אור ברסלב
הרוקח הלכות יום טוב › רצח

הרוקח· רבנו אלעזר מגרמייזא

הלכות יום טוב · רצח

רצז

שחט תרנגולת ומצא בה ביצים מותרות אבל נולדו ביו"ט אסורות דהלכתא כבית הילל דלא תאכל. ספק נולדה קיימא לן בפרק אין צדין (דף כד) ספק מוכן אסור. ואם בשלו בה תבשיל אסורה נתערבה אותה ביצה באלף כולן אסורות דדבר שיש לו מתירין לא בטיל. ביצה שנולדה ביום טוב אין מטלטלין אותה לא לכסות בה את הכלי וכו' אבל כופה עליה את הכלי שלא תשבר. והכי נמי אמרינן בפר' כירה (דף מב) או כופה כלי על הביצים פן תשב עליה התרנגולת שלא יהו מוזרות ממלאה אשה קדירה בשר אע"פ שאינה צריכה אלא חתיכה אחת אבל אין לומר אלו יהיו לצורך יום טוב ולא אלו אך כשממלאה הקדירה אז התבשיל טוב. ואינה נכרת הערמתה דמלח גרמא גרמא דלא מוכחא מילתא. וכן במועד קטן (דף לב) מטילין שכר במועד אע"פ שיש לו ישן לא מוכחא מלתא אבל בפ' תולין (דף קלט) מערים על המשמרת בי"ט לתלות בה רימונים ואח"כ שמרים אבל בפ' השוכר את הפועלים (דף צ) איערימו ואיזדבנו תורין דמנגחין בפ' כל כתבי (דף קיז) דווקא יזמין ואח"כ יקלוט ובפ' במה אשה (דף סה) מהו שתפרוף אשה וכן פך שמן ומניחו בתוך המעגל ובפרק התקבל (דף לד) מערימים על מעשר שני בעציץ נקוב דרבנן בפ' יו"ט (דף יח) מערמת נדה וטובלת בבגדיה בישול מותר דאמר בפ' יו"ט (דף יז) ממלאה אשה קדירה בשר אע"פ שאינה צריכה אלא לחתיכה אחת וכן לבשל יותר עבור שפחתו ועבדו הגוים בקדירה שלו מותר בקדירה אחרת אסור לכם ולא לגוים דאין מזמנין את הגוי בי"ט שמא ירבה בשכילו לעשות קדירה אחרת שאסור לצלות או לבשל או לאפות עבור העכו"ם ועבור כלבים. יין אמר רב מסננין את היין בסודרין ובכפיפה אפלגא דכובא ולא אכולה ולא יעשה גומות מן הסודר כדאיתא בפ' תולין (דף קלט) השופה יין יראה כשמעט ניצוצות בכלי שופכו לארץ ומותר לסנן דרך המפה הקמחים. אין תולין את המשמרת בי"ט ונותנין לתלויה בי"ט. ולהגביה חבית של יין על שום דבר להוציא היין היטב מותר. בפ' אין צדין אומר אדם לחבירו מלא לי כלי זה אפי' כלי המיוחד למדה וכל שכן כלי העומד למדה וכלי שאינו מיוחד למדה ובלבד שלא יזכיר שם מדה ושלא יזכיר לו סכום מקח וסכום מניין. הולך אדם לטבח הרגיל אצלו ואומר לו תן לי כף אחת או ירך אחד ואצל רועה ואומר לו תן לי גדי אחד או שה אחד. אצל פטם ואומר לו תן לי תור אחד או גוזל אחד אצל נחתום ואומר לו תן לי ככר אחד או גלוסקא אחת אצל חנווני ואומר לו תן לי כ' אגוזים וה' אפרסקין ורמונים ובלבד שלא יזכיר לו סכום מקח סכום מדה סכום מנין ושום מנין ומדה. ובשבת בפ' השואל (דף קמא) אם אינו מאמינו מניח טליתו אצלו. ירושלמי דערבי פסחים עושה עמו חשבון לאחר יום טוב כל רבותינו ז"ל אמרו דווקא רועה וטבח וחנוני ופטם ונחתום הרגיל אצלו בישראל מיירי כדאיתא בשילהי אין צדין ירושלמי אומר אדם לחנווני ישראל אבל לחנווני גוי אוסרין וכן הורו כל רבני שפירא. ואבא מורי הורה לאסור. אבל רבותי' שבצרפת מתירין רק שלא יזכיר שם מקח ומנין ואע"פ שנראה לי להתיר כדמשמע בערובין בפ' בכל מערבין (דף מ) גבי ההוא ליפתא דשרי רבא וכן בפ' מי שהוציאוהו (דף מז) גבי ההוא דיכרא דשרא רבא והוו גוים. מיהו מחמיר אני כהוראת רבותי' דאמרינן בשלהי בכל מערבין ירושלמי דשלח ר' יוסי אע"פ שכתבו לכם סדרי מועדות אל תשנו מנהג אבותיכם נוח"י נפש. א"י שמתקן עיסה אין ליקח ביום טוב ממנו פן הובא מחוץ לתחום ונטחנה ביום טוב. וכן אגודות תבן וירק פן נתלשה ביום טוב מן המחובר או יביא יותר מחוץ לתחום עבור ישראל אפילו אין במינו מן המחובר מכשירי אוכל נפש שאפשר לעשותן מעי"ט אסור לעשותן בי"ט אבל אם אי אפשר לעשותן מותרים דהלכה כר' יהודה בפ' אין צדין (דף כט) כגון סכין שעמדה ושפוד שנרצם וגריפת תנור ביו"ט מותר גריפה מותר להורות כדאמר ר' חייא לדביתהו אבל סכין מותר ואין מורין כן כדאמר רבא לאביי להעביר שמנוניתא עבידנא אע"ג דעביד לחדדה.

תוכן העניינים

הרוקח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה