הר המוריה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק א · הלכה לד
זורק את וכו'. פסחים ס"ב א' ע"ז ב' ע"ט א' תוספתא פרק ו' דפסחים ופרק ד' דזבחים יעו"ש (ועיין בלחם משנה מה שהקשה על מה שכתב רבינו לקמן פרק י"א ה"כ דאם נשרפו השירים והקטיר הקומץ הורצה בדיעבד ומש"כ מרן שם שכ"ה בתוספתא פ"ד דמנחות יעו"ש יפה תמה עליו בלח"מ ששם לא הזכיר נשרף ונאבד יעו"ש ובאמת כן איתא ג"כ בש"ס גבי בשר וכמו שגליתי מקורו לעיל הלכה ל"א ד"ה זרק הורצה יעו"ש. והנה הלח"מ לחלק יצא בין מנחות לזבחים וכתב שמקור דברי רבינו מהסוגיא דפסחים ע"ח ב' יעו"ש היטב ופי' שזה קאי רק על מנחות ולא על זבחים יעו"ש היטב ונכון הוא. וכן פירש"י שם בפסחים ע"ח ב' בד"ה אלא וכו' שסיים וכתב וז"ל ור' יוסי אפי' נשרפו או אבדו שיריה קאמר אם הקטיר קומצה כשרה עכ"ל אלמא דגם הוא פי' כן דלא קאי רק על מנחות ולא על זבחים וע"כ הטעם כמו שפי' הלח"מ משום דבזבחים אתי שפיר בתירוץ הראשון דה"ק כמו שנחלקו בזבחים כך נחלקו במנחות, והבן).
זרק הורצה. עי' לעיל הלכה ל"א ד"ה זרק הורצה במה שציינתי שם.
כמו שביארנו. לעיל פ"ד מהל' ביאת מקדש ה"ז.
זורק את וכו'. עיין בלח"מ מש"כ בזה ובאמת דבריו דחוקים קצת מה שחילק דר' יהושע ס"ל הציץ אינו מרצה על אכילות רק ביחיד אבל בצבור מרצה על אכילות ג"כ ור' יוסי ס"ל דאין מרצה על אכילות אפילו בצבור גם כן ודחוק הוא ועי' במנחות ט"ו א' דמשמע שם מאן דסבירא ליה (כאן חסר בכת"י).