הרוקח· רבנו אלעזר מגרמייזא
הלכות סוכה וסדר תפלותיה · ריט
בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות זה הפסוק מתחיל בסוכות ומסיים בסוכות ועוד תחילה כתוב בסכת ואחר כך תשבו ואחר כך כתוב להפך ישבו ואחר כך בסכת ועוד קרא יתירה הוא היה לו לכתוב בסכת תשבו ז' ימים כל האזרח בישראל ולא יותר. אלא כל מקום שמתחיל הפסוק בתיבה אחת ומסיים באותה תיבה יש לרבות יותר. כמו שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש בערב מערב ועד ערב תשבתו שבתכם. הרי מתחיל בשבת שבתון ומסיים תשבתו שבתכם לומר מוסיפין מחול על הקדש בין מלפניו בין לאחריו ולרבות ימים טובים שכמו כן מוסיפין מחול על הקדש כדאיתא בפ' בתרא דיומא (דף פא) כל דבר שנקרא שביתה יש משום גזירה ויש משום מוקצה ויש משום שבות. כמו כן בסכת תשבו. ישבו בסוכות. מחלוקת ר' שמעון וחכמים ור' אליעזר וחכמים כמו שנפרש אסמכתא מיכן תנו רבנן שתים כהלכתן ושלישית אפי' טפח ר' שמעון אומר שלש כהלכתן ורביעית אפילו טפח. וקא מפלגי אם יש אם למקרא או למסורת בסכת בסכת בסכות אלו אסמכתא מתחיל בסכת ומסיים בסכות לרבות כאלו כתיב ג' בסכת וכתיב אחריו למען ידעו דורותיכם כי בסכת הושבתי הרי ד'. א' לסכך נשארו ג' לדפנות ולר' שמעון בסוכות כתיב האחרון כאלו ב' הרי א' לסיכוך וד' לדפנות והלכה כרבנן וב' כהלכתן וג' אפי' טפח שוחק וגם צורת הפתח. ואמר בסכת תשבו הרי כתיב בסכת קודם ישיבה לומר סוכה ישנה שעשאוה קודם החג שלא לשם חג שבית הילל מכשירין זהו בסוכה שנעשית לסכך אע"פ כן תשבו ומה שהיפך ישבו ואחר כך בסכת. לומר אם אין לו סוכה ביום ראשון יעשה סכות בחולו של מועד. וכן הולכי דרכי' ביום ישבו בסוכות בלילה הולכי דרכים בלילה ישבו בסוכות ביום. בסוכות תשבו כעין תדורו כגון ישראל שנתחייב בסוכה והיה בבית האסורים ובחולו של מועד יצא תשבו כשיצא אבל שנתגייר בחולו של מועד נאמר ישבו בסכות. תשבו בגוב' של אדם שראוי לישיב' הם י"ט ישבו בסכת ז"ט בסכת תשבו ז' ימים הייתי אומר אם בא מן הים בחולו של מועד יכול ישב מיום שבא ז' ימים לכך נאמר קרא יתירא ישבו בסוכות בעוד שהוא ימי סוכה בסכת תשבו. כל האזרח בישראל ישבו בסוכות כלומר המשמשין חייבים אבל חולה מחמת סוכה פטור הוא ומשמשין שאינו ראוי לישיבה וכן חתן ושושבינין פטורין מן הסוכה. בסכת תשבו יכול מכל דבר ת"ל חג הסוכות תעשה לך ז' ימי' באספך מגרנך ומיקבך בפסולת גורן ויקב. ה"סכות בגימטריא ת"צא שכך הכשר סוכה שהרי הסוכה ז' על ו' הרי ז' פעמים ז' הם מ"ט והגבוה י' טפחים הם י' פעמים מ"ט הם ת"צ טפחים טפח כל טפח והט' כנגד טפחים הרי תצ"א וכתיב סוכה תהיה לצל יומם בגימ' וסוכה עשרים אמה לכך סכה שהיא גבוהה מכ' אמה פסולה. אם כל הסכך למעלה מכ' כדמפ' בפ' א' דערובין בתחלתו. בסכות תשבו ולא בסכה שבתוך הבית כמו שכתו' בעזרא ויעשו להם סכות איש על גגו ולא תחת גגו על גגו מי שאין לו חצר ובחצרותיהם מי שיש לו דיורים מרובים. ובחצרות בית האלהים, והלא אין ישיבה בעזרה ושם כתיב וישבו בסכות אלא בעזרת נשים וגם חצרות היו בירושלם שהבאים לבית האלהים אוכלים שם שלמיה'. בסכות תשבו ז' ימים, יכול הבא מן הגייס או מן הים בחול של מועד שיאמר אשב מהיום ז' ימים בסכות. שהרי בועל נדה ביום ז' שלה היא טהורה לערב והוא טמא ז' ימים לכך אומר ישבו בסכות בסוף הפסוק שאומר שלא התחיל אלא בחולו של מועד ישב בסוכה כשאר בני אדם ולא יותר. זהו בסכות תשבו ז' ימים ולא יותר לאחר סוכות. לכך נכתב בעזרא פעמים ויעשו להם סכת איש על גגו וכתיב ויעשו כל הקהל השבים מהשבי סכות וישבו בסכות ולמעלה ויעשו להם סכות ואין כתוב וישבו אלא עשו סכות קודם סכות ולא ישבו עדיין בהם. ואותם שבאו ערב סכות ויעשו יותר סכות וישבו בלילה בהם מיד. בסכות תשבו בסכת כתיב ולא בסכה שתחת סוכה. סוכה שתחת סוכה עליונה כשרה ותחתונה פסולה ומסיק רב ירמיה אם העליונה צלתה מרובה מחמתה ותחתונה חמתה מרובה מצלתה ועומדות שתיהן בתוך כ' שתיהן כשירות. ואם העליונה למעלה מכ' ושתיהן צלתן מרובה מחמתן פסולות ואם העליונה בתוך כ' והעליונה חמתה מרובה מצלתה ותחתונה צלתה מרובה מחמתה התחתונה כשרה והעליונה פסולה. בתוספתא סוכה שחמתה מרובה מצלתה פסולה בד"א מלמעלה אבל מן הצדדין אפי' מלאה חמה כשרה סוכה תחת אינן פסולה ומסיק רב שצילת האילן מרובה מחמתו או אפילו ענפיו חמתן מרובה מצילתן ולא חבט על הסכה אבל חבטן על הפסל כשירה סוכה שתחת הבית פסולה ואם הוסר מכסהו ונשארו הנסרים הדקין שקורין לט"ש מאחר שחמת' מרובה מצילתה ועומדין בתוך כ' והסוכה תחתיה כשירה הכשר סוכה אם הד' דפנות בין של עצים בין של אבנים והוא גבוהה מי' טפחים ואינו גבוהה כ' אמה והסכך מסוכך בדבר שאינו מקבל טומאה אלא בקש או בעצים או בענפי אילנות וצילתה מרובה מחמתה ועשויה לצל מתחלה כשירה רק שתהא מחזקת ראשו ורובו ושלחנו הם ז' טפחים זהו בסכות תשבו שראוי לישב בה ואם גובהה מי' והוצין יורדין בתוך י' אינה ראויה לישיבה ופסולה. ואם גובהה מכ' והוצין יורידין בתוך כ' וצילתה מרובה מחמתה כשירה ואם גבוה מכ' צריך למעטה בעפר או בצרורות ואם נתן בה תבן וקש למעטה וביטלה כשרה. בסכת תשבו ולא תחת דופן עקומה שאם פיחת גג הבית באמצע וסיכך על גביו ולא נשאר בגג סביב ד' אמות רוחב מותר לישב תחת הסכך ולא תחת הגג שהוא נק' דופן ולא סכך אין מסככין בנסרים ומוקי רב בנסרים שיש בהן ד' טפחי' דקיימא לן הלכה כר' מאיר בגזירותיו דגזר משום גזירת תיקרה. ואם יש נסר אחד ד' טפחי' על הסוכה לא ישב תחתיה אבל הסכה כשירה ואפי' הפך נסרי ד' על ד' וסיכך בהן פסולה. ואין מסככין בנסרים משופין. תקרה שאין לה מעזיבה בית הילל אומר מפקפק או נוטל אחת מבינתיים דכתיב חג הסכות תעשה לך. ולא מן העשוי. תעשה לך ולא מן הגזול אם גזל סוכה שבראש הספינה ובראש העגלה שנגזלות שאינה מחוברת לקרקע אבל גזל עצים וסיכך בהן כשירה שאין לו אלא דמי עצים בלבד. חג הסכות תעשה לך בגימ' ז"ה אי"ן מסככי"ן בדב"ר המקבל טומאה ולא מן העשו"י. ולא מן הגזול. באספך מגרנך. פסולת גורן ויקב ד"א מגרנך רמז לנויי סוכה. מגרנך עטרות שבלים. מיקבך יינות. עצי סוכה אסורין כל שבעה בהנאה. כדאמר במס' ביצה בפ' המביא (דף ל) סוכת החג בחג אסורה. נויי סוכה אסורין. ואם התנה עליהן מותרין בפ' במה מדליקין (דף כב) ובפ' המביא באומר איני בודל מהן כל בין השמשות. ובפ' לולב הגזול והדס של מצוה אסור להריח בו דאיתקצאי מריחא ובפ' לולב וערבה אתרוג שמיני ספק שביעי אסור תשיעי מותר. ומתני ביה הנאה בפ' לולב הגזול דר' חנינא מטבל בה אבל עצי סוכה קדושין כחגיגה. ונויי סוכה סדינין הפרוסין בסוכה ומופלגין ממנה ד' טפחים פסולין. וכל דבר כשר לדפנות ואין שייך לומר תעשה ולא מן העשוי כי אם בסכך. חבילי קש וחבילי זמורות וחבילי זרדין אין מסככין בהן. וקיימא לן אויר סוכה פוסל בג' טפחים וסכך פסול בד' טפחים החוטט בגדיש לעשות לו סוכה אינה סוכה כלל בסכת תשבו ז' ימים ישבו בסכת כי בסכת הושבתי רמז לג' דפנות ואמרי' בעירובין בפ' שהוציאוהו (דף מד) נפל דופנה של סוכה לא יעמיד אדם כלים ומסיק בדופן שלישי שנשברת הסוכה בה לא יעמיד והדתניא עושה אדם דופן בדופן רביעי. כי בסכת הושבתי, בסכת ענני'. ז' ענני' היו לישראל במדבר פרשו עליו עננו פרש ז' זהו פרש ענן למסך. לכך בסכת תשבו ז' ימים וכתיב ישת חשך סביבותיו סכות הרי סכות ב' סוכתו א' הרי ג' רמז לג' דפנות הסוכה לכך ג' כמראה אבן ספיר דמות כסא ועל דמות הכסא כאבן ספיר דמות כסא וג' החשמל חשמלאה חשמלאה וג' ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו ברד וגחלי אש וג' חשך חשך חשכת עבי שחקים. בסכות תשבו ומסיים ישבו בסכת לרבות סוכת גנ"בך גוי' נשים בהמה כותי וסוכת רק"שב רועים קייצים שומרי פירות בורגנין כשירין כשמסוככת כהלכתה ועשויה לצל. ולרבות שעושין סוכות בחולו של מועד ושוין אם נפלה חוזר ובונה אותה. בסכות תשבו הראויה לישיבה אבל אם מסריח אותו העץ או העלין נושרין אין מסככין בו כגון שווצרי דסני ריחייהו או דנתרי טרפייהו. בסכת תשבו שראוי לישיבה, פרט אם מצטער מחמת סוכה שירדו גשמים משתסרח המקפה תנא מקפה של גריסין. ירושלמי לא סוף דבר מקפת גריסין אלא אפי' מקפת כל דבר. תנא כשם שמפנין מפני הגשמים כך מפנין מפני השרב ומפני היתושין או אם ירא מפני הלסטין ומפני הגנבי' פטור וכן חתן ושושבינין וכל בני החופה פטורין מן הסוכה משום צער חתן כדאיתא בפ' הישן (דף כו) חולה פטור מן הסוכה אפילו חש בעינו או חש בראשו ומסיק חולה ומשמשיו פטור אבל מצטער בעלמא הוא פטור ומשמשו חייב. אבל אם חמה בסוכה ומזיקו יפרוש סדין סביב הסוכה להגין מפני החמה והרוח ואפי' בשבת מותר לנטותו סביב דאמרינן במסכת שבת בפ' תולין (דף קלה) וילון מותר לנטותו ומותר לפרקו כילת חתנים אין בגגה טפח דקיימא לן כרבנן אין עושין אהל עראי אפי' ביום טוב. אבל תוספת על אהל עראי מותר כדאמר בפ' בתרא דעירובין גבי רב הונא זילו כרוכו ומן הצד דאמרי' בערובין בפ' כל גגות אמר שמואל שקילו לי גלימא ונגודו בה אבל לפרוס סדין תחתי' ביום טוב אסור דהוי אהל. למעלה על הסוכה אפי' בחול אסור דלא לימרו קא מסכך בדבר המקבל טומאה כדאמר רב אשי למצימיה עבדיה. ותו פירש עליהם סדין מפני החמה או תחתיה מפני הנשר או פרש על גבי הקנוף פסולה ומוקי רב חסדא לנאותה מותר. בסוכת תשבו שבעת ימים שיכולה לעמוד אבל בסכה שבראש העגלה או בראש הספינה ואינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה פסולה. וכן העושה סכתו על גבי בהמתו פסולה אבל אם עשאה לבהמה דופן לסוכה וקשרה בחבלים למטה בין רגליה עם ענפים או קש כשירה וכשמתקן הסכך ישמיר להתיר אגודות הערבה משום חבילי קש וחבילי עצים דאין מסככין בהן דקיימא לן כל שאינו עשוי לטלטל לא שמיה אגד. ואגד בחד לא שמיה אגד. בסכות כל דבר רק שלא יקבל טומאה וגידולו מן הארץ. המשלשל דפנות מלמעלה למטה אם גבוהות מן הארץ ג' טפחים פסולה. בסכות תשבו שבעת ימים ביום ובלילה תשבו כעין תדורו כל האזרח בישראל ישבו בסכות מלמד שכל ישראל ראוין לישב בסוכה אחת. ויושבין בסכה שאולה. כל האזרח בישראל ישבו בסכות גר שנתגייר בנתיים או קטן שנתגדל בנתיים כל האזרח בישראל ישבו בסכות הכל חייבין בסוכה כהנים לוים וישראלים ומדייק בפ' א' דערכין כהנים אצטריכ' ליה הכל לרבות קטן שאינו צריך לאמו כשניעור ואינו קורא לאמו ואם קורא ושותק חייב מדרבנן לחנכו במצות. בסכת תשבו ומסיים ישבו בסכת לרבות סוכה מעובה כמין בית שאין כוכבים נראין מתוכה כשירה כבית הילל. וסכה מדולדלת שצילתה מרובה מחמתה כשירה. אם הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסום וסיכך על גבן פסולה ואם היה הסיכוך הרבה מהן וחבטן ועירבבן עם הסכך כשירה ואם לא חבטן וקצצן כשירה ואמר רב וצריך לנענע וקיימא לן שפועי אהלים אם סמכה לכותל פסולה בסכות תשבו ז' ימים תשבו כעין תדורו כיצד היה לו כלים נאים ומצעו' נאות מעלן לסוכה ואוכל ושותה בסוכה ומשנן בסוכה למגרס ולא לעיוני אמר רבא מאני מיכלא לבר ממטללתא מאני מישתא במטללתא מאני מיכלא כגון יורה ומחבת ודוד ובוכנא ואסיתא ואגני דלישא ושפודין ואסכלא ומאני דטבלי להוציא מן הסוכה. אבל כוסות וצלוחיות וקיתוניות וקנקנים ונודות יכול להניח בסוכה שרגא נר חרס אם הסוכה קטנה צריך להוציא מן הסכה. אבל מסוכה גדולה כמו שלנו אין צריך אבל מנהג שאין מביאין נר חרס בתוכה כי אם מנורות ברזל ונחשת ונר שעוה. בסכת תשבו ז' ימים כל שבעת ימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי היו לו כלים נאים מעלן לסוכה כמו מטה ושולחן וכסא ומנורה אוכלין ושותין בסכה. אוכל אכילת עראי חוץ לסוכה כד טעים צורבא מרבנן ועייל לכלה. כדמסיק אביי ואם רצה להחמיר על עצמו יעשה. היה אוכל בסוכה וירדו גשמים מאימתי מותר לפנות משתסרח המקפה של גריסין היה אוכל בסכה וירדו גשמים וירד לאכול בבית ופסקו גשמים אין מטריחין אותו לעלות עד שיגמור סעודתו. וכן היה ישן בסוכה וירדו גשמים וירד אם פסקו אין מטריחין אותו לעלות עד עמוד השחר. אין ישינין שינת עראי חוץ לסוכה. ואם מתירא מפני הגנבים או משום יתושין מותר. שלוחי מצוה פטורין מן הסוכה וכן חולים ומשמשיהן וכן חתן וכל בני חופ'. הולכי דרכים בלילה או שומרי העיר בלילה פטורי' בלילה וחייבין ביום הולכי דרכים ביום או שומרי העיר ביום פטורים ביום וחייבין בלילה הולכי דרכים ביום ובלילה פטורים ביום ובלילה שומרי גנות ופרדסין פטורין ביום ובלילה. ברכת סוכה על כל פעם ופעם שנכנס לסוכה לישב מברך בא"י אמ"ה אקב"ו לישב בסוכה והלכת' גבי קידושא סוכה ואח"כ זמן שביעי ספק שמיני יתובי יתבינן ברוכי לא מברכינן ומייתינן בסוכה כל מאני מיכלא ומן המנחה ולמעלה מורידין את הכלים שולחנו ומצעותיו חוץ לסוכה ומסדר שולחנו בבית לכבוד יום טוב האחרון. בסכות תשבו ז' ימים למען ידעו דורותיכם כי בסכות הושבתי את בני ישר' בהוציאי אותם מארץ מצרים. ומרעמסס באו לסכות על אותן סכות היה א"ר אליעזר סכות ממש היה ר' עקיבא אומר ענני כבוד היו וכן פירשו כי בסכות הושבתי ויש מפ' כשצרו על ארץ האמרי של סיחון ועוג ועל כרכים שבארץ כנען אז ישבו ישראל בסכות כמו שכתוב וארון וישראל ויהודה יושבים בסכות כי בשדה היה מסכך עליהן עד שכבשו רבת בני עמון כך ישראל עד שכבשו ארץ כנען זהו כי בסכות הושבתי את בני ישראל כשצרים את האומות. וכל זמן שלא כבשו וחלקו קורא יציאת מצרים כמו שכתוב אשר הכה משה ובני ישר' בצאתם ממצרים. והיא שנת הארבעים וזהו למען ידעו דורותיכם כי בסוכות. שלא יחשבו מאבתינו אברהם ויצחק ויעקב אנחנו יושבים בארץ אלא ידעו שיצאו ממצרים וצרו על הערים ונתנם ביד ישראל ומה שכתוב בעזרא כי לא עשו כן בימי יהושע בן נון ולא אמר מימי משה לפי שמשה לא כיבש רק סיחון ועוג אבל יהושע לכד וכבש כל הערים. לכך אמרו במגילה כרכים המוקפין חומה מימות יהושע בן נון ולא מימות משה ואמרו אתיא פרזי פרזי והלא פרזי כתיב בתורה אלא לפי שכתוב ויאמר משה ליהושע בחר לנו אנשים וגו' ואמר לו לחזק ליהושע שהיה בכל כיבושי הארץ לכן מוקפין מימות יהושע כך למען ידעו דורו' שהקב"ה הוצאים ממצרים וכשצרים על הערים של מלכים ישבו בסכות עד שכבשום כדי שיקיימו מצות התלויות בארץ והקב"ה כיבש הארצות זו היא כי גרים ותושבים אתם עמדי מהו כי לא עשו מימות יהושע והלא כמה מלכים צדיקים היו. אלא מאי לא עשו אלא בימי עזרא שלא נבנו בתים הרבה בירושלים כי אם מעט ומעט עם. ובימי המלכים היו בתים הרבה וחצרות חצר לבעל הבית ועשו בהן הסכות. ובימי עזרא כתב אין בתים בנוים ועשו סכות ארוכות ורחבות ורוב עם יושבים בסכה אחת ושמחים יחד. ובערכין (דף לב) מביא הפסוק ודורשו ולמה צוה לישב בסכה בחדש השביעי לפי כי תחלת ירו ימות החמה חג המצות וסכות תחלת ימות החורף. כי כל ראשית להקב"ה. וכמו שעקיפין לכבוש ערים (כך הענני') כמו יריחו תחלה ז' ימים הקיפו וביום השביעי ז"פ כך אנו סובבי' לסביבת התורה בסוכות י"ג עננים היו לישראל וי"ג ימים מתענין לגשמים. ג"ז במסכת תענית. וכמו שמקיפין דרך ימין כך מקיפין אלו דרך ימין. וכך היו מקיפין בתעניות עבור מים כמו ביריחו כי העננים הילוכן כך לימין. לכך סמך במלכים אצל יריחו אם יהיה טל ומטר כי אם לפי דברי. ועוד סכות שכתוב בהקב"ה ישת חשך סתרו סביבותיו סכות חשרת מים עבי שחקים. וכתיב סוכתו הרי ג' רמז בסכת בסכת בסוכות. וכתיב ירעם מן שמים ה' ועליון יתן קולו ברד וגחלי אש ויי מחסה לעמו. לכן ישבו בסכות לא ינזקו וכתיב וסוכה תהיה לצל יומם מחורב למחסה ולמסתור מזרם וממטר. לכך כשהיו מנסכין מים צוה לישב בסוכה להגן ממטר רע ומטר וגחלי אש. במדרש. וסוכה תהיה לצל יומם א"ר לוי כל מי שהוא מקיים מצות סוכה בעולם הזה הקב"ה מיסך עליו מן המזיקין שכן הוא אומר באברתו יסך לך ותחת כנפיו תחסה. ואף הקב"ה נותן לו חלק לעולם הבא ממנה לעתיד לבא. והקב"ה מושיבו בסכות של לויתן לעתיד לבא. אמר לו הקב"ה לאיוב מה אתה אומר מי יתן ידעתי ואמצאהו הרי עורו של לויתן שאני עתיד לעשות לצדיקים לעתיד לבא אם מחסר אני מטלית אחת ממנו יש לי למלאות שנאמר התמלא בסכת עורו שאני נותן לכל צדיק חלקו שראוי לו ואיני מחסר לו ואתה אומר איני מכיר בין צדיק לרשע זהו התמלא בסוכות היכול אתה למלאות לכל אחד מהן לפי דרכו. ואם תאמר אינו משובח עורו של לויתן אמר רבי פנחס הכהן בר חייא ורבי נחמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק כנפיו מכסות גלגל חמה. האומר לחרס ולא יזרח. ואין לך מזוהם בדג אלא מקום רפידתו ומקום רפידתו של לויתן יפה משל זהב. ירפד חרוץ עלי טיט. וכל מי שמקיים מצות סוכה הקדוש ברוך הוא נותן לו חלק לעתיד לבא בסוכה של סדום שהיתה מסוככת בשבעה אלנות זה על זה. גפן תאנה ורימון פרסק קריסטמלין ואגוז ותמרים על גביהן. זהו ועמק סכות אמדד ומיסך עליו מחמתו של יום הבא הנה יום בא בוער כתנור. אימתי כשמקדר על האומות כדאיתא בפרק א' דעבודה זרה (דף ג) באותה שעה הקדוש ברוך הוא עושה סוכה לצדיקים ומטמין אותם לתוכה שנאמר כי יצפנני בסוכה ביום רעה יסתירני וסוכה תהיה לצל יומם מחורב סכות לראשי ביום נשק. אימת כשיבאו כל הגוים על ירושלם. הנה יום בא לה' וחולק שללך בקרבך.