הרוקח· רבנו אלעזר מגרמייזא
הלכות ארבע פרשיות
רלא
במסכת מגלה (דף כט) ר"ח אדר שחל להיות בשבת קורין פרשת שקלים כי תשא ומפטירין ביהוידע אמר ר' יצחק נפחא ר"ח אדר שחל להיות בשבת מוציאין ג' תורות וקורין באחד מעניינו של יום ואין אומר קדיש ואחד קורא בר"ח ואומר קדיש המפטיר בכי תשא ומפטיר בן שבע שנים יהואש במלכו. חל להיות באתה תצוה אמר אביי קרו שיתא עד ועשית וחד קרי מכי תשא ועד ועשית חל להיות בכי תשא עצמה אמר אביי קרו שיתא מכי תשא עד ויקהל וחד תני וקרי מכי תשא עד ועשית ותניא נמי הכי חל להיות באמצע שבת מקדימין לשעבר. איתמר ר"ח אדר שחל להיות באמצע שבת קיימא לן כרב דמקדימין בשנייה זכור בשלישית פרה אדומה חיזו היא שבת שלישית כל שסמוכה לפורים מאחריה כשבא ניסן באמצע השבת אבל כשבא ניסן בשבת אז סמוכה לראש חדש ניסן. ברביעית החדש הזה. תנו רבנן ר"ח אדר שחל להיות בשבת קורין בכי תשא ומפטיר ביהוידע בשנייה זכור ומפטיר פקדתי בשלישית פרה אדומה ומפטיר וזרקתי עליכם מים. ברביעית החדש הזה ומפטיר בראשון באחד לחדש. בה' חוזרין לסדר פרשיות.
רלב
סימן ר"ח אדר הסמוך לניסן לעולם בא בזבד"ו.
וסימן הפסקות זט"ו ב"ו ד"ד ובי"ו אבל בבד"ו מקדמינן. למה קורין בר"ח אדר פרשת שקלים משום דתנן באחד באדר משמיעין על השקלים מנא הני מילי אמר רבי טבי א"ר יאשיה דאמר קרא זאת עולת חדש בחדשו לחדשי השנה. אמרה תורה חדש והבא קרבן מתרומה חדשה וכיון שבניסן בעי לאקרובי מקדמינן וקרינן באחד באדר כי היכי דליתו שקלים למקדש.
רלג
פרשת שקלים באחד באדר משמיעין על השקלים כדי שיביאו שקלי' בעונתו ומייתי בשילהי מסכת מגילה בג' פרקים בשנה תורמין את הלשכה בפרוס הפסח בפרוס עצרת בפרוס החג ואמרי' במסכת מגילה (דף יג) גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן כו' לפיכך הקדים שקליהם לשקליו ממשכנין לוים וישר' וגרים ועבדים משוחררין אבל לא נשים דכתיב ונתנו איש כופר נפשו ולא אשה ולא עבדים ולא קטנים. קטן שהתחיל אביו לשקול על ידו אינו פוסק בשביל לחנכו במצות הא לתובעו כשהביא ב' שערות. נשים ועבדים וקטנים אם שקלו מידן מקבלין. אם הביא ב' שערות תובעין אבל לא ממשכנין מאחר שאינו בן עשרים. הנשקל על ידי העבד או על יד האשה או על יד קטן פטור מן הקלבון וכן על יד עני או על יד שכנו ועל יד בן עירו.
בעזרא כתיב והעמדנו עלינו מצות לתת שלישית השקל לשנה מיכן שאדם חייב באחריות שקליו ג' פעמים בשנה שאם לא נתן בפרוס הפסח יתננו בפרוס העצרת ואם לא נתנו בפרוס העצרת יתננו בפרוס החג ושוב אין הנתינה מצוה מן המובחר. וכנגד ג' מועדים התקינו לתרום בג' קופות כל אחד מחזיק ג' סאין וג' הפרשות בג' זמנים הללו בג' קופות תורמין את הלשכה וכתוב עליהן אב"ג. ביומא אמר ר' יוסי למה כהן גדול אינו נכנס בחלוק שיש לו שפה שלא יאמרו בתוך השפה הוא נותן מן השקלים ולא במנעל ולא בסנדל ולא בקמיע ולא בתפילין על שם והייתם נקיים מה' ומישראל. ירושלמי קווץ לא יתרום מפני החשד קווץ בעל שערות שלא יתן מעות בקווצותיו הגזברין מפשפשין בחלוקן בגופן בבגדיהם. בתוספתא נכנס לתרום את הלשכה מפשפשין בו בכניסה וביציאה ומדברין עמו משעה שנכנס עד שיצא לקיים מה שנ' והייתם נקיים וגו' אם שתק כשיעור ברכה אינו יכול להשיב ואם שתק יותר אמרי' גונב שקלים הוא ונותן לתוך פיו צריך אדם לנקות את עצמו מן הבריות כמו מן המקום ב"ה. מן התורה והייתם נקיים מה וגו'. מן הנביאים אל אלהים ה' אל אלהים ה' הוא יודע וישראל הוא יידע. ומן הכתובים ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם בפ' א' דבבא בתרא (דף ח) תנו רבנן גבאי צדקה אינן רשאין לפרוש זה מזה וכו'. מצא מעות לא יתנם לתוך כיסו כו'. תנו רבנן גבאי צדקה בזמן שאין להם עניים לחלק פורטין לאחרים ואין פורטין לעצמן גבאי תמחוי שאין להם עניים לחלק מוכרין לאחרים ולא לעצמן מעות של צדקה אין מונין אותן בב' אלא אחת אחת משום חשדא. תנו רבנן קופה של צדקה אין נגבית אלא בשנים שאין עושין שררות על הצבור פחות מב' תקחו את תרומתי כגון שכבר עשו קצבה אבל לא עשו נגבית בשלשה ומתחלקת בשלשה מפני שהוא כדיני ממונות. תנו רבנן אין מחשבין עם גבאי הצדקה ולא בהקדש עם הגזברין. אמר רב אשי לעולם אל ימנע אדם עצמו מליתן שלישית השקל שנאמר והעמדנו עלינו מצות לתת שלישית השקל אמר רבא שקולה כנגד כל המצות מדאמר והעמדנו עלינו מצות בזמן שבית המקדש קיים אדם שוקל את שקלו ומתכפר לו ועכשיו אומות העולם נוטלין אותו בזרוע אעפ"כ נחשב להם לצדקה ונוגשיך צדקה. הנותן פרוטה לעני' מתברך בו' ברכות הלא פרוש לרעב לחמך וכו' עד ויאמר הנני והמפייסו מתברך בי"א ברכות ותפק לרעב נפשך וכו'. בפ' א' דגיטין אם שלמים וכן רבים וגו' אם ראה אדם שמזונותיו מצומצמין יעשה מהן צדקה וכן נגוזו ועבר המגזז מנכסיו ועשה מהן צדקה ניצול מדינה של גיהנם כדאיתא נמי בפ' א' דבבא בתרא (דף י') ובפ' בתרא דשבת (דף קח) מאי ועניתיך אפי' עני המתפרנס מן הצדקה יעשה צדקה לא אענך עוד תני רב יוסף אין מראין לו סימני עניות.
בסי' ובסדר הפטרות אם חל ר"ח להיות ביום א' והיה לו לומר מחר חדש וכיון דקרינן למפטיר בפר' שקלים יש לו להפטיר ביהואש ולא למחר חדש. בפסיק' רבתי למה מתחילין לגבות מאדר עד ניסן כדי שלא לדחוק את ישראל היו מחזירין מר"ח אדר ונגבין בניסן זהו אורח ישרים סלולה היו נגבין חצי שקל שלוקחין בהם תמידים. למה זה יתנו ו' גרמיסין של כסף לפי שחטאו בו' שעות כי בשש משה באו שש הם חטאו במחצית היום לכך יתנו מחצית השקל כמה מחצית השקל י' מעין כדי שיתכפרו על י' דברות שעברו עליהם זה יתנו כל העובר מי גרם לפרש' שקלים העבירה של עגל. א"ר אבא בר כהנא בשם ר' לוי כיון שקבלו ישראל את התורה ירדו ק"כ ריבוא מלאכי השרת זוניאות ועטרות בידם ב' מהם נזדוגו לכל אחד ואחד מישראל אחד נותן עטרות ואחד חגרו זוניאות כיון שעשו אותו מעשה ירדו אותם המלאכים והעבירו אותם עטרות מראשיהם והתירו את הזוניאות מהם וינצלו בני ישראל אין כתיב כאן אלא ויתנצלו בעל כרחם שלא בטובתם עדים ואעדך עדי (יחזקאל מ) ונאמר לו לך רד מגדולתך ו וכשטחן העגל ולמד סניגוריא על ישראל וישב בנקרת הצור והגין עליו הקב"ה. ידו מפני מלאכי זעף ומשם נטל משה קרני הוד וקרנים מידו אמר כשהם שזקפתי ראשך כך אזקוף ראש בני כי תשא ראש בני ישראל.
רלד
פרשת זכור למה קורין פר' זכור לפני פורים להקדים זכירה לעשייה דכתיב והימים האלה נזכרים ונעשים ותניא זכור יכול בלב ולא בפה כשהוא אומר לא תשכח שכחת הלב הוא אמור הא מה אני מקיים זכור הוי אומר בפה. זכור את אשר עשה לך עמלק אחר פר' שקלים לפי שהקדמנו שקלינו לשקלי המן. זכור את אשר עשה לך עמלק בפה לא תשכח בלב. זכור להיות זוכרים אותם וקוראים אותם בכל שנה ושנה. זכור את אשר עשה לך את לרבות מה שחטא להקב"ה ששרף את התורה ואת בית המקדש והרג את ישראל. גערת גוים אבדת התחלתן אגג זה המן האגגי שיצא מעמלק. שמם מחית לעולם ועד התחלתן בגימ' עשו. תמחה את זכר עמלק מפני מה אמר משה ליהושע בחר לנו אנשים שהוא מבני בניה של רחל. ביוסף כתיב את האלהים אני ירא ובזה לא ירא אלהים לכך יבא יהושע שהיה ירא ויפרע מעמלק שלא ירא ועוד יוסף קטן בן זקונים ועשו קטן הנה קטון נתתיך יפול עמלק שיצא מעשו שנקרא קטן ביד יוסף קטן ויהושע יצא מיוסף ועוד עשו איבד בכורתו במעשיו הרעים ויוסף זכה לבכורה במעשיו הטובים. אף לעתיד לבא יפלו ביד יוסף והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא יהיה שריד לבית עשו. ובפסיקתא קומי אורי שבוע שבן דוד בא כו' מביאין קורות של ברזל ונותין לו על צוארו וכו'. כי יד על כס יה כשפשט עמלק את ידו בירושלם שנקרא כסא ה' כל זמן שזרעו של עמלק קיים כל הפנים מכוסות זהו יד על כס כשימחה זרעו יתגלו הפנים ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות את מוריך אין הכסא שלם ואין השם שלם עד שימחה זרעו של עמלק שנאמר האויב תמו חרבות לנצח ערים נתשת אבד זכרם המה. וה' לעולם ישב כונן למשפט כסאו. קרך בגימטרא סרס ויזנב בך מכת זנב לכן תמחה את זכר עמלק אמר ישראל רבון העולמים אתה אמרת לנו הוו זכורים זכר עמלק מה אנו לשעה אחת. אתה שאתה חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים לך לזכור אמר להם הקב"ה בני בזמן שאתם קוראים פרשת עמלק מעלה אני עליכם כאלו מחיתם שמו. ואף המן בקש להשמיד ולאבד אמרו ישראל זכור ה' לבני אדום את יום ירושלם אמר הקב"ה עשו שלכם ואני אעשה את שלי כי מחה אמחה את זכר. וישטום עשו בגימטריא עשו צוה לעמלק לכך נאמר והמית מאיש ועד אשה מעולל גלוי וידוע שעתיד המן לומ' מנער ועד זקן זהו ובבאה לפני המלך לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה ישוב מחשבתו עם הספר איזו היא ספר כתוב זאת זכרון בספר כי מחה אמחה את זכר עמלק מחה אמחה בגימטריא זה המן אבל לימות המשיח לא יהיה שריד לבית עשו ועלו מושיעים בהר ציון לשפט את הר עשו והיתה לה' המלוכה: