיש ספק אם עירם מוקפת חומה מימות יהושע בן נון אם לאו קורין בי"ד המגילה כהלכתה אבל בט"ו קורין אותה בלא ברכה ושמחים בזה ובזה ואין אומרים למנצח.

רמ

פורים במ"ש פורים שחל להיות במ"ש ואירע שום אבל קודם הפורים והאבל יושב בבית הכנסת בשבת במנחה כשיהיה שם לא יצא ישב שם וישמע כל התפלה והמגילה ולמחרת לא יצא מפתח ביתו אלא קורין לו המתפללין עמו או קורא בעצמו וכן אם יום פורים באמצעית השבוע אמרי' במועד קטן אבל אינו יוצא מפתח ביתו וקורא בביתו. וכשחל פורים במ"ש יתפלל בלחש ואומ' קדיש משלם ויהי נועם לאחר קריאת המגילה ואתה קדוש וסדר קדושה. ואם אירע נישואין בפורים יקראו בבית החתן והכלה שם בי' או יקרא לבדו כך ראיתי. מגילה נקראת בה' זמנים לכפרים המקדימין ליום הכניסה לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם בה' זמנים. כי במגילה כתיב ד' שמחה ומשתה וא' משתה ויום טוב לכך רמז בפרשת אמור אל הכהנים לאחר פרשת מועדות שמן זית זך רמז לחנוכה ואחריו ולקחת סולת ואפית רמז לפורים משתה ושמחה.

תענית אסתר תענית אסתר אין לו סמך אך בשאילתות דרב אחאי בפרשת ויקרא וכשחל תענית אסתר להיות בשבת או בע"ש מקדימין ומתענין יום ה' בשבת מפני שהוא נס. אין אומרים הלל על נס שבחוצה לארץ. ב' ימים של פורים אין אומרים למנצח ואין נופלין על פניהם לא בי"ד ולא בט"ו. במגנצא אומרים ויהי נועם במ"ש כשחל פורים באמצע השבת אבל אם חל באחד בשבת אין אומרים ויהי נועם אלא לאחר קריאת המגלה ואין אומרין צדקתך באותה שבת שחל פורים למחר כמו שאין אומרי' תחנונים בערב פורים בחול. כך אין אומרים צידוק הדין בשבת שהוא ערב פורים. בוורמשא אין מנהג לומר איש יהודי בקול רם בלילה אלא ביום ובמקומות אחרים נוהגין.

רמא

פרשת פרה אדומה. למה קורין פרה בשלישית לפי ששואלין בהל' הפסח קודם הפסח ל' יום להזכיר שיעשו הפסח בטהרה ירוש' ר' אבא בשם ר' חייא אין מפסיקין בין פורים לפרה ר' לוי אומר אין מפסיקין בין פרה לחדש וסימן לפרשיות בין הכוסות הללו אם ירצה לשתות ישתה בין שלישי לרביעי לא ישתה. והיא רחוקה בגימטריא פרה אדומה אמרות ה' אמרות טהורות מזוקקות שבעתים. פרשת פרה יש בה ז' פרות ז' הזיות וז' כהנים וז' טהורים ומפרישין ז' ימים ומזין ז' הזיות מז' פרות שנעשו. והיתה לבני ישראל למשמרת לפי שבעולם הזה מטמאין ומטהרין מפי כהן אבל לעתיד לבא אינו כן אלא הקב"ה עתיד לטהרם שנ' וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם פרשה שלישית קורא המפטיר זאת חקת התורה פרה אדומה עד תטמא עד הערב ומפטיר ביחזקאל בית ישראל יושבים על אדמתם עד צאן אדם.

רמב

הלכות פרשת החדש. החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון יהי מארת ברקיע השמים אמר ר' יוחנן לא ברא להאיר אלא גלגל חמה בלבד יהי מאורות מאר"ת כתיב בגימ' שמש אם כן למה נברא לבנה אלא לקדש בה ראשי חדשים וראשי שנים. ואין מונין ללבנה אלא אם שקעה חמה והיו לאותות אלו שבתות כי אות היא ביני וביניכם ולמועדים אלו ימים טובים ולימים אלו ראשי חדשים ושנים אלו ראשי שנים אומות העולם מונין לחמה וישראל ללבנה. החדש הזה לכם עד שלא יצאו ממצרים הקב"ה יושב וחושב חשבונות ומעבר עבורים ומקדש את השנים ומחדש את החדשים כיון שיצאו ישראל ממצרים אמר להם החדש הזה לכם ר' ברכיה בשם ר' יוחנן נתעטף הקב"ה בטלית מצויצת והעמיד למשה מיכן ולאהרן מיכן וקרא למיכאל ולגבריאל ועשה אותם כשלוחי ב"ד ואמר להם כיצד ראיתם את הלבנה לפני החמה או לאחריה לצפונה או לדרומה כמה היה גבוה ולאין נוטה וכמה היה רחב אמר להם כסדר הזה כך יהו בני מעברין את השנה למטה על ידי זקן ועל ידי עדים. למה אנו קורין החדש ועניין פסחים אמר הקב"ה לישראל הואיל ואתם מתעסקין בהן כאלו הקרבתם הקרבנות רב הונא אמר אין הגליות מתקבצין אלא בזכות משניות גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם ובכל מקום מוקטר ומוגש לשמי מנחה טהורה וכי יש מנחה בבבל אלא אם אתם מתעסקין בהם כאילו אתם מקריבין כל הקרבנות. אומות העולם שלא קבלו את התורה שנתנה מתוך החשך וכו' אבל ישראל שקבלו התורה ועליך יזרח ה' והיה ה' לך לאור עולם.

רמג

רביעית קורא המפטיר בבא אל פרעה מן החדש הזה לכם עד תאכלו מצות ומפטיר ביחזקאל מן בראשון באחד לחדש עד ושמן הין לאיפה. מר"ח ניסן עד אסרו חג אין נופלין בתחנה. מתענין ג' ימים אחר הפסח. ושלשה ימים אחר סוכות:

תוכן העניינים

הרוקח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה