הר המוריה על משנה תורה, הלכות עבודת יום הכפורים· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ה · הלכה ג
אינן כלום. לפי מש"כ לעיל ה"ב ד"ה דמו נכנס בשם התוס' ישנים דאם עשה עבודת חוץ קודם עבודת פנים לא פסל כמש"כ שם מ' א' יעו"ש א"כ יש לעיין אמאי פסול כאן הא איל ושעיר המוספין נעשים בבגדי זהב ואצלם אין הסדר פוסל וא"כ אמאי פסול כאן. ומזה מוכח לכאורה דרבינו ס"ל דלא הדר הש"ס שם מ' א' ממאי דאמר דאם עשה זריקת הפר בהיכל מקמי מתנות השעיר בפנים דפסול וא"כ ה"נ דכוותיה ועיין בירושלמי פרק ד' דיומא ה"א שני שעירי יוה"כ ששחטן בחוץ אית תנייא תני חייב ואית תנייא תני פטור אר"ח מ"ד חייב בשלא קרב שעיר הנעשה בחוץ מ"ד פטור בשקרב שעיר הנעשה בחוץ (כ"ה לפי גי' הקרבן העדה) יעו"ש א"כ מוכח מזה אם הקריב שעיר הנעשה בחוץ קודם עבודת היום כשר ועיי"ש בשיירי קרבן. ובזה י"ל דרבינו לא ס"ל כהירושלמי דביומא ס"ב ב' איתא עד שלא הגריל עליהם חייב על שניהם למאי חזו אר"ח הואיל וראוי לשעיר הנעשה בחוץ ומ"ש לשעיר הנעשה בפנים דלא דמחוסר הגרלה לשעיר הנעשה בחוץ נמי לא חזי דמחסרי עבודת היום קסבר ר"ח אין מחוסר זמן לבו ביום עכ"ל ומכאן מבואר דאם עשה קודם עבודת היום פסול דאל"כ מאי קאמר והא מחוסר עבודת היום ואף דמסיק וקאמר אין מחוסר זמן לבו ביום לא לענין הכשר קאמר רק לענין שחוטי חוץ שאני וכמש"כ התוס' במנחות ה' א' בד"ה אלא אמר וכו' יעו"ש היטב ויש לפרש הא דאיתא בירושלמי בשקרב שעיר הנעשה בחוץ לאו בשקרב ממש רק בשקידש שעיר הנעשה בחוץ (ואולי יש להגיה כן בירושלמי) והוא על פי מש"כ התוס' ישנים ביומא ס"ב ב' בד"ה עד שלא הגריל יעו"ש היטב ויש עוד לעיין בזה ועיין לקמן בסעיף ד' מש"כ מזה (ועיין בגליון הש"ס שם בירושלמי מש"כ בזה).