הר המוריה על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ג · הלכה ו
החליל מכה וכו'. עיין ערכין י' א' והטעם דכל יום שגומרין בו את ההלל היה החליל מכה יעו"ש בש"ס.
וביו"ט הראשון וכו'. תמוה מאי ראשון שייך הכא הא עצרת אינו אלא חד יומא ושם בברייתא דקחשיב בשמנה עשר יום גומרין את ההלל וקחשיב שם ג"כ יו"ט הראשון של עצרת והיקף שם תיבת הראשון בשני חצאי לבנה וע"ע בפ"כ דמסכת סופרים ה"ט ועיין בתוספתא פ"ג דסוכה יעו"ש וברי"ף פ"ב דשבת יעו"ש היטיב דבכולם ליתא לתיבת הראשון, אבל ברא"ש פ"ב דשבת סי' י"ז ובתענית כ"ח ב' איתא כלשון רבינו כאן ואולי כוונת רבינו להוציא השלמת העצרת וימי טבוח וצ"ע וביותר נ"ל כי ט"ס הוא.
דוחה שבת וכו'. פסק כר' ירמיה בר אבא דאמר דבשיר של קרבן כו"ע לא פליגי דדחי שבת כן פסק בשל שמחת בית השואבה ועיין תוס' ערכין י"א א' ד"ה לא וכו' דלמ"ד עיקר שירה בפה אין החליל של קרבן דוחה שבת יעו"ש היטיב וא"כ יקשה על רבינו דפסק דעיקר שירה בפה וא"כ איך כתב דדוחה שבת אמנם עיין בסוכה נ"א א' תוס' ד"ה כתנאי וכו' בתירוץ קמא שכתב דלהכי דוחה שבת משום דאין שבות במקדש וע"ע שם נ' ב' תוס' ד"ה ורבנן סברי יעו"ש היטיב.