הר המוריה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק יד · הלכה ג
העומר שקמצה וכו'. עי' מנחות ה' ב' ומה שהשיג הראב"ד עיי"ש בתוס' ד"ה ובדבר וכו' והתימה על מרן שלא הזכירם ועיין בקרבן אהרן פרשת צו פי"ב פרשה ח' אות ה' יעו"ש.
במנחת קנאות וכו'. עיין לעיל פי"א ה"י יעו"ש ועיי"ש בתוספתא פ"ה דמנחות דחשיב שם טובא היינו הקומץ את המנחה להקטיר למחר פחות מכזית או שהיה בכלי חול וכן קמץ בחוץ או שנתפזר וקודם שאספו חשב עליו היה קומץ מבורץ וקמץ ועלה בידו צרור וגרגיר מלח או קורט של לבונה או ריבה שמנה וחסר שמנה ריבה סלתה או חסר סלתה או קמץ שלא ממקום השמן או ממקום הלבונה (עיי"ש במפרש) או שלא נתן עליו לבונה או מנחת חוטא ומנחת קנאות שנתן עליו שמן יעו"ש היטב וע"ע בתוספתא פ"ב ופ"ג דזבחים שכתב כיוצא בזה לענין זבחים יעו"ש ורבינו כלל כל זה במש"כ וכן כל כיוצא בזה.