הר המוריה על משנה תורה, הלכות עבודת יום הכפורים· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ה · הלכה ב
לא עשה וכו'. יומא מ"ט א' ס' ב'
לא עשה וכו'. שם ס"א א' ועיין ירושלמי פ"ד דיומא ה"א יעו"ש היטב דאיתא שם שחיטתו של שעיר מעכבת מתן דמו של פר יעו"ש היטב.
דמו נכנס וכו'. בש"ס שם ליתא לטעם זה ובאמת יש להתיישב בזה דלכאורה א"צ לזה דבשלמא ברישא בקטרת שחפנה קודם שחיטת הפר דהתם תרווייהו הוי עבודת חוץ דבין חפינה ובין שחיטה הוו בעזרה לכן בעינן טעמא דצורך פנים כפנים דמי משא"כ הכא דשעיר ששחטו קודם מתן דמו של פר אע"ג דנימא דמה ששחט שעיר בלא זמנו לא נפסל דהוי עבודת חוץ מ"מ הא דם הפר ניתן שלא בזמנו ובפנים הסדר מעכב שפיר וה"ז דומה למאי דאיתא שם מ' א' אלא שעיר אין מעכב את הפר מאי ניהו אילימא דאי אקדים מתנות דפר בהיכל מיקמי מתנות דשעיר בפנים חוקה כתיב בהו יעו"ש אלמא אע"ג דאין הסדר של הפר מעכב דהוי עבודת חוץ מ"מ פסול מטעם השעיר שלא נעשה בזמנו וה"נ הרי דם הפר נעשה אחר שחיטת השעיר שלא בזמנו ועיין רש"י שם ס' א' ד"ה בבגדי לבן וכו' שם כתב ג"כ הטעם דשחיטה היא צורך פנים יעו"ש וי"ל דהיינו דווקא לענין דלמעלה שחפן הקטורת קודם שחיטת הפר, וגם בזה צ"ע קצת ל"ל הטעם בשחיטה דצורך פנים כפנים דמי תיפוק ליה כיון דחפינה צורך פנים היא הרי היא כעבודת פנים וא"כ אף דשחיטה היא לאו צורך פנים מ"מ עבד החפינה דהיא כעבודת פנים שלא בזמנה והוי כההיא דיומא מ' א' שהבאתי למעלה.
שוב ראיתי בתוס' ישנים ס' א' בד"ה אבל בדברים שכתבו וז"ל ועוד תימה קצת שהרי עושה עבודת פנים שלא כסדר שעושה הוצאת כף ומחתה קודם אילו ואיל העם ובפרקין דלעיל אמרינן דאי אקדים מתנות דפר בהיכל קודם מתנות דשעיר בפנים חוקה כתיב ביה והכא נמי הקדים עבודת פנים שלא כדין וי"ל דהקדמת עבודת פנים אין לחוש כמו מתנות דפר דעבדינהו קודם הגרלה דלא מעכב הסדר אע"ג דגוף הגרלה מעכב עכ"ל. והנה תירוצים לא שייך הכא כיון דמאחר מתנות דם הפר אחר שחיטת השעיר והבן. והנה לסברת התוס' ישנים דלא קפדינן רק על איחור דברים שבפנים ולא על הקדמתם א"כ הא דקאמר הטעם גבי קטורת שחפנה קודם שחיטת הפר לא עשה ולא כלום משום דצורך פנים כפנים דמי לא קאי על החפינה דהא אף שחפן מקודם מ"מ הא על ההקדמה לא איכפת לן וצ"ל דה"ק דהשחיטה היא צורך פנים והרי איחרה שלא כדינה אבל מדברי רבינו לא משמע כן מדכתב שם הטעם משום דחפינה צורך פנים היא, ועוד למה כתב כאן הטעם משום דדמו נכנס לפנים הא בלא"ה ניחא כיון דמאחר מתן דם פר שהוא בפנים וע"ע בתוס' ישנים ל"ט ב' ד"ה הנחה וכו' יעו"ש היטב. שוב ראיתי שם מ' א' בד"ה נהי דבסידרא וכו' שכתב התוס' ישנים וז"ל והשתא הדר ביה ממאי דס"ד מעיקרא דאי אקדים מתנות דפר מקמי דשעיר בפנים חוקה כתיבא ביה דבזה פשיטא ליה לעיל דאע"פ דדברים הנעשים בבגדי לבן מבחוץ לא מעכבי לר' יהודה וכ"ש סדרן דלא מעכבי מ"מ כיון שמאחר סדר פנים ומפסיק בו מעכב דכתב ביה חוקה השתא מיהא לית ליה הך סברא דאי אית ליה ה"נ כתיבה חוקה שעושה מתנות שבפנים מקמי הגרלה עכ"ל וכן י"ל שהיה סברת רבינו ורש"י ולכן בעי שיהיה הכל עבודת פנים ולכן לעיל שחפן קודם שחיטת הפר הרי תרווייהו צורך פנים נינהו וכן בשחט שעיר החטאת קודם כפרת הפר ודוק היטב (וע"ע בס' שיח יצחק ס"א א' מש"כ ג"כ להוכיח דבשחיטה ג"כ אמרינן צורך פנים כפנים דמי) וע"ע בתוס' ישנים שם שהביאו הא דעולא והוכיחו דמטעם ששחיטה צורך פנים הוא יעו"ש.
ועוד י"ל דמשו"ה כתב רבינו ושינה בלשונו דגבי חפינה כתב צורך פנים בעבודת פנים הוא וגבי שחיטה כתב אע"פ שהשחיטה בעזרה הרי דמו נכנס לפנים ולא כתב דצורך פנים היא לכן נ"ל כי מש"כ דמו נכנס לפנים ר"ל דמו של פר הוא בפנים והרי הוא ממש כהסוגיא דשם מ' א' אך לפ"ז הלשון נכנס לפנים דחוק והו"ל לומר הרי דמו בפנים והבן.
ועיין בשיירי קרבן בירושלמי יומא פ"ד ה"א וז"ל (בד"ה שחט את וכו') בבבלי גרסינן אמר ר"ח קטורת שחפנה קודם שחיטתו של פר לא עשה כלום ואף על גב דלא כתב חוקה אלא בדברים הנעשים בבגדי לבן שבפנים כיון דשחיטה צורך פנים כפנים דמי וקשה למה לא קאמר דאם שחט הפר קודם הגרלה לא עשה כלום ושניהם קודם לקטורת ושניהם צורך פנים הם ונעשים בבגדי לבן וי"ל דסובר הבבלי כיון דשניהם אינן אלא לצורך פנים ואינן באין לפנים אין מעכבין זה את זה עכ"ל ויש לעיין דא"כ חפינה ושחיטה ג"כ לצורך פנים הם ומ"מ לא עשה כלום וצ"ל דהתם מ"מ תרווייהו נכנסין אח"כ לפנים הקטורת והדם משא"כ הכא ההגרלה נעשית ג"כ בשביל השעיר המשתלח והוא לא נכנס בפנים ועיין סברא זו בתוס' ישנים ל"ט ב' ד"ה הנחה וכו' ובדף מ' א' ד"ה נהי וכו' וצ"ע למה לא הזכירם ועיי"ש מ' א' דמסקינן בהדיא דאם שחט קודם הגרלה לא מעכבא יעו"ש היטב.
ועיין בירושלמי שם פ"ה ה"ו שהגיה שם הקרבן העדה וז"ל א"ר לעזר שחט את השעיר ואח"כ נתן מדם הפר על בין הבדים הנעשה בתחלה כשר א"ר יוסי אילו נשפך מדם הפר ודם השעיר מונח בכוס שמא אינו מביא פר אחר וכשר מה בין שחט עד שלא נתן מה בין שחט משנתן אילו אמר ונתן יאות עכ"ל ועיי"ש בקרבן העדה ולפ"ז מבואר דפליג על הא דעולא והנה סברת הירושלמי שמדמה אם שחט משנתן ואם שחט עד שלא נתן עיין בתוס' ישנים ס"א א' ד"ה בקטרת וכו' שאין דעתם כן יעו"ש היטב והיינו שהם כתבו לסברת ש"ס דידן אבל הירושלמי חולק בזה והבן אמנם שם פ"ד ה"ג (והבאתיו לקמן הלכה כ"ז) משמע כסברת תוס' ישנים יעו"ש.
אמנם גירסתינו בירושלמי היא כך א"ר לעזר ונתן מדם הפר על בין הבדים ועל בין הפרוכת ואח"כ שחט את השעיר הנעשה בתחלה כשר א"ר יוסה אילו נשפך מדם הפר ומדם השעיר המונח בכוס שמא אינו מביא פר אחר וכשר מה בין שחט עד שלא נתן מה בין שחט משנתן אילו אמר ונתן יאות עכ"ל ויש לפרש דר' לעזר ס"ל כמש"כ בשם תוס' ישנים דלמסקנא אם נתן מתנות דפר בהיכל מקמי דנתן מתנות דשעיר דכשר ולכן כ"ש דאם נתן מתנות דפר בהיכל קודם שחיטת השעיר דכשר דלא הוי השינוי בעבודת פנים רק הוי שינוי בעבודת חוץ וע"ז מביא ר' יוסה ראיה דאין עבודות חוץ מעכבות דאילו אם נשפך דם הפר והשעיר אחר מתנות דם שבפנים אינו מביא פר אחר ואע"ג דאז שוחט שניהם ביחד ואנן בעינן דהפר יהא נשחט קודם השעיר אלא ודאי דבעבודות חוץ לית לן בה וה"נ עבודות חוץ היא ואולי י"ל שצ"ל כמו שגורס הק"ע שנשפך דם הפר ודם השעיר מונח בכוס שמא אינו מביא פר אחר אלמא אע"פ שבעינן שהפר יהא נשחט מקודם מ"מ כיון שכבר נגמר עבודת דם הפנים של פר שוב לית לן בעבודות חוץ ואע"פ שעדיין לא נתן מתנות פנים דשעיר מ"מ אנן לא קפדינן רק ששתי עבודות יהיו של פנים אז קפדינן אסדרן וה"נ להיפך אם שחט השעיר אחר עבודת חוץ דפר נמי כשר וזה שסיים מה בין שחט עד שנתן לשחט עד שלא נתן ור"ל כמו אם שחט הפר עד שלא נתן מתנות דשעיר דכשר ולא חיישינן על סדרן ה"נ אם שחט השעיר אחר שנתן מתנות הפרוכת דפר נמי כשר. ועוד י"ל כי מאמר ר' יוסה הוא דין בפ"ע וקמ"ל כמש"כ התוס' ישנים ס"א א' ד"ה בקטורת וכו' וכמש"כ לעיל אך סוף דברי הירושלמי שמסיק אילו אמר ונתן יאות לא ידעתי להולמו לפ"ז והוא קשה המובן.