הר המוריה על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ג · הלכה ז
חמש שנים וכו'. חולין כ"ד א' ותוספתא סוף שקלים ועיין ספרי בהעלותך פיסקא ס"ג ועיין ברמב"ן על התורה שכתב ע"ז וז"ל אבל לא ידעתי אם זה דברי הכל לרבותינו כי בלשון יחיד אני שונה אותה בספרי ר' נתן אומר כתוב אחד וכו' וגם נראה שהם דברי אסמכתא שנהגו התלמידים ללמוד בהלכות עבודה ה' שנים כי ע"ד הפשט הנמנים ביד משה ואהרן היה מבן ל' שנים ומעלה והם אשר הפקיד אותם איש איש על עבודתו ועל משאו אבל בכאן צוה כי כל אשר ידע בעצמו שבא לכלל כ"ה שנים יהיה כשר לעבודה ויבא בכל אות נפשו לעבוד עמהם ולסייעם בעבודה אבל לא יהיה פקיד ונגיד על עבודה ידועה עכ"ל אבל לפנינו בספרי ליתא זה בשם ר' נתן רק נשנה סתמא. ומשמע דזה לאו אסמכתא מדפליגי תנאי בזה כדאיתא בחולין שם ובתוספתא שם. ופסק רבינו כת"ק.
איש. אבל משנקרא איש כשר והטעם דבזמן שאין העבודה בכתף אין פוסל שנים כלל בלוים וכשר לכל עבודה בין לשיר ובין לשמור ובין להיות שוער וכ"מ לישנא דש"ס דחולין דקאמר יכול אף בשילה ובבית עולמים כן ת"ל לעבוד עבודת משא לא אמרתי אלא בזמן שהעבודה בכתף יעו"ש משמע בהדיא דבזמן שאין עבודה בכתף ה"ז כשר אף שלא הגיע או שכבר יצא מכלל שנים וכ"מ שם ברש"י ע"ב ד"ה והא כי כתיב קרא בלוים כתיב ופירש"י ולוים אינם נפסלים בשנים יעו"ש והי"ל למיפרך אדרבה והא לוים אינם כשרים רק מבן שלשים שנה אלא ודאי דבשילה ובבית עולמים לא היה נפסל כלל לא בפחות ולא ביתר יעו"ש היטיב וע"ע ברמב"ן עה"ת במדבר ח' כ"ה יעו"ש היטיב ותמצא כדברי דלשיר שלא בזמן משא בכתף היו כשרים בפחות מבן שלשים יעו"ש היטיב רק שהצריך שם שיהיה בן עשרים יעו"ש היטיב ומדברי רבינו מבואר דגם זה שלא על פי דין וכן משמע בערכין י"ג ב' שלא נפסל לוי לעבודה רק קטן הא כל שהגדיל ונעשה איש ה"ז כשר. וממוצא דבר כי תירוץ השלישי של מרן היא העיקר ומה שהקשה ע"ז דמה לימוד צריך למשא יעו"ש היטיב מה שנדחק בזה ובאמת לק"מ כי בזמן שהיה עבודה בכתף לא הוכשר לשום עבודה שבעולם בפחות מבן שלשים הן לשיר או לשאר עבודה משא"כ אח"כ הוכשר לכל עבודה שבעולם בהיותו איש. ודו"ק היטיב בכל זה ועי' רדב"ז ח"ה סי' צ"ח.