הרוקח· רבנו אלעזר מגרמייזא
הלכות חלה · שנח
לשער עומר וכה תשער עומר אחד תמלא כלי אחד מים ותוציא אותם המים ושים בכלי אחר וקח מ"ח ביצים ושים באותו כלי שהורקח מהם המים וקח אותם המים ששמת בכלי אחר ותשפוך באותו כלי על הביצים עד שתתמלא הכלי ומים שישארו בכלי האחר הם שיעור כ"ד ביצים והם עומר שחייבין בחלה. אוכלין אכילת עראי מן העיסה עד שתגלגל בחיטין ותטמטם בשעורין. ירושלמי אבל אכילת קבע מפני שמערי' לפוטר' מן החלה. בפרק ו' דחלה נכרי שנתן לישראל לעשות לו עיסה פטורה מן החלה. נתנה לו במתנה עד שלא גילגל חייב. משיגלגל פטור.
גר שהיה לו עיסה עד שלא נתגייר פטור משנתגייר חייב. ואם ספק חייב. גילגול הכותי פוטר פי' מה שגילגל הכותי לצורך עצמו אבל מה שגילגל לצורך ישראל לא מיפטר מחלה. בפרק א' דבכורות (דף יא) ובכמה מקומות דלוקח חייב לעשר. ובפרק השוכר את הפועלים (דף פא) תבואת רעך ולא לוקח פי' לוקח טבלים שאינן ממורחים שלא נתחייבו מעולם. וההיא דפרק א' דבכורות הלוקח טבלים ממורחים מן הכותי חייב לעשרן כי מרחוהו ישראל ברשות כותי חייב דגנך קרינן ביה. אבל גילגול הקדש דכתיב ראשית עריסותיכם עיסתכם אפי' גילגלה ישראל דאינו גיזבר שהוא בר חיובא פטור כיון דנעשית עיסת הקדש.