אור ברסלב

הר המוריה על משנה תורה, הלכות עבודת יום הכפורים· רבי מאיר יונה ברנצקי

פרק ג · הלכה ד

הלכה ג

זהורית משקל וכו'. יומא מ"א ב' (ועיין שבת פ"ו א') ומש"כ משקל שני סלעים שם ביומא כרבין א"ר יונתן אבל בירושלמי מבואר דשעיר הוא משקל סלע יעו"ש אבל בש"ס דידן מבואר דר' יוחנן ס"ל דבפרה פליגי אבל בשעיר המשתלח לא פליגי אף דר' ירמיה ס"ל דבשעיר פליגי פסק הלכה כר' יוחנן דהלכה כמותו לגבי ר' ירמיה וכ"פ הרא"ש דהוי משקל שני סלעים יעו"ש.

כנגד בית וכו'. עיין במרן שתמה שלא פירש שקשר לו בצוארו, וכן תמה הרא"ש על סדר אתה כוננת יעו"ש ואולי אפ"ל מדקאמר שם שלש לשונות שמעתי ולא קחשיב לשון דשעיר הפנימי אע"ג דהתוס' שם בד"ה שלש וכו' יישבו זה אולי רבינו לא ס"ל כן ואולי הוי מספקא ליה בזה ולכן לא העתיק רק לשון המשנה ואולי קבלת המסדר אתה כוננת הכריעו בזה גם במוסף סדר עבודה דידן משמע כן יעו"ש.
[עוד יש ליישב שיטת הרמב"ם וסדר אתה כוננת דמשו"ה דחו סוגיא זו מהלכה דהא איכא סתמא בברייתא דלא כסוגיא דהכא דתניא ביומא דף ס"ז ע"א ת"ר בראשונה היו קושרין לשון של זהורית על פתח האולם מבחוץ הלבין היו שמחין וכו' התקינו שיהיו קושרין אותו חציו בסלע וחציו בין קרניו ע"כ. מבואר מברייתא זו דמתחלה לא היו קושרין כלל על ראש שעיר המשתלח ג"כ ואח"כ הוא שהתקינו כן א"כ קשה קודם התקנה למה לא היו חוששין שלא יתערב השעיר המשתלח בשאר השעירים ובשעיר הפנימי. אלא על כרחך צריכין אנו לומר דלא חיישינן כלל לשמא יתערבו דהא כהנים זריזין הם ובפרט בעבודת יוה"כ דמצותו בכהן גדול דזריז טפי וסתמא דברייתא זו דלא כסוגיא דהכא לכן השמיטו הרמב"ם ובעל סדר אתה כוננת סוגיא זו מהלכה ופירשו דמתניתין דהכא דתני דקשרו לשון של זהורית בראש שעיר המשתלח מיירי אחר התקנה ולא משום דשמא יתערבו כדאוקים לה הש"ס הכא וכמו דתנן סתמא דמתניתין ביומא דף ס"ז אחר התקנה.
איברא כי התוס' ישנים שם כתבו וז"ל שם ד"ה חילק לשון וכו' ובמסכת שקלים פרק התרומה מוכח דהאי לשון של זהורית דהכא אין זה לשון של זהורית שהיו קושרין במקדש בראש שעיר המשתלח לעיל פרק טרף בקלפי דקתני פרה ולשון של זהורית שבראש שעיר המשתלח באין מתרומת הלשכה, כבש שעיר ולשון שבין קרניו באין משיורי הלשכה עכ"ל ולפי דברי התוס' ישנים אין ענין הברייתא דהתם להכא כלל ואין מקום ליישב דברי הרמב"ם וסדר אתה כוננת כמ"ש, ומיהו ק"ל על התוס' ישנים מהא דאמרינן בסוגיא דהכא לקמן כי אתא ר' דימי א"ר יוחנן שלשה לשונות הם וכו' ואם נאמר כהתוס' ישנים אמאי לא חשיב ארבע לשונות דהא יש הלשון שהיה בראש שעיר המשתלח מלבד זה שבין קרניו. ואין לומר דגם לשון זה היה לו משקל שני סלעים דהא עיקר הטעם הוא משום דבעי חלוקה ולשון זה לא היה צריך חלוקה כלל וקצ"ע, ובאמת התוס' ישנים שפירשו כן היינו משום שהיה לפניהם הגי' במשנה דשקלים פרה ולשון "שבראש שעיר המשתלח" באין מתרומת הלשכה ואח"כ תנא ולשון שבין קרניו ולגירסתם מבואר במשנה דשני לשונות הם, אמנם לפנינו הגרסא במשנה שם פרה ולשון של זהורית באין מתרומת הלשכה וכו' ולשון שבין קרניו באין משיורי הלשכה ולא גרסינן ברישא דמתניתין "שבראש שעיר המשתלח". ולפ"ז אין מהכרח לפרש כהתוס' ישנים אלא כמו שפי' הרע"ב שם דזה הלשון דרישא מיירי בשני התולעת שמשליכין תוך שרפת הפרה וה"ה לעץ ארז ואזוב ונקט לשון של זהורית בלבד כדי לחלק בין זה ללשון של זהורית של שעיר המשתלח עכ"ל וכן פי' בקרבן העדה ומהר"א פולדא בירושלמי שם ועיי"ש בתוס' יו"ט פ"ד דשקלים ד"ה ולשון וע"ע ברמב"ם פ"ד דהלכות שקלים דין א' ובמל"מ שם ודוק, או אפשר לפרש המשנה דשקלים כמו שפירש חד מגאוני קדמאי הנדפס מחדש בש"ס ווילנא פירוש ריבב"ן וז"ל שם ולשון של זהורית בעוד שהיה מלבין נותנין אותו באולם כדאמר ביומא בפרק שני שעירי וכו' ולשון שבין קרניו לאחר שמת שמעון הצדיק שראו שלפעמים היה מלבין ופעם לא היה מלבין התקינו שהיו מניחין בין קרניו ובסלע עכ"ל. ולפ"ז דיש לפרש מתניתין דשקלים דלשון של זהורית הנשנה כאן וביומא דף ס"ז אחת היא ממילא מוכח מברייתא דהתם דלא כסוגיא דהכא ושפיר עשו הרמב"ם ובעל סדר אתה כוננת שהשמיטו סוגיא זו מהלכה וזה נכון וכן מוכח לשון הרמב"ם כאן לקמן דין ז' שכתב כיצד היה עושה חולק לשון של זהורית שבקרניו חציו קושר בסלע וכו' הוסיף על לשון המשנה תיבות "שבקרניו" להורות כי זה הוא הלשון שכתב כאן שהיה בראש שעיר המשתלח הוא עצמו שהיה בין קרניו. מפי ידינ"פ הרב הגדול מו"ה צבי הירש הלוי נרו יאיר בלייווייס].

ושוחט את וכו'. שם ביומא מ"א ב' ובתו"כ אחרי פ"ג.

השעיר שעלה וכו'. שם נ"ג ב' ובתו"כ שם פרשה ג' ולאו דהיה שוחטן רצופים זה אחר זה דהא היה הפסק ביניהן בקטורת ובהזאת דם הפר רק דרבינו לא מיירי כאן מסדרן וסידרן נקיט ואתי לקמן פ"ד ורק הכא דין עבודות קא נקיט.

תוכן העניינים

הר המוריה על משנה תורה, הלכות עבודת יום הכפורים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה