הר המוריה על משנה תורה, הלכות תמורה· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק א · הלכה ב
המימר בזדון וכו'. תמורה י"ג א' י"ז א' ותוספתא פ"א ותו"כ בחוקותי פ"ט. ומשמע שם דלת"ק דמפיק לה ליהיה קדש לענין דחל תמורה אבעל מום קבוע דאינו יוצא לחולין ליגזז וליעבד א"כ לית ליה דחל על השוגג כמזיד יעו"ש היטב וכן משמע קצת בלישנא דמתניתין ובתוספתא יעו"ש היטב וא"כ לא אתי שפיר לכאורה מש"כ רבינו בפירוש המשניות דלא מצינו חולק עליו ועוד הא ר"י דתמורה י"ג א' ודאי חולק ע"ז והנה ראיתי בתוס' יו"ט דהרגיש בזה דר"י יעו"ש. והנה בהא דתו"כ י"ל דרש"י כתב שם בש"ס דילפינן מדכתיב רע בטוב וטוב ברע יעו"ש וא"כ י"ל דרבינו מפרש לה ג"כ הכי ואע"ג דע"כ מרע בטוב אינו מוכרח דמיירי בבע"מ קבוע וע"כ צ"ל כן להתו"כ מ"מ י"ל דכוונת רבינו דבמשנה לא הוזכר מחלוקת עליו ועיין לקמן הלכה י"ז במרן יעו"ש היטב.
ה"ז עושה וכו'. גרס שם י"ז א' ר' יוחנן וריש לקיש דאמרי כסבור לומר תמורת עולה ואמר תמורת שלמים גבי תמורה לקי גבי קדשים לא לקי וכמש"כ שם על הגליון וטעמא כמש"כ מרן והלח"מ.
דימה שמותר וכו'. פסק שם כלישנא אחרינא דחזקיה וכך איתא שם לישנא אחרינא גבי תמורה קדיש גבי קדשים לא קדיש עכ"ל אבל דעת הראב"ד ז"ל דגם בזה גרסינן דלקי ואין הכוונה שלוקה על התמורה כיון דשוגג הוא רק אם גזז או עבד בו אח"כ יעו"ש ודומיא דהכי ג"כ לוקה בסבור לומר תמורת עולה ואמר תמורת שלמים דלוקה אם עבד בו או גזזו אבל בלא"ה אינו לוקה ועיין מש"כ לעיל פ"א מהל' איסורי מזבח יעו"ש היטב ועיין כאן בלח"מ מש"כ בזה יעו"ש היטב.
ואמר מדעתי. ט"ס וצ"ל ואמיר מדעתי והוא שם מימרא דרב ששת.
ושכח והמיר וכו'. עיין השגת הראב"ד ועיין לח"מ ודעת הראב"ד משמע שנכנס בבית אחר וטעה שהוא הבית שכיוון בו.