הר המוריה על משנה תורה, הלכות עבודת יום הכפורים· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ג · הלכה ג
טרף בקלפי. שם ל"ט א'.
על שניהם וכו'. עי' יומא ל"ז א' דקאמר יכול יתן שנים על זה ושנים על זה ת"ל גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל אין כאן לשם אלא גורל אחד ואין כאן לעזאזל אלא גורל אחד יכול יתן של שם ושל עזאזל על זה ושל שם ושל עזאזל על זה ת"ל גורל אחד לה' אין כאן לה' אלא אחד ואין כאן לעזאזל אלא אחד וכו' ופירש"י דרישא ה"ק דיכול (ל)יתן שנים של שם על אחד ושנים של עזאזל על אחד וכו' והדר קאמר יכול יתן שני הגורלות שכתוב על אחד לה' ועל אחד לעזאזל על שעיר אחד ואח"כ יתן על השנים ואיזה שירצה יבחר מהם לה' ואיזה שירצה יבחר לעזאזל ועיי"ש בתוס' ד"ה יכול יתן וכו' ובד"ה יכול וכו' (השני) שהשיגו עליו מחמת הירושלמי יעו"ש והנה המעיין בירושלמי פ"ד ה"א בקרבן העדה שם שפי' ולאו היינו קדמייתא ר"ל והא אנו יודעין מדכתב גורל אחד וכו' אלמא דגורל אחד מניח עלייהו ולא שנים גורלות על כל אחד וכשם שממעטין שלא יניח שנים של שם על אחד ושנים של עזאזל על אחד ה"נ ממעטינן שלא יניח של שם ושל עזאזל על אחד ושל שם ושל עזאזל על השני ומשני דה"ק דמדכתיב גורל וכו' לא ממעטינן רק שלא יניח בפעם אחת שתי גורלות אבל סד"א דלאחר שהניח של שם על אחד ושל עזאזל על אחד שוב מחליפין ומניחין של שם על אותו שעלה עליו לעזאזל ושל עזאזל על אותו שעלה עליו לשם וה"ה דיכול לתרץ דהו"א דאחר שהניח של שם על אחד ושל עזאזל על אחד יניח עוד פעם שניה של שם על אותו שעלה עליו לשם ושל עזאזל יניח עוד פעם על של עזאזל דמרישא לא ממעטינן רק שלא יניח בפעם אחת שתי גורלות על כל אחד אבל אה"נ דבשני הנחות שפיר דמי וכמש"כ התוס' שם בד"ה יכול יתן וכו' ואפשר שמכאן דייקי להו התוס' דע"כ ברישא נמי דפריך דיתן של שם ושל עזאזל ע"ז ושל שם ושל עזאזל ע"ז דאל"כ הו"ל לשנויי דקושיא השניה הכי מקשה דיתן של שם פעם אחת ושל עזאזל על האחר ושוב יתן פעם שניה כן על כל אחד אלא ודאי דהירושלמי ס"ל דזה אין סברא ליתן של שם שנים ושל עזאזל שנים רק דהקושיא היה שמא יתן של שם ושל עזאזל על כל אחד ואחד והבן. מיהו יש לעיין לפי הבנת התוס' בדברי הירושלמי א"כ בראשונה מקשה דילמא נותן של שם ושל עזאזל ע"ז ושוב נותן כן ע"ז א"כ יקשה קושיית התוס' דא"כ אין הגורל קובע ועי' בתוס' ישנים שם דמשמע דמפרש הירושלמי כמש"כ דבתחלה מקשה דיניח שנים של שם ושנים של עזאזל ואח"כ מקשה דיניח על אחד של שם ועל אחד של עזאזל ואח"כ יחליף יעו"ש היטב וע"ע בתו"כ אחרי פרק ב' ובקרבן אהרן שם.
לא עיכב. שם ל"ט ב' ושם כל הסוגיא.
וההגרלה מעכב וכו'. שם ומ"ד דההגרלה לא מעכבת מסקינן עליה בתיובתא יעו"ש היטב ועי' שם בירושלמי יעו"ש היטב.
אע"פ שאינה וכו'. יומא ל"ט ב'.
כשרה בזר וכו'. שם בירושלמי וז"ל אם נתן זר כשר ודכוותה אם העלה הזר פסול ק"ו ומה אם נתינה שכתוב בה בני אהרן אם נתן זר כשר העלייה שאין כתוב בה בני אהרן לא כ"ש לא צורכה דלא נתינה שהיא מעכבת אם נתן זר כשר העלייה שאינה מעכבת אם העלה זר פסול (וט"ס הוא וצ"ל להיפך נתינה שאינה מעכבת וכו' העלייה שמעכבת וכו' וכן הגיה הקרבן העדה) ואמר ר' יצחק בר חקולא בשם ר' ינאי העלייה מתוך קלפי מעכבת אין נתינה מעכבת עכ"ל.