הרוקח· רבנו אלעזר מגרמייזא
הלכות חנוכה
רכה
בפרשת אמור אל הכהנים התחיל שבת ורגלים פסח עצרת ראש השנה ויום הכפורים סכות. וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל וסמיך ליה ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור רמז לחנכה שמן זית זך מן המובחר ואמר להעלות נר יערך את הנרות ללמד לילה ראשונה נר אחת ואחר כך נרות. סמך שמן נרות לסוכות מה סוכות ח' ימים אף חנוכה ח' ימים וגומר את ההלל. וסמך אל חנוכת המזבח דבר אל אהרן קח את הלוים על ידי שבט לוי יוחנן כהן גדול נעשה חנוכה. ועוד סמך סוכה להעלות נר לומר ששמחת בית השואבה על ידי נר כדאמ' במס' סוכה מנורות של חמשים אמה ולא היה חצר שלא היו רואים בו לכך סמך ורחב חמשים בחמשים החצר נחשת. ז"את חנוכת המזבח בגימטריא זאת יהיה בימי חשמונים זאת חנוכת המזבח בגימטריא אז שמנת ימי המזבח ביום המשח אותו מאת בגימטריא חנוכה ביום עשרים וחמשה בכסליו. להעלות נר תמיד בפרשת ואתה תצוה לפי שחייב להדליק נרות בחנוכה לכך סמך זאת חנוכת המזבח בהעלותך את הנרות ולפי שעל ידי כהנים נעשה לכך סמך בברכת כהנים דבר אל אהרן ואל בניו לחנוכת המזבח. וכן בתהלים ה' יברך את עמו בשלום מזמור שיר חנוכת הבית. ובעזרא כהניא וליואי חנוכת בית אלהא לכך יש בעל הנסים דחנוכה קכ"ה תיבות כחשבון כהנים. ואין אומר ונודה לשמך הגדול סלה כי אינו במחזורים ישנים ומרוב ענותו של יוחנן כהן גדול הוסיף תיבה אחת יותר מן יוחנן שעול' קכ"ד וכחשבון מן ה' מעון עד ויהי נועם ומן ויהי נועם עד סופו וכופלין ארך ימים לומר כמו שהיה ברכה בחינוכו כן יהיה בחנוכה בית חשמונים ומדליקין בחנוכה ל"ו נרות לפי שבחנוכת העולם ויתן אותם אלדים ברקיע השמים להאיר וכדאיתא בפסיק' רבתי אותה אורה שנשתמש אדם הראשון היתה ל"ו שעות כדאיתא בבראשית רבה יום ו' י"ב שעות וליל ז' י"ב שעות ויום ז' י"ב שעות וכשיצאו ל"ו שעות החשיך העולם בפ' מקום שנהגו (דף נב) נטל ב' אבנים וטחנן זה בזה ויצא מהן אש ובירך בורא מאורי האש כך מתוך שחשכו עיניהם של ישראל בגלות יון והוציאם הקב"ה מאפילה לאורה לכך מדליקין ל"ו נרות. ואמר בתנחומא זהב וכסף ונחשת אילים מאדמים. נחשת זה יון. באת בש נחש"ת טסב"א בגימ' יון לכך סמך נחשת ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור. במפלת יון הדלקת נרות. ולמה ל"ו כי יש בחומש כ"ב אור האור לאור להאיר המאור והאור יאיר למאור יאירו ויאר וג' המאורות שהם ו' הרי כ"ח ובין נרותיה ובין נרות הנרות נר ח' הרי ל"ו לשון אור ונר ואותם ח' נרות רמז לח' ימי חנוכה שצריך להדליק נרות ובאיוב ל"ד אור וב' כעפעפי שחר הרי ל"ו שכתוב שם ונרו נר בהלו נרו עלי ראשי. וכן רמז ל"ו שעות שמשה האורה במעשה בראשית את האור כי טוב ד' תגין על ט' כי ד' פעמים ט' הם ל"ו כנגד ל"ו שעות ול"ו נרות. בפ' במה מדליקין (דף כא) ת"ר בכ"ה בכסליו יומין דחנוכה תמניא אינו ואח"כ דלא למספד בהון וכו' כשנכנסו יונים טמאו כל השמנים שבהיכל ואח"כ גברו מלכות חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחת של שמן. שהיתה מונחת בחותמו של כהן גדול ולא היה בו להדליק אלא יום אחד ונעשה בו נס והדליקו ממנו ח' ימים לשנה האחרת קבעום יום טוב בהלל והודאה. תנו רבנן מצות חנוכה נר איש וביתו המהדרין נר לכל אחד ואחד והמהדרין מן המהדרין בית הילל אומרי' יום ראשון מדליק נר אחד מיכן ואילך מוסיף והולך משום מעלין בקודש ואין מורידין והן ל"ו נרות.
רכו
נר חנוכה מצוה להניח על פתח ביתו מבחוץ ואם היה דר בעלייה מניחה בחלון הסמוכה לר"ה. ובשעת הסכנה מניחה על שלחנו ודיו אמר רבא וצריך נר אחרת או מדורה שישתמש לאורה. אמר רבא נר חנוכה מצוה להניחה בפתח הסמוכה לר"ה והלכתא כשמואל כדי שתהא מזוזה בימין ונר חנוכה בשמאל וצריך להניחה בתוך כ' אמה כסוכה וכמבוי. אמר רבא אסור להשתמש לאורה על כן נל שמדליקין בו יהיה ארוך כנר של חנוכה והלכת' מדליקין מנר חנוכה לנר חנוכה אבל נר הדיוט אסור להדליק בנר חנוכה וקיימא לן כבתה אין זקוק לה להדליק פעם שנית. וקיימא לן נר שיש לה שני פיות עולה לשני בני אדם לא כפה עליה את הכלי אפילו לאחד אינו עולה. ומצות נר חנוכה משתשקע החמה מדליק עד אותו שיעור אי נמי לשיעורא יתן שמן שידליק ממנו אותו שיעור. ואם לא הדליק לילה אחת לא ידליק למחר או לילה האחרת מה שהיה לו להדליק אז. ולא דמי לקרית שמע ותפלה דאמרי' בריש תפלת השחר (דף כד) שיחזור ויקרא ויתפלל וקיימא לן מדקא מברכינן להדליק נר של חנוכה הדלקה במקומה עושה מצוה ואם הדליק חרש שוטה וקטן לא עשה ולא כלום. אמר רבא הדליק מבפנים והוציאו מבחוץ היה תפוס נר חנוכה בידו ועמד לא עשה ולא כלום. אמר ר' יהושע בן לוי עששית שהיתה דולקת כל השבת כולה למוצאי שבת מכבה ומניחה וחוזר ומדליקה. כל השמנים יפין לנר חנוכה ושמן זית מן המובחר נשים חייבות בנר חנוכה שאף הן היו באותו הנס ומדליקות אמר רב ששת אכסנאי חייב בנר חנוכה ליתן חלקו ואם יש לו אשה אינו צריך ואשתו מדלקת עליו נר חנוכה ונר ביתו נר ביתו קודם אם אין לו כי אם אחד נר חנוכה קודם לקידוש היום משום פרסומי ניסא. אמר רב הונא הרגיל בנר הויין ליה בנים ת"ח שנא' כי נר מצוה ותורה אור. בפסיקת' רבתי למה מדליקין נרות בחנוכה שבשעה כו'. למה קורין את ההלל בחנוכה ולא בפורים. שאין קורין אלא במפלתה של מלכות ומלכותו של אחשורוש היתה קיימת. נר חנוכה שהותיר שמן ביום ראשון מוסיף עליו ביום שני ואם הותיר ביום שני מוסיף עליו ביום ג' וכן כל הימים. אבל ביום השמיני עושה לה מדורה בפני עצמו ושורפו. למה שכיון שהוקצה למצותו אסור להשתמש ממנו. נר חנוכה ונר שבת ידליק תחלה נ"ח ואחר כך נר שבת שאם הדליק נר של שבת היה אסור להדליק נ"ח שכבר קיבל עליו את השבת. דדמי להא דאמר בעירובין בשלהי בכל מערבין שאין קידוש כוס ביום הכפורים. אמר רב יהודה המדליק נר חנוכה לילה ראשונה אומר בא"י אמ"ה אקב"ו להדליק נר חנוכה. ושעשה נסים. והרואה שלא הדליק מברך כך שעשה נסים ושהחיינו מיכן ואילך המדליק מברך להדליק נר ושעשה נסים והרואה מברך שעשה נסים. היכן צונו שאל אביך ויגדך לא תסור מכל הדבר אשר יגידו לך.
בחנוכה צריך לברך לגמור את ההלל דאמר בערכין (דף י) א"ר יוחנן משום ר' שמעון בן יהוצדק י"ח ימים צריך לגמור את ההלל ח' ימי סוכות וח' ימי חנוכה ויום ראשון של פסח ועצרת. ובגולה כ"א ימים. ואחר ההלל מברך יהללוך עד מלך מהולל בתשבחות על הנסים מזכיר בתפלה במודים ובברכת המזון בנודה לך ומזכיר אף בתפלת המוספין אבל לא במגן אבות בערב שבת כדאמר בבמה מדליקין (דף כ) ואם לא הזכיר בתפלה או לא הזכיר בברכת המזון על הניסים אין מחזירין אותו. בפ' בת' דמגילה (דף ל) בחנוכה קורין פרשת נשיאים וקורין כהן לוי וישראל. ר"ח טבת שחל להיות בחול קיימא לן אין משגיחין בחנוכה תחלה אלא ר"ח עיקר וקרו תלתא כהן עד ועשירית האיפה. לוי עד עולת שבת. ישראל ובראשי חדשיכם. וישראל הרביעי קורא בפרש' חנוכה קרבן נשיא ליומו. א"ר יצחק נפחא ר"ח טבת שחל להיות בשבת מוציאין ג' ספרי תורות וקורין ו' בענינו של יום. השביעי קורא בתורה שנייה וביום השבת ובראשי חדשיכם קדיש. ומפטיר קורא בתורה שלישית פרשת חנוכה ומפטיר בנרות זכריה רני ושמחי עד חן חן לה. ולא של ר"ח ולא שוש אשיש אם יהיה נשואין כי אם רני ושמחי. וכי מקלע בתרי שבתות שבת ראשונה מפטיר בנרות זכריה. שבת שנייה ויעש חירם. ולפיכך מקדימין דראש חדש משום דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם וממאי דסליק מיניה הקורא בתורה מפטרינן לפיכך מפטיר בנרות זכריה רני ושמחי ואין מפטירין השמים כסאי. פעם אחת שכח וקרא ארבעה בפרשת החדש שבא בחנוכה ואמר ר' אם לא היה הספר תורה מבחוץ לא היינו צריכין לקרות החמישי בשל חנוכה. דהא אמרינן אין משגיחין בחנוכה ופורים לקרות כל עיקר. כלומר אם לא יקרא כל עיקר אין לחוש. אחר שקרא בתורה אסור לקרות פעם שנייה אלא כהן בלבד קורא במקום לוי.
סליק הלכות חנוכה
רכז
עשרה בטבת
בפרק א' במס' ר"ה (דף יח) צום העשירי זה עשרה בטבת שבו סמך מלך בבל על ירושלים למה נקרא צום העשירי שהוא חדש עשירי. ומסיק רב פפא בזמן דיש שלום יהיו לששון ולשמחה בזמן דאיכא שמדא צום אין שמד ואין שלום רצו מתענין לא רצו אין מתענין ועתה מתענין ואל תטוש תורת אמך. אע"ג דאמרי' בפ' בת' דמגילה (דף לא) בתעניות ברכות וקללות במסכת סופרים וכן פסק רב יהודאי גאון בבשר על גבי גחלים בעצירת גשמים קורין ברכות וקללות אבל בתעניות אחרות קורין ויחל משה ומפטירין במנחה דרשו. וקיימא לן בפ' א' דתענית (דף יג) יחיד מתפלל עננו בשומע תפלה וש"ץ בין גואל לרופא. שכח ולא התפלל אין מחזירין אותו כדאמרינן בפ' במה מדליקין (דף כד):