אור ברסלב
הרוקח הלכות יום טוב › דש

הרוקח· רבנו אלעזר מגרמייזא

הלכות יום טוב · דש

שג

ואם יש ליהודי ספינה אינו יכול להשכירה לא"י להוליכה במים בשבת או בי"ט והוא הדין לעגלה שאינו יכול להשכיר א"י להוליך ממונו בשבת או בי"ט. ואם יעשה כן מחלל שבת וי"ט הוא. ואם שכח אדם מלבושיו בחצר אחרת בע"ש אינו יכול לשלוח בשבילם ולומר לשליח שיביאנו במ"ש לחצירו. ואסור לעשות שום מלאכה במ"ש וי"ט קודם שיבדילו כמו שאר מ"ש וכל אלו ההוראו"ת מפ"י רבי ר' קלונימו"ס. תשובה של ר' נתן נ"ע שהשיב לר' מנחם אחיו עם אותה הכתובה למעלה מהו לשכור עכו"ם לכתחילה בחש"מ להוליך קורות עצי בנין ממקום למקום כדי שלא יאבדו מותר לעשות כן ובלבד שאם יכול לעשות בצנע' יעשה ואם אינו יכול יעשה כמה שיכול דתנן מכניס אדם פירותיו מפני הגנבים ושולה הפשתן מן המשרה בשביל שלא תאבד ואמר רב יוסף כשורי עיילינהו ביממא וכו'. ושער שבמקום הקזת דם בריבדא דכוסילתא מותר להעבירו בתער בחש"מ אע"פ שאסור בתגלחת במועד. לפי שהקזת הדם עיקר פיקוח נפש הוא שהנשמה תלויה בו דכתי' כי הדם הוא הנפש וסכנת נפשות הוא. ואפי' שבת שהוא איסור סקילה דוחה סכנת נפשות שכן אמרו חכמים מניין לפיקוח נפש שדוחה את השבת נענה ר' אליעזר ואמר ק"ו ומה מילה שהיא אחד מאבריו של אדם דוחה את השבת קל וחומר לפיקוח נפש שדוחה את השבת. ושוב אמרו חכמים מפקחין פיקוח נפש בשבת והזריז הרי זה משובח ואינו צריך ליטול רשות מבית דין וכו' כמו שכתבת"י בער"ך רק"ח בפיקוח נפש. ואפילו הם עשרה מצריים בחצר וחד ישראל ביניהם ופרשו מחצר לחצר אחרת ונפלה דליקה ביניהם או מפולת בחצר שהלכי לשם שהלכה רווחת בתלמוד דכל דפריש מרובא פריש. לענין פיקוח נפש אין אומר שמצריים פרשו לאותה חצר מפני שהיו רובן ונשאר הישראל באותה חצר אלא מפני האחד שהיה ביניהם מפקפק אפילו בספק ולא אזלינן בתר רובא שכך אמרו חכמים אמר רב יהודה וכו' וכל שכן שבחולו של מועד הוא שהלכה רווחת הוא להעביר שער מפני הקזת דם. ומי שבא דבר סחורה בידו לישא וליתן בצנעה בחש"מ מותר מפני שאיסור קל הוא ואין בו סקיל' ולא כרת אלא איסור שבות ואינו במלקות מפני שדבר סחורה לאו מלאכה היא. ובמועד מלאכה הוא שאסור לעשות אבל סחורה דבור בעלמא הוא הלכך בצנעה היתר גמור הוא. שאפי' מלאכה שיש בו פרגמטיא מותר לעשות כמו שאמרו חכמים משקין בית השלחין במועד. אמר רבי יוסי בר' אבון פרגמטיא ודבר האבד מותר ושוב אמרו חכמים רבינא הוי ליה זוזי בבני אקרא דאטותא אתא לקמיה דרב אשי א"ל מהו למיזל האידנא בהדייהו אמר ליה כיון דכל יומא לא משכחת והאידנא משכחת להו כדבר האבד דמי ושרי. ואי קשיא לן דר' אבינא הוה ליה עסקא בעי מיניה בשיתא אלפי ושהיי לבתר ריגלא תבעיה בי"ב אלפי התם מדת חסידים. מי שהיה במקום שאין השיירות יוצאות אלא שני פעמים בשנה ומבקש לכתוב אגרת בחש"מ מותר לו לכתוב מה טעם כיון דמבקש לשגר להם או לצורכו על מלאכתו שיש בו ריוח והפסד או לעשות תקנה לפרנסת אנשי ביתו ואין השיירות יוצאות אלא עד ששה חדשים אחרים אין לך הפסד גדול מזה ומותר. וכן אמרו חכמים כותב אדם תפילין ומזוזות לאחרים בשכר דברי ר' מאיר רבי יהודה אומר מערים ומוכר את שלו וחוזר וכותב לעצמו רבי יוסי אומר כותב ומוכר כדרכו כדי פרנסתו ר' מאיר ורבי יהודה ור' יוסי הלכה כר' יוסי. ושוב קאמר ליה רב לרב חננאל וכן אורי ליה רבה בר בר חנה לרב חננאל כותב ומוכר כדרכו כדי פרנסתו אבל ודאי אם אין צריך לו כלום אסור ואגרת של שלו' התיר לכתוב אם אדם צרי' לו בחולו של מועד. אבל לתקן קונטרסין לכתוב אחר המועד אסור. אם חלו שני י"ט של גליות בחמישי ובע"ש והובא לו דורון לישראל בע"ש אסור לו לשבת מפני שאין י"ט מכין לשבת. וכ"ש אם חלו בא' בשבת והובא לו בשבת שאסור עד מוצאי יום טוב יום טוב שחל במ"ש אומרי' ותודיענו ואפי' כשחל ר"ה כן אע"ג דלאו רגל איקרי אמרינן וחגיגת הרגל דלא משנינן כדאמרינן בעלמא סדר הבדלות הוא מונה. למה א"א ישמח משה כשחל יו"ט בשבת ואין עוקרין רצה והחליצנו ואו' יעלה ויבא. נראה טעמא לפי שבאתה בחרתנו מזכיר גם של שבת כמו ישמח משה שאין אומר אותו כי אם לפי שמתן תורה בשבת היה והוא מדבר ממתן תורה אבל יעלה ויבא אינו מדבר כל כך משבת כמו רצה והחליצנו.

תוכן העניינים

הרוקח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה