הרוקח· רבנו אלעזר מגרמייזא
הלכות אירוסין ונישואין · שנב
ברכת נשואין פרי הגפן שהכל ברא לכבודו יוצר האדם אשר יצר שוש תשיש שמח תשמח ומסיים משמח חתן וכלה אשר ברא ומסיים משמח חתן עם הכלה. ושותה המברך והחתן והכלה. בפרק א' דכתובות אחת בתולה ואחת אלמנה שנישאת לבחור טעונה ברכה כל שבעה. אלמנה שנישאת לאלמן אינה טעונה ברכה אלא יום אחד. מברכין ברכת חתנים בי' וחתנים מן המנין יום ראשון מברך כולם מיכן ואילך אם יש פנים חדשות מברך כולם ואם לאו מברך שהשמחה במעונו אשר ברא ששון ושמחה לכך מתחילין ברוך אתה. וקיימא לן משעה שעוסקין בנישואין מברך שהשמחה במעונו אשר ברא ששון ושמחה ואחר הנישואין אם אוכלן שם אפילו לא אמר מחמת הלולא מברך שהשמחה במעונו עד ל' יום מיכן ואילך עד י"ב חדשים אי אמר ליה מחמת הלולא מברך שהשמחה במעונו ואם אין יין אעפ"כ מברכין ברכת ארוסין ונשואין בלא יין. לאחר כניסתו לחופה לברכה היא כאשתו לכל דבר. בהלכות גדולות ברכת חתנים בי' וחתנים מן המנין וכד מפיק סודרא מיחייב לברוכי פרי הגפן. בא"י אלהינו מ"ה אשר צג אגוז בגן עדן שושנת העמקים בל ימשול זר במעין חתום על כן אילת אהבים שמרה בטהרה וחוק לא הפרה בא"י הבוחר בזרעו של אברהם אבינו. ירושלמי בכיצד מברכין על היין כרי הגפן, מה נשתנה יין, הואיל ועסקיו מרובין ממנו לקדוש ולהבדלה ממנו לארוסין ולחופה. כיוצא בו פת ממנו לחלה ולמצה ומה שמנהג להשליך חיטין על חתן ועל הכלה כשמוליכין אותו בהשכמה יום ו' על שם חלב חטים ישביעך. ובברכות בפ' שלשה שאכלו ממשיכין יין ושמן בצינורות לקראת חתן וכלה ומזרקין לפניהם קליות ואגוזים בימות החמה ולא בימות הגשמים. במס' שמחות מבזבזין לפני חתנים ולפני כלות מחרוזות של דגים וחתיכות בשר בפרק י"א אין מקלסין שתי כלות בעיר אחת. המת והכלה מעבירין את המת מלפני הכלה מפני שכבוד החי קודם לכבוד המת. ואיתא בפ"ב דכתובות כיצד מרקדין לפני הכלה אומר כלה נאה וחסודה. מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת כלה. והמשמח חתן בפרק א' דכתובות.