הרוקח· רבנו אלעזר מגרמייזא
הלכות אירוסין ונישואין · שנא
ברכת אירוסין וענייניה
משדד אדם את האשה וכשהיא מרוצה דתנן האשה נקנית בכסף ובשטר ובביאה בכסף בפרוטה ובשוה פרוטה ואם נותן לה טבעת באצבע שני שסמוך לגודל אומר תהא לי מקודשת בטבעת זו כדת משה וישראל או אם נתן לה שום חפץ ששוה פרוטה יאמר בחפץ זה ואם עשה שליח לקדשה אומר תהא מקודשת לפלוני בטבעת זו כדת משה וישראל. ברכת ארוסין בפרק א' דכתובות (דף ז) פרי הגפן וצונו על העריות ואסר לנו את הארוסות. והתיר לנו את הנשואות לנו על ידי חיפה וקדושין. בא"י מקדש עמו ישראל על ידי חופה וקידושין. ומה שמברך על הכוס דאמרינן בסוטה בפרק משוח מלחמה יין תוסס מזמנין עליו ומקדשין בו את הכלה. ואין לו ליחד עמה שהרי נדה היא שמא ראתה ועדיין לא בעלה ואפילו אם היא טהורה שמא יבא עליה ואמרי' בירושלמי בפרק ע"פ הבא על ארוסתו בבית חמיו לוקה. ויש שאין מברכין בשעת אירוסין אלא בשעת נישואין. ומברך פרי הגפן וברכת ארוסין ושותין המברך והחתן והכלה. ואחר כך מוזגין ומברכין ברכת נשואין לפי שאין עושין שתי מצות על כוס אחד. ואם בירך ברכת קדושין ואחר כך קידש יצא אבל ראיתי בלילה בסעודה בכוס ברכה ברכו ברכת קדושין ונשואין.