הר המוריה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ד · הלכה כב
שתים ובאים וכו'. קדושין נ"ה ב' זבחים מ"ח א' ע"ה ב' ע"ז א' קט"ו א' מנחות ג' א' מ"ח ב' (זבחים צ' ב') ועי' כריתות י' ב' כ"ב ב' וע' תוספתא פ"ד דכריתות יעו"ש ועי' תו"כ ויקרא דבורא חטאת פי"ט פ"כ כ"א כ"ב ופרשת קדושים פ"ה.
לדמיהם קצבה. משמע אף למטה אין להם קצבה ועי' רש"י זבחים מ"ח א' (ומש"כ תוס' שם בד"ה אשם וכו' לבאר התו"כ יעו"ש כ"ה מבואר בת"כ ויקרא פכ"א בסופו בהדיא) ומשמע מרש"י דאשם נזיר ואשם מצורע בעינן שיהא שוה סלע אמנם עיי"ש בתוס' ד"ה וחטאת וכו' ובמנחות ק"ז ב' ד"ה כבש וכו' ובכריתות י' ב' ד"ה מכלל וכו' יעו"ש היטב דמוכח משם דה"ה בפחות מסלע כשר וראיה מוכרחת מההיא דכריתות כ"ז א' יעו"ש היטב וכ"ה בתוספתא פ"ד דכריתות וז"ל אשם נזיר ואשם מצורע שהביאן יתיר על י"ב חדש פסולין הביאן פחות מי"ב חדש אפי' ליום השמיני כשרין הביאן בסלע הביאן בשקל הביאן בחמש דינרין כשרים עכ"ל.
מן הקטנים וכו'. יש לעיין הא כתיב בתורה איל ועי' בתו"כ ויקרא פ"כ שמבואר שם שאשם תלוי צריך להיות שתי שנים יעו"ש היטב וכ"מ מן המקומות שציינתי לעיל ס"ק מ"ט שגם אשם תלוי בא דוקא בן שתי שנים וצ"ע.