הר המוריה על משנה תורה, הלכות קרבן פסח· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ד · הלכה ט
עד שלא וכו'. עיין ירושלמי פ"ח דפסחים ה"ב ושם אי' בשם ר' יוחנן דצריך להמנות על פסח אחר וכתב מרן דהטעם משום דס"ל דבע"ח נדחים אכן לדידן דס"ל דבע"ח אינם נדחים כשר אותו הקרבן ולכאורה זה אתי שפיר לשיטת תלמודנו דר"י ס"ל דבע"ח נדחים אכן לשיטת הירושלמי וכמש"כ בשמו בפ"ה מהל' עבודת יוה"כ הט"ו א"כ יש לעיין לכאורה מר' יוחנן על ר"י לפום שיטת הירושלמי. ועיין לעיל בלח"מ סעיף ד' דטעם רבינו משום דבידו לתקן יעו"ש ויש לעיין לכאורה א"כ גם לר"י בכה"ג אין בע"ח נדחים וכמש"כ התוס' בזבחים י"ב ב' ושם נ"ט א'. גם יש לעיין לפי מש"כ לעיל בפ"ג מהל' פסולי המוקדשין הכ"ד דהיכא דדחייה בידים בעינן דוקא שיהא דחוי מעיקרא אבל בהא דבע"ח לבד לא סגי יעו"ש היטב א"כ הו"ל לכתוב כאן הטעם משום דהוי דחוי מעיקרא ועיין מש"כ בפט"ו מהל' מעשה הקרבנות ה"ד ואולי י"ל כיון דמיירי כאן בדחוי מעיקרו לכן לא הוצרך לכתוב טעם דדחוי מעיקרא אבל קושיא הראשונה קשה ועיין מש"כ שם ואכתי צ"ע בזה.
כמו שביארנו וכו'. לעיל פ"ג מהל' פסולי המוקדשין הכ"ד.