אור ברסלב

הר המוריה על משנה תורה, הלכות קרבן פסח· רבי מאיר יונה ברנצקי

פרק ד · הלכה ח

הלכה ז

שנתערב בשלמים וכו'. מרן כתב ע"ז שהוא פשוט. ועי' בתוספתא פ"ט דפסחים וז"ל נתערב בשלמים שניהם ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויביא בדמי היפה שבהן פסח ובדמי היפה שבהן שלמים קרב פסחו יביא בדמיו פסח אחר קרבו שלמיו יביא בדמיו שלמים אחרים שלמים שנתערבו בשלמים הבאים מחמת פסח ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויביא בדמי היפה שבהן שלמים ויאכלו ליום ולילה עד חצות ובדמי היפה שבהן שלמים אחרים ויאכלו לשני ימים ולילה אחד בן עזאי אומר שלמים הבאין מחמת הפסח הרי הן כפסח לכל דבר אלא שהן נאכלים ליום ולילה עכ"ל וע"ע בתוספתא פ"ח דזבחים יעו"ש היטב ונמצא מבואר מזה דפסח שנתערב בשלמים אין אומרים שיקרבו כולם שלמים וגדולה מזה דאפי' שלמים הבאים מחמת פסח שנתערבו בשלמים אחרים אין אומרים שיקרבו כלם שלמים כיון דזמן אכילתן אינם שוים וכ"ה בפסחים פ"ט א' יעו"ש היטב וא"כ לכאורה זה שלא כדברי רבינו ומרן כתב על דברי רבינו דפשוטין הן לפי דמותר פסח קרב שלמים ולכאורה אדרבה דברי רבינו תמוהים המה שהם נגד התוספתא וע"ע בזבחים ל"ו א' ובתוס' שם ושם ט' א' ד"ה ושלמים וכו' ובפסחים ע"א ב' ד"ה לימד וכו' ובר"ה ה' א' תוס' ד"ה שלמי וכו' יעו"ש ובמנחות פ"ג ב' בד"ה ושלמים וכו' יעו"ש היטב וכעין זה הקשה המל"מ על התוס' דיומא כ"ט ב' יעויין לעיל בפ"א מהל' תמידין ומוספין ה"ג בד"ה ומש"כ רבינו יעו"ש ועיין מש"כ שם בזה. שוב ראיתי להשער המלך לעיל בפ"ג ה"ט שהקשה כן על רבינו ולא תירץ כלום יעו"ש היטב (וע"ע שם בפ"ו מהל' פסולי המוקדשין הי"ח יעו"ש ובס' שיח יצחק ביומא כ"ט ב').
ומצאתי עוד בצל"ח בפסחים ע' ב' שהעיר ג"כ בזה ותירץ דלרב נחמן אמר רבה בר אבוה דס"ל דפסוק וזבחת פסח לה' אלהיך צאן ובקר קאי על מותר פסח א"כ שפיר י"ל דאיתקש לפסח אבל לרב דפסחים שם דמוקי לה להאי קרא לחגיגת י"ד וכדפסק רבינו לקמן פ"י הי"ב א"כ לא נשאר לנו רק שני פסוקים למותר פסח א"כ דינה ממש כשלמים לזמן אכילתם יעו"ש היטב ובדף פ"ט א' כתב עוד לתרץ דמוכח ממתניתין דפסחים צ"ח א' דפליג ר' שמעון אפסח שנתערב בחבורת כהנים יעו"ש ולמה לא פליג בשלמים אלא ודאי דבשלמים גם ת"ק מודה דישהא עד חוה"מ ויקריבם כולם לשלמים דזמן אכילתם שוה לכן בס"ד דש"ס דס"ד דהא דשפיכה וזריקה וכן הא דמתן אחת והא דמתן שתים וכן סמיכה לא איכפת לן כלל אפי' לכתחלה וא"כ יקשה על ר"ש דלמה ס"ל אם חבורת כהנים יאכלו הלא טוב יותר לשהותם עד חוה"מ ואז יהיה זמן אכילתם שוה ואי משום חילוק דשפיכה וזריקה וכן סמיכה ומתנות זה לא מעכב כלל אפילו לכתחלה אלא ודאי דס"ל דגם שלמי פסח אינו נאכל רק ליום ולילה והא דלא פליג בשלמים משום דפליג בחדא וה"ה באינך וע"כ מוכרח לומר כאן דאכתי לפלוג באשם אלא ודאי דפליג בחדא וה"ה באידך ומדמכשר לאכלו בחבורת כהנים ולא מצריכו להשהותו עד חוה"מ לכן מוכרח לומר דאינו נאכל רק עד יום ולילה אבל למסקנא דמסיק דמשום סמיכה ומתנות וזריקה ושפיכה וא"כ א"א לשהותו עד חוה"מ וא"כ למה לא פליגי בשלמים אלא ודאי דבשלמים גם ת"ק מודה בזה ומטעם דלכל מילי דינם כשלמים יעו"ש היטב.
ולכאורה דבריו האחרונים צ"ע דמאי מוכח מדלא פליג ר' שמעון על שנתערב בשלמים הא י"ל דבנתערב בשלמים גם ר"ש מודה דא"א להקריבם כולם לפסח משום סמיכה ומשום חילוק מתנותיהם אבל בנתערבו בבכור דשוים במתנותיהם ובסמיכה ואי משום דמביא קדשים לבית הפסול בזה לא חייש ר"ש אבל באינך דברים גם ר"ש מודה ולכן לא פליג ג"כ בשלמים וה"ה באשם נמי מודה דצריך להמתין ולרעות עד שיפול בהן מום וכ"ה מבואר בתוספתא פ"ט דבנתערב פסחים בעולה או בשלמים או בתודה או בחטאת או באשם לכו"ע ירעו עד שיסתאבו וימכרו ואף ר"ש מודה בזה ולא נחלק ר"ש רק בנתערב בבכורות יעו"ש היטב וכ"ה בתוספתא פ"ח דזבחים מיהו בזה י"ל דרבינו ס"ל כמש"כ התוס' בבכורות ס"א א' ד"ה והא דתניא וכו' דאי משום סמיכה לא שייך כאן דכיון דיש ספק בקרבן אם נתחייב סמיכה וכן במתנות ס"ל לר"ש דנותן לשם מים יעו"ש וא"כ על כרחך ס"ל בפסח שנתערב בשלמים נמי דינו כן וכן מוכרח לכאורה דעת התוס' ביומא כ"ט ב' דכתב לפרש דהא דפסח שנתערב בבכור מיירי במותר פסח יעו"ש והא מותר פסח בעי סמיכה ומתן ארבע משא"כ בכור וכן הקשה השער המלך אלא ודאי דס"ל כמש"כ התוס' בבכורות וכ"כ השעה"מ רק שהקשה א"כ למה לא פליג ר"ש רק בפסח שנתערב בבכור ולמה לא פליג אהא דפסח שנתערב בשלמים יעו"ש וכמו שהקשיתי לעיל. אבל לפי דעת הצל"ח דבשלמים גם ת"ק מודה לכן לא פליג רק בבכור ובזה מיושבים גם דברי התוס' דיומא התם ממה שהקשה המל"מ לעיל בפ"א מהל' תמידין ומוספין אבל כ"ז אינו שוה לי דרבינו ידחה התו"כ של ויקרא פי"ח ובצו פי"ב ותוספתא דפסחים וזבחים ומימרא מפורש דפסחים פ"ט א' וברייתא דזבחים ל"ו א' משום דקדוקים אלו. וה' יאיר עיני בזה.
והנה אי לא מסתפינא אמינא כי מש"כ רבינו פסח שנתערב בשלמים היינו בשלמים דמיירי רבינו בזה הסי' והם שלמי פסח הגם כי דחוק הוא מאד אולם גם דרכי המתרצים הראשונים דחוק הוא הרבה יתר מזה וה' יאיר עיני.
וראיתי עוד שם בשעה"מ שדעתו דמותר הפסח נאכל ביום ובלילה ולא כפסח שאינו נאכל רק בלילה יעו"ש ובאמת לענ"ד אינו פשוט כ"כ דהא גם גבי פסח איתא זה הלשון דנאכל ליום ולילה שם בש"ס ושם ע' א' ועיי"ש עוד ק"כ ב' והנה בתוספתא דפ"ט דפסחים דאיתא שם וז"ל בן עזאי אומר שלמים הבאין מחמת פסח הרי הן כפסח לכל דבר אלא שהן נאכלין ליום ולילה לכאורה משמע קצת דנאכלין ליום ג"כ דאם נימא דאין נאכל אלא בלילה א"כ מאי אלא דקאמר. אבל באמת הלשון הזה דחוק קצת ובתו"כ ויקרא פי"ח איתא וז"ל בן עזאי אומר אינן נאכלין אלא בלילה ואינן נאכלין אלא צלי עכ"ל ולפ"ז משמע קצת דלת"ק נאכלין ביום ג"כ אבל מהקרבן אהרן שם אות ד' משמע קצת דגם לת"ק אינן נאכלין רק בלילה יעו"ש וכ"כ בספר אור חדש לפסחים פ"ט א' שם ובהכי אזדא כל דברי שעה"מ יעו"ש היטב אמנם לשון הש"ס בזבחים ל"ו א' ובצו תו"כ פי"ב משמע כדעת השעה"מ ובזה פליג בן עזאי וזה הבליע השעה"מ בנעימת לשונו ודלא כסברת אור חדש.
וע"ע מש"כ על החכם צבי עיין בצל"ח שם ובאור חדש שם מזה ולא רציתי להאריך עוד בזה (וכבר רמזתיו ג"כ בסוף פרק ג' יעו"ש).

נתערב בזבחים וכו'. שם בפסחים צ"ח א' ב' ובתוספתא שם פ"ט.

כמו שביארנו וכו'. לעיל פ"ו מהל' פסולי המוקדשין הט"ו יעו"ש.

תוכן העניינים

הר המוריה על משנה תורה, הלכות קרבן פסח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה