אור ברסלב

הר המוריה על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו· רבי מאיר יונה ברנצקי

פרק ח · הלכה טו

הלכה יד

שתהיינה וכו'. עיין יומא ע"ב ב' מעשה רוקם מעשה חושב אמר ר' אלעזר שרוקמין במקום שחושבין תנא משמיה דר' נחמיה רוקם מעשה מחט לפיכך פרצוף אחד חושב מעשה אורג לפיכך שתי פרצופות עכ"ל ורבינו השמיט הך דמעשה מחט ודמעשה אורג רק אדרבה מבואר מדבריו דשניהם מעשה אורג וצ"ל משום דבתוספתא דשקלים פ"ג איתא וז"ל בזו כתוב מעשה חושב ובזו כתוב מעשה רוקם ר' נחמיה אומר מעשה חושב שני פרצופות מעשה רוקם פרצוף אחד עכ"ל וכ"ה ג"כ בברייתא דמלאכת המשכן פ' [ד] (והובא ג"כ בילקוט פרשת תרומה) וע"ע בירושלמי שקלים פ"ח ה"ב ג"כ לא נזכר שם החילוק דמעשה מחט ודמעשה אורג לכן מכל הנך טעמי השמיטו רבינו ואולי דבגמרא ג"כ לא היה גורס זה. אבל רש"י בחומש כתב זה החילוק ג"כ יעו"ש היטיב. ועי' במל"מ שתמה על רבינו ולפי מש"כ מיושב בעזר ה'.
ובביאור מעשה חושב ומעשה אורג נחלקו ג"כ רש"י ורבינו דלרש"י היה במעשה רוקם צורה אחת משני הצדדים ובמעשה חושב היה בכל צד צורה אחרת ולרבינו במעשה רוקם לא היתה נראית הצורה רק מצד אחד ובמעשה חושב היתה נראית הצורה משני הצדדים אבל לעולם לא היה רק צורה אחת. והנה לפנינו איתא שם בירושלמי דשקלים וז"ל כתוב אחד אומר מעשה רוקם וכתוב אחד אומר מעשה חושב מעשה רוקם פרצוף אחד מעשה חושב שתי פרצופות ר' יהודה ור' נחמיה חד אמר מעשה רוקם ארי מכאן ומכאן מעשה חושב ארי מכאן וחלק מכאן ואוחרנא אמר מעשה רוקם ארי מכאן וחלק מכאן מעשה חושב ארי מכאן ונשר מכאן עכ"ל. והנה גירסא זו אין לה שחר דמתחלה אמר בהחלט שמעשה רוקם פרצוף אחד ומעשה חושב שתי פרצופות ושוב קאמר דמעשה רוקם ארי מכאן ומכאן וחושב ארי מכאן וחלק מכאן. והנה המל"מ הגיה שכצ"ל חד אמר מעשה רוקם ארי מכאן ומכאן מעשה חושב ארי מכאן ונשר מכאן וחורנא אמר מעשה רוקם ארי מכאן וחלק מכאן ומעשה חושב ארי מכאן ומכאן עכ"ל וטעמו מפני שהראשון אמר דמעשה רוקם הוא ארי מכאן ומכאן וא"כ על כרכך לדידיה מעשה חושב ארי מכאן ונשר מכאן אמנם למ"ד השני דמעשה רוקם הוא ארי מכאן וחלק מכאן א"כ לדידיה מעשה חושב ארי מכאן ומכאן. והגר"א הגיה כך חד אמר מעשה רוקם ארי מכאן וחלק מכאן ומעשה חושב ארי מכאן ומכאן (ולא החליף רק מעשה רוקם למעשה חושב ומעשה חושב למעשה רוקם) וחורנה אמר מעשה רוקם ארי מכאן וארי מכאן ומעשה חושב ארי מכאן ונשר מכאן (וזה נראה יותר והבן דלמעט בהג"ה עדיף ודו"ק) והכל הולך למקום אחד ורבינו ס"ל כדעת הת"ק לפי גירסת הגר"א. ולפי גירסא דידן י"ל דהירושלמי ס"ל דארי מכאן וחלק מכאן מיקרי זה שתי פרצופות כיון שאין הצדדים שוים אבל ארי מכאן ומכאן מיקרי זה פרצוף אחד כיון ששני הצדדים שוים וזה דעת הת"ק ודעת החורנא דארי מכאן וחלק מכאן מיקרי נמי מעשה רוקם רק ארי מכאן ונשר מכאן מיקרי שתי פרצופות אבל דעת רבינו ורש"י ז"ל מורים על כרחך כגירסת המל"מ והגר"א.
ותמה המל"מ למה לא ביאר רבינו לעיל בפ"ז הלכה ט"ז דבפרוכת היו בה צורת כרובים יעו"ש ואולי אפ"ל כי רבינו הוקשה לו הא דאיתא ביומא נ"ד א' אמר ר' קטינא בשעה שהיו ישראל עולין לרגל מגללין להן את הפרוכת ומראין להן את הכרובים שהיו מעורין זה בזה ואומרין להן ראו חבתכם לפני המקום וכו' במאי עסקינן אי נימא במקדש ראשון מי הואי פרוכת אלא במקדש שני מי הוו כרובין וכו' רב אחא בר יעקב אמר לעולם במקדש שני וכרובים דצורתא הוו קיימי וכו' ואם איתא למה להו לגלול הפרוכת הוו להו להראות הכרובים שעל הפרוכת מבחוץ אלא ודאי דלא היה צורת אדם ודוחק לומר דאותם שעל הפרוכת לא היו מעורין זה בזה ויש לעיין בזה (ועי' במעשה ה' במעשה בראשית דהכרובים היו דמות ראש עם כנפים יעו"ש א"כ לא שייך בזה מעורים יעו"ש היטיב רק בשל שלמה היו גופות שלמים).

תוכן העניינים

הר המוריה על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה