הר המוריה על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ח · הלכה יד
אם היה וכו'. הכי משמע פשטא לישנא דתלמודא בזבחים י"ב ב' דאיתא שם כך ת"ר בד שיהיו של בוץ בד שיהיו חדשים בד שיהיו שזורין בד שיהא חוטן כפול ששה בד שלא ילבש של חול עמהן (כ"ה בתו"כ צו פ"ב ובאחרי מות פ"א) א"ל אביי לרב יוסף בשלמא שיהיו של בוץ הא קמ"ל בוץ אין מידי אחרינא לא אלא בד שיהיו חדשים חדשים אין שחקים לא והתניא משוחקים כשרים א"ל וליטעמיך בד שיהיה חוטן כפול ששה בד חד חד לחודיה משמע אלא ה"ק בגדים שנאמר בהן בד צריכים שיהיו של בוץ חדשים שזורין שיהא חוטן כפול ששה יש מהן למצוה ויש מהן לעכב עכ"ל וס"ל לרבינו דלהכי מורה לשון בד דאף יחיד כשר וביומא ע"א ב' איתא דחד שש אתי לאורויי דבבגדים דלא נאמר בהן שש דבעינן דחוטן כפול ששה ועל כרחך היינו למצוה ומזה דנקט דחוטן כפול ששה וזה אינו אלא למצוה הכריח דעל כרחך הני כולהו לאו לעכובא מיתנייא רק דיש מהן למצוה אמנם רש"י מפרש דרק מזה הכריח דלאו ממשמעות דבד ילפינן רק ממקום אחר ילפינן דברים הללו ויש מהן דלעכוב כיון דממשמעות הכתוב הן ויש מהן דלמצוה בעלמא כגון חדשים דלאו ממשמעות הלשון הוא אבל חוטן כפול ששה דהוא ממשמעות דשש וכבר ילפינן אף במקום דלא נאמר בהן שש דבעינן כפול ששה ממילא דהוא לעכב. אבל לכאורה נראה יותר כרבינו דפשטא דתלמודא כוותיה מסתבר ונפלאתי על מרן שכתב וז"ל ורש"י לא פי' כן וגם פשטא דשמעתא לא משמע הכי עכ"ל ולא ידעתי האיך וצ"ל דהוא קאי לטעמיה שפי' דלרבינו ה"פ יש מהן למצוה היינו כפול שש ויש מהן לעכב היינו חוט אחד יעו"ש ולפי"ז לא קאי רק על הא דחוטן כפול ששה וא"כ מאי תירץ על הא דחדשים אבל לפי מש"כ אתי שפיר הכל ודו"ק ועי' במל"מ ה"ג מה שהקשה על מרן דאם על חוט אחד ל"ל קרא לעכב יעו"ש היטיב אך לפי מש"כ מיושב היטיב כמבואר.