אור ברסלב

הר המוריה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· רבי מאיר יונה ברנצקי

פרק ו · הלכה כד

הלכה כג

חטאת טהורה וכו'. לטעם רש"י דוקא טהורה דהוי הפסד מועט לא חששו אבל בטמאה דהוי הפסד מרובה חששו אפי' בחולין ולטעם התוס' לא שנא בין טמאה לטהורה עיי"ש בתוס' זבחים ע"א א' ד"ה אלא וכו' יעו"ש היטב.
ועיין ירושלמי ערלה פ"ב וז"ל תני פרוסה של לחם הפנים שנתערבה במאה פרוסות של חולין וכן חתיכה של חטאת שנתערבה במאה חתיכות של חולין לא יעלו ר' יהודה אומר יעלו מ"ט דר"י ושה אחד מן הצאן ממאתים ממשקה ישראל מדבר שהוא מותר לישראל וקשיא כתיב מאתים ור"י אומר מאה כתיב חיים ור"י אומר שחוטים עכ"ל והוא פלא כי הוא נגד תלמודנו דבש"ס שלנו איתא להיפך דבחולין ד"ה לא יעלו רק בנתערב בחטאות טהורים ובלחם הפנים טהור לרבנן יעלו ולר"י לא יעלו משום דמין במינו לא בטל או משום דס"ל כל שדרכו למנות שנינו עיין בתוס' יבמות שם פ"א ב' ד"ה ר"י וכו' יעו"ש היטב. ובתוספתא דתרומות פ"ה איתא וז"ל קישות של תרומה (טמאה, הגר"א) שנתערב במאה קישות של חולין (טהורים, הגר"א) הרי אלו יעלו ר' יהודה אומר לא יעלו עכ"ל וגם זה תמוה הא בש"ס שלנו איתא דברי הכל לא יעלו. אמנם לפי טעם רש"י ניחא לפי גירסת הגר"א דכאן מיירי בפרוסת לחה"פ טמאה דהוי הפסד מועט לא חששו רבנן אבל בטהורה לכו"ע לא יעלו ודלא כהתוס' (והמפרש הגיה שמה ר' יוסי במקום ר' יהודה יעו"ש היטב ולא ידעתי למה כי לפ"ז הגירסא מיושבת הדק היטב).
ואיתא שם עוד בירושלמי וז"ל עד כדון דבר שהוא מעלה ומתיר להדיוט דבר שהוא מעלה ומתיר לגבוה נשמעינה מן הדא ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא יש לך קדשים שאינו אוכל בהן פרט לעירובין וליתר ממאה אין לי אלא אוכלי תרומה באוכלי תרומה מניין אוכלי תרומה באוכלי חולין אוכלי חולין באוכלי תרומה אוכלי תרומה באוכלי קדש אוכלי קדש באוכלי תרומה משקה תרומה במשקה חולין משקה חולין במשקה תרומה משקה תרומה במשקה קדש משקה קדש במשקה קדש מניין ת"ל מן הקדשים ריבה ר' אבין בשם ר' יוחנן תיפתר בלוג שמן של מצורע שנתערב במותר רקיקי מנחת נזיר והתני משקה שנים א"ר חיננא הדא אמרה עולות בעולות אבל חטאות בעולות הרי יש כאן ודאי בלא תעשה (והמפרש הגיה שם שכצ"ל הדא אמרה עולות בחטאות אבל חטאות בעולות הרי יש כאן ודאי בלא תעשה יעו"ש היטב ובפירושו. נמצא דלמסקנא מסקינן דלגבוה אינם בטלים ובהכי אתי שפיר הך דהלכה כ' והלכה כ"א משום דלגבוה לא בטיל אך יש לעיין מהא דזבחים ע"ב א' דפריך וליבטיל ברובא ואולי אפשר לפי שהנתערב היה שם חולין וכן מוכח לכאורה דאל"ה אכתי קשה הא בעינן מאה ואחד ומאי פריך ליבטל ברובא (ועיין מש"כ לעיל פ"ב הכ"ב יעו"ש היטב ודוק היטב בזה. עם כל זה צ"ע בזה).
ודע עוד דמש"כ בירושלמי פרט לעירובין וליתר ממאה הגיה שם המפרש דצ"ל פרט לעירובין בפחות ממאה יעו"ש היטב ובאמת כ"ה בתו"כ אמור פ"ד וז"ל ואחר יאכל מן הקדשים יש לך קדשים שאינו אוכל פרט לעירובים לפחות ממאה אין לי אלא אוכלי תרומה באוכלי תרומה וכו' ופי' שם הקרבן אהרן באות ט' דמיירי אם נתערבה תרומה טמאה בפחות ממאה תרומה טהורה שאינו נאכל לפי שאינה בטלה יעו"ש ועיי"ש באות י' שנדחק מאד לפרש המשך לשון הברייתא ונדחק ליישב דקאי אדיוק דקאמר דאינו אוכל בפחות ממאה הא במאה וכ"ש ביותר ממאה יאכל ע"ז קאמר אין לי וכו' יעו"ש היטב. ועיי"ש עוד לעיל מזה איתא שם בתו"כ וז"ל ולא יאכל מן הקדשים יש לך קדשים שהוא אוכל בהם פרט לעירובים ולפחות מסאה (וע"כ צ"ל ממאה) אין לי אלא אוכלי תרומה באוכלי תרומה מניין אוכלי תרומה באוכלי חולין אוכלי חולין באוכלי תרומה אוכלי תרומה באוכלי קדש אוכלי קדש באוכלי תרומה משקה תרומה במשקה חולין משקה חולין במשקה תרומה משקה תרומה במשקה קדש משקה קדש במשקה תרומה משקה קדש במשקה קדש מניין ת"ל מן הקדשים ריבה עכ"ל והנה שם ודאי הוא ט"ס וצ"ל פרט לעירובים ליתר ממאה וכ"נ שם מהקרבן אהרן אות ה' יעו"ש היטב. והנה גם שם יש לעיין דהא קאמר פרט לעירובין ליותר ממאה ור"ל דזה נאכל אף בטומאה ושוב קאמר אין לי אלא אוכלי תרומה וכו' ר"ל דזה לא יאכל וקאי על גוף הפסוק ולא על המיעוט מה דנפקא ליה ממיעוט הפסוק וכן פירש הק"א שם בהדיא וא"כ לא ידעתי מה קשה ליה להק"א באידך ברייתא דמעיקרא קאמר ואחר יאכל מן הקדשים פרט לנתערב בפחות ממאה דאין נאכלים ושוב קאי הברייתא על גוף המקרא ולא על המיעוט דנפקא ליה מקרא וקאמר דהא דכתיב בפסוק ואחר יאכל מן הקדשים אין לי אלא אוכלי תרומה באוכלי תרומה וכו' ולא ידעתי לכאורה מאי ניחא ליה להק"א בראשונה יותר מבשנייה.
אבל באמת אחר העיון לענ"ד לק"מ על הקרבן אהרן דבשלמא בברייתא קמייתא דקמ"ל דאם נתערב תרומה בחולין או בקדש וכו' דהוי כתרומה ואסור הטמא באכילה ולא מיירי כלל מתרומה טמאה רק מתרומה טהורה שנתערב בטהור ע"ז אמר שפיר דאם נתערב ביתר ממאה בטל ומותר הטמא לאכלה והכתוב מיירי בנתערב בפחות ממאה ע"ז קאמר שפיר אין לי הא דנתערב בפחות ממאה אסור לאכול אלא אוכלי תרומה באוכלי תרומה (באמת לא ידעתי כיון דנתערב אוכלי תרומה באוכלי תרומה מאי קמ"ל דבתערובות אסור פשיטא דהא הדר הו"ל תרומה בעינה ויש לעיין בזה. ועוד מאי צריך לרבויי אוכלי תרומה באוכלי קדש פשיטא דהא קדש חמור מתרומה והנה בזה יש להשיב דקאמר באוכלי קדש לענין מחוסר כפרה וכמש"כ הק"א ולא תימא רק קדש בעין בעי כפרה לאכול בקדשים ולא בתערובות אמנם הראשון יש לעיין בזה) וכו' וקאמר דמרבינן מן הקדשים כל הני מילי דתערובתן אוסרין כמו שהן בעין אמנם בברייתא השנייה דקאמר ואחר יאכל מן הקדשים וע"ז קאמר דאם נתערב התרומה הטמאה בפחות ממאה אסור לאכול אח"כ והדר קאמר אין לי אלא אוכלי תרומה באוכלי תרומה וכו' ר"ל אם נתערבו במאה דמותר וכו' וקשה וכי הפסוק מיירי בתערובות דמתיר בתערובות הא הוא מתיר בכל ענין אף שהוא בעין ואיך אפ"ל דקאי על הפסוק להתיר אם נתערב במאה וע"כ קאי אדיוקא דהפסוק דאם נתערב במאה או ביותר נמי מותר קודם הערב שמש וא"כ שפיר פקפק ע"ז הק"א דאין שייך זה להמשך הקודם ופשוט וק"ל.
וע"ע באדרת אליהו בפרשת אמור וז"ל מן הקדשים ולא כל קדשים פרט לשנתערב יותר ממאה אין לי אלא אוכלי תרומה אוכלי קדשים משקה תרומה וקדש מניין ת"ל הקדשים וכו' ואחר יאכל מן לרבות מקצת קדשים שאינו אוכל אח"כ והוא שנתערב בפחות ממאה אין לי אלא אוכלי וכו' עכ"ל ואם כן היה גירסתינו בתו"כ מה טוב ומה יפה.
ודע דיש לפרש עוד התו"כ בדרך פשוט דרישא קמ"ל דביתר ממאה בטל וע"ז קאמר אין לי אלא אוכלי תרומה באוכלי תרומה וכו' ור"ל דמסיק דהכל בטל ביותר ממאה ושוב בברייתא השנייה קמ"ל דבפחות ממאה אינו בטל וקאמר גם כן אין לי אלא אוכלי תרומה באוכלי תרומה וכו' עד סופו ומסיק דהכל אינו בטל בפחות ממאה אבל א"כ היה נצרך להגיה שם בירו' ולהפוך הגי' שכצ"ל נשמענה מן הדא ולא יאכל מן הקדשים יש לך קדשים שהוא אוכל בהן פרט לעירובים ליתר ממאה אין לי אלא אוכלי תרומה וכו' דמן הברייתא השנייה אין למדין דבטל יותר ממאה רק דבפחות ממאה אין בטל וכו' ודוק היטב בכל מש"כ כי נכון הוא בעז"ה (ועיין מה שכתבתי בפירושי על הירושלמי).
ודע דקשיא לי הא התו"כ הוא סתם סיפרא ור"י הוא ואיך קאמר דמשקה במשקה בטל במאה הא ר"י ס"ל דלח בלח מין במינו לא בטל ועל כרחך התם מין במינו הוא דאל"כ לא בעי מאה רק בשישים סגי (ועיין ט"ז י' סימן קי"א ס"ק ה' שמחוסר הבנה יעו"ש היטב וצ"ע) וצע"ג בזה וה' יורנו מדרכיו ולא נתעה באורחותיו. ועי"ש בפי' הר"ש בתו"כ וצע"ג.

תוכן העניינים

הר המוריה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה