אור ברסלב

הר המוריה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· רבי מאיר יונה ברנצקי

פרק יד · הלכה ב

הלכה א

שראוי לעבודה וכו'. זבחים כ"ו ב' מנחות ה' ב' ותוספתא דמנחות פ"ה ובתו"כ צו פי"ב פר' ח'.

הפסולים לעבודה וכו'. זבחים ל"ב א' ותוספתא שם פ"ג ופ"ה דמנחות.

בשעת שחיטה וכו'. שם בזבחים ובתוספתא שם.

כמו שבארנו. לעיל פ"א ה"א.

כמו שיתבאר. לקמן פט"ו.

פסל הזבח וכו'. ור"ל אף שחישב שלא לשמו והו"א דמחשבה זו לא נחשבה כלל למחשבה והוי כמו דחישב חוץ לזמנו וחוץ למקומו דאין מחשבתו מהני כלל קמ"ל דלא דהוי כאילו עבד העבודה כתיקנה מבואר מזה דכ"ש אם חישב לשמו דוודאי משוי שירים דלא ליהני שיבא אח"כ כשר ויקבל ולעיל פ"א הכ"ח כתב דאם קיבל הפסול דאם נשאר דם הנפש חוזר הכשר ומקבל והנה באמת במשנה שם איתא וכולן שקבלו את הדם חוץ לזמנו וחוץ למקומו אם יש דם הנפש יחזור הכשר ויקבלנו יעו"ש וי"ל דווקא אם קבל במחשבת זמן או מקום מועיל דיחזור הכשר ויקבלנו הא אם קבל בלא מחשבה י"ל דלא מהני קבלת הכשר וכן נראה לכאורה מרש"י במעילה ה' ב' בד"ה ה"ג הא קמ"ל וכו' ולפ"ז אין צורך למש"כ התוס' בזבחים ל"ד ב' בד"ה פסול וכו' שכתב מכח זה לפרש דהתם מיירי בזרק יעו"ש אמנם לרש"י זה א"צ לחלק בין קבל וזרק לקבל גרידא ועיין לעיל פ"א הכ"ח מש"כ בזה ולפ"ז היה מיושב השגת הראב"ד שם יעו"ש היטב אמנם כאן א"א ליישב כן דהא לפי המסקנא דפשיט ליה שם אין לך עושה שיריים אלא חוץ לזמנו וחוץ למקומו יעו"ש ובזבחים ל"ד שם מבואר דפסול אינו עושה שירים וכ"כ רבינו לעיל בפ"א בסתם דאין הפסול עושה שירים וצ"ל דהכא מיירי בטמא וטמא עושה שירים רק אם חשב שלא בזמנו ושלא במקומו אינו עושה שירים עיין בתוס' זבחים כ"ו ב' בד"ה הכא וכו' וקמ"ל דשלא לשמו בדבר הכשר שלא לשמו אינו מחשבה גרועה והוי כאילו חישב לשמו והוא עושה שיריים ופסול מפני עבודתו והא דלא כתב רבינו זה בפי' י"ל דלא נחית הכא לזה להשמיענו איזה פסול עושה שיריים ואיזה לא רק הכא קמ"ל דאף מי שעושה שיריים מ"מ אם חשב מחשבה פסולה אינו עושה שיריים אבל אם חשב מחשבת שינוי השם בדבר שאינו פוסל בו שינוי השם לא הוי מחשבה פסולה רק הוי כמו שחישב לשמו ומינה שאם חישב בחטאת ופסח שלא לשמו אין מעשיו כלום ואינו עושה שירים והוי כאילו חשב חוץ לזמנו וחוץ למקומו. ומרן פירש וז"ל נראה שהטעם דמאחר דשלא לשמו פסול בעלמא והכא לא פסול הוי מי שאינו ראוי לעבודה כראוי לענין שיהא פוסל במחשבה שאע"פ שיש דם הנפש לא מהני שיחזור הכשר ויקבל אכן צריך לימוד מניין לו לרבינו זה עכ"ל מבואר מדבריו דה"פ שקבל במחשבת הזמן או המקום וקמ"ל דהכא בקרבן שכשר שלא לשמו מהני מחשבת הפסול שפיר ולפ"ז י"ל דהא דקתני דאין פוסל במחשבה מיירי דוקא בחטאת ופסח אבל לפ"ז לא ידעתי א"כ האיך סיים דהפסול הוא משום שהוא פסול לעבודה הא אדרבה הפסול הוא משום דחשב עליו והוי ככשר לעבודה ועוד הא איתא בתוספתא דזבחים פ"ג וז"ל כל הזבחים שקבל דמן אחד מן הפסולים הרי הוא פסול לפיכך אם חישב עליו בין חוץ למקומו בין חוץ לזמנו אין בו משום פיגול עכ"ל אלמא מפורש דלאו דוקא בחטאת ופסח הדין כן ועוד שם מבואר יותר מזה וז"ל אחד הפסח והחטאת ואחד כל הזבחים שקבל דמן זר ואונן וטבו"י ומחוסר בגדים ומחוסר כפורים ושלא רחוץ ידים ורגלים ערל טמא יושב ועומד ע"ג כלי ע"ג בהמה ע"ג רגלי חבירו פסול לפיכך אם חשב עליו בין חוץ לזמנו בין חוץ למקומו אין בו משום פיגול עכ"ל וכ"ה בתוספתא דמנחות פ"ה לגבי מנחות יעו"ש היטב והנה לפ"ז דברי מרן צ"ע.
וקצת יש לעיין על רש"י דמעילה שם דמשמע מדבריו דהא דאיבעיא ליה אי פסול עושה שיריים היינו דווקא משום דבמשנה י"ל דמיירי שחשב מחשבה הפוסלת אבל אי לא חשב מיבעיא ליה והא בתוספתא שם בזבחים איתא וז"ל זה הוא כללו של דבר כל הנפסל במחשבה בין שעל הראשון חישב בין שעל האחרון חישב פוסל אע"פ שיש דם הנפש בכוס אחר פסול כל הנפסל במעשה בין שעל הראשון חישב בין שעל האחרון חישב פסול אם יש דם בכוס אחר יחזור ויקבל כשר עכ"ל מבואר מזה דמועיל קבלה אחרת והו"ל להביא מהא ואולי לא ידעי מהך תוספתא א"נ י"ל דהיה ביה מחשבה ג"כ כמו שאמר חישב בין על הראשון בין על האחרון א"נ י"ל דמהך גופה הוא דפשיט להו והבן.
והנה לפי מה שפרשתי דברי רבינו יש קצת סיוע לזה מהא דאיתא בתוספתא פ"ג דזבחים וז"ל כל הזבחים ששחטן שלא לשמן הרי אלו כשרין לפיכך אם חשב עליו חוץ למקומו פסול ואין בו כרת חוץ לזמנו פגול וחייבין עליו כרת עכ"ל וכ"ה בתוספתא פ"ה דמנחות לגבי מנחות ולכן דייק מינה רבינו דה"ה לגבי עבודת פסול ככשרה גמורה חשיבא והבן.

תוכן העניינים

הר המוריה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה