אור ברסלב

הר המוריה על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו· רבי מאיר יונה ברנצקי

פרק ח · הלכה ג

הלכה ב

כפול ששה וכו'. כן הוא ביומא ל"ה ב' ושם ע"א ב' ובזבחים י"ח ב' ועיין תו"כ אחרי פ"א ויפה השיג המל"מ על ס' זהר הרקיע שנעלם ממנו כל זה ועי' מש"כ בהלכה ז'.

ומן הפשתן וכו'. שם ושם ושם וע"ע יומא ל"א ב' ול"ה א' יעו"ש.

וב' כתנות אחרות וכו'. לכאורה י"ל דהכתנות הללו לא היו לעבודת היום רק הכתנות שהיה לובש בעת שהיה לובש בגדי זהב לעבודת התמידין והמוספין וקאמר שבשחרית ובערבית היו שוים שלשים מנה לכן כתנות אחרות היינו לבד משל עבודת היום והיה מיושב בזה מה שהקשה המל"מ וכתב וז"ל ונראה מדבריו שהיה לו לכה"ג ביוה"כ שלש כתנות האחת היא המוזכרת עם בגדי לבן ושתים אחרות ולא ידעתי הא היכא איתא דבמתניתין דיומא ל"ד לא מוכח אלא שהיה לכה"ג שתי כתנות מיוחדים ליום זה ועוד אני תמה דשתי כתנות הללו דשוים שלשים מנה לא היה לובש אותם אלא בעבודות הצריכות בגדי לבן וכמבואר במתניתין דקתני הביאו לו בגדי לבן והנה ביום הצום לא היה עובד בבגדי לבן כ"א שתי פעמים אחת בשחר בשחיטת פרו והקטורת ואחת בין הערבים בהוצאת כף ומחתה וכמבואר כ"ז בדברי רבינו בהל' עבודת יוה"כ וא"כ יש לתמוה הכתונת שכתב רבינו בהדי בגדי לבן לאיזה תכלית היתה נעשית שם שהרי לא היתה משמשת כלום ולומר דבעבודות דבגדי לבן יש מהם שהיו בכתונת דבגדי לבן ויש מהם בכתנות הללו דשלשים מנה ונמצא שהיה פושט בגדי לבן וחוזר ולובש בגדי לבן דבר זה לא ראיתי בשום מקום וזה לא ניתן להאמר ודברי רבינו צ"ע עכ"ל ולפי מש"כ אתי שפיר ומפרש רבינו מש"כ במשנה בשחר היה לובש פילוסין וכו' לא קאי על עבודת היום כלל רק קאי אתמיד של שחר ועל תמיד של בין הערבים אבל באמת א"א להאמר דהאמר התם ל"ה א' דכו"ע מיהת דשחר עדיפי מנ"ל א"ר הונא בריה דרב עילאי אמר קרא בד בד בד בד מובחר שבבד אלמא דקאי אבגדי לבן וכ"ה בירושלמי שם יעו"ש היטיב. לכן נ"ל לבאר ע"ד אחר שקמ"ל דצריך שתי כתנות ליוה"כ ולפי דלא נימא דשתיהם יהיו שוות לכן כתב אחרות ר"ל דיהיו נפרדות בשיויין דהיינו דשל שחר יהיה עדיף משל בין הערבים ולכן כתב אחת לובשה בשחר ואחת בין הערבים וממילא נדע דשל שחר עדיף דעיקר הכפרה נעשית בהם משא"כ בשל בין הערבים דאינה אלא להוצאת כף ומחתה וכמש"כ המל"מ בעצמו סברא זו (וע"ע בשיירי קרבן ביומא פ"ג ה"ו בד"ה בשחר וכו' שכתב תירוץ לדברי רבינו במה שלא כתב דשל שחרית יהיה עדיף משל ערבית יעו"ש) א"נ י"ל שכתב אחרות ר"ל שיהיו משונות בצורתן וכמש"כ בפי' למשניות דהיו משונין בצורת החיתוך יעו"ש היטיב (ואולי הטעם דלא ישנה וילבש דשחרית בערבית) א"נ י"ל דה"ק שתי כתנות אחרות לבד זו של כל השנה היה לו ליוה"כ והטעם דאין משתמשין בזו שנכנס לפני ולפנים במקום אחר וכמש"כ המל"מ ועי' יומא י"ב ובזבחים י"ח ב' בד שיהיו חדשים ודו"ק היטיב (אבל אכתי לא ידעתי למה כתב בכתנות לבד הא בכל הבגדים דינם כן ואולי לפי שהוא עיקר הבגד נקטיה וה"ה כולם וכ"מ ביומא ל"ה ב' יעו"ש היטיב ודו"ק) שוב מצאתי בס' שיח יצחק בסוף הספר (וכן בפנים שם) שהאריך הרבה בזה ואכתי צ"ע וה' יאיר עיני.

ואח"כ עושה וכו'. יש לעיין הא לקמן הלכה ז' כתב דמותר למסור אח"כ כשהיא עשויה ולמה בעינן כאן שימסור לציבור מתחלה ואולי כאן לפי שהוא מערב מעותיו עם מעות הציבור לכן צריך להקדיש מתחלה. ומש"כ מר"ן וז"ל ומש"כ מקדיש התוס' וכו' כן משמע שם בש"ס ל"ה ב' עכ"ל כוונתו על גוף הדין שצריך להקדיש התוס' ועי' כאן במל"מ. שוב ראיתי מזה בשיח יצחק שם שהאריך מזה יעו"ש היטיב.

תוכן העניינים

הר המוריה על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה