הר המוריה על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ב · הלכה ו
בקדש בתוך העזרה וכו'. מימרא דר' יוסי ב"ר חנינא דכל מעשים לא יהיה אלא בקדש והיינו משל הקדש ובתוך העזרה. משל הקדש מוכח מהא דמקשה התם המקדיש נכסיו והיה בהם דברים הראויים לקרבנות ציבור וכו' יעו"ש היטיב דמוכח מזה דיעשה דוקא מהקדש. והא דתוך העזרה מבואר מהא דקאמר שאין מכניסין מי רגלים לעזרה וכו' מסייע ליה לריב"ח וכו' יעו"ש בכריתות ו' א' (ודברי מרן מגומגמים יעו"ש) וכתב המל"מ וז"ל וא"ת אמאי לא הקשו לר' יוסי מההיא ברייתא דהמפטם את הקטורת למסרה לצבור פטור אלמא עושין קטורת בחוץ וכשר וכ"ת דהו"א דמיירי שעשה הקטורת בעזרה ה"נ נימא דבהכי מיירי מתניתין דשקלים וי"ל דמברייתא זו לא היה יכול להקשות משום דגבי שמן המשחה נמי אמרינן הכי והתם פשיטא דאינו כשר לציבור בלאו האי טעמא דר' יוסי אלא משום שאין לנו אלא שמן המשחה שעשה משה כדכתיב זה לי והתוס' בנזיר מ"ז א' הקשו קושיא זו דשמן היכי משכחת לה שימסרנה לציבור ותירצו דהכוונה היא שילמדו לעשות ולא שימשחו ממנה ה"נ גבי קטורת נוכל לפרש מאי דתני למוסרו לצבור הוא שילמדו לפטם ומשו"ה הקשו ממשנה דשקלים עכ"ל. והנה בעניי איני מבין קושיא זו וכי נאמר דמותר לעשות קטרת ולמסור לצבור והקטורת כשר. זה לא נאמר רק אמרו דאם עשה כדי למסור לצבור דפטור מכרת וחטאת אבל אה"נ דהקטרת פסול משום שלא נעשית בעזרה ולא משל הקדש ואף התוס' בנזיר לא הקשו רק משמן המשחה דאיך יעלה על לב איש לעשות שמן המשחה בשביל הצבור הא ידוע הוא שלא עשו שמן המשחה מימות משה ואילך ולא עשוי שיטעה האדם בזה אבל בקטורת כיון דהצבור עושים בכל שנה קטורת א"כ יכול אדם שפיר לטעות ולעשות קטורת למוסרו לצבור כי לאו כו"ע דינא גמירי להא דריב"ח ולכן לא הקשו מקטורת רק משמן המשחה. וברור זה לדעתי. וא"כ אין כאן התחלת וריח קושיא רק דברי המל"מ יתכנו שפיר לדעת רש"י בחומש דמותר לעשות קטורת כדי למוסרה לצבור יעו"ש והבאתי לעיל פ"א ה"ד יעו"ש היטיב.
ומש"כ המל"מ בסוף דבריו וז"ל והא דאמרינן במעילה ט' ב' הלמידין לפני חכמים אומרים יביא דבר שכולו למזבח מאי ניהו קטרת הכוונה הוא שיביא סממני הקטרת וימסרם לצבור והצבור יפטמו אותה בעזרה בכלי שרת עכ"ל ולכאורה יש לעיין אמאי לא הביא דברי התוס' דמנחות נ' א' ד"ה יכול וכו' שקדמוהו בזה ואולי שבתוס' לא נתפרש דימסור קודם הפיטום (ועיין לקמן הלכה י"א שם רמז המל"מ לדברי התוס' הללו) וע"ע מנחות ק"ו ב' הרי עלי למזבח יביא לבונה. התם לאו לקטורת קא אתי רק בקומץ לבונת מנחה יעו"ש ולקמן פט"ז מהלכות מעשה הקרבנות הי"א יעו"ש.
מן החולין וכו'. כתב מרן וז"ל ובירושלמי פ"ד דשקלים פטמה בחולין ר' יוסי ב"ר חנינא אמר פסולה ריב"ל אמר כשרה מ"ט דריב"ח קדש היא שתהא הויתה בקדש מ"ט דריב"ל קדש היא שתהא באה מתרומת הלשכה אתיא דריב"ח כשמואל ודריב"ל כר"י ולפ"ז היה ראוי להכשיר כריב"ל ור"י מ"מ מאחר דש"ס דידן סתם וכתב כל מעשיה לא תהיה אלא בקדש דמשמע דעכובא הוא פסק כן עכ"ל. ואני שמעתי ולא אבין דהא בירושלמי שם (ה"ג) איתא וז"ל א"ר יוסי ב"ר בון אתיא דריב"ח כשמואל ודריב"ל כר' יוחנן דתנינן המקדיש נכסיו והיו בהן דברים ראויים לקרבנות צבור ר' יוחנן אמר קטורת אמר ר' הושעיא תפתר באומן בית אבטינס שהיה נוטל בשכרו קטורת עכ"ל אלמא מסקנת הירושלמי דר"י נמי יכול להיות דס"ל כריב"ח א"כ פשיטא דהלכה כוותיה ועוד דהא בש"ס דילן לא הובא רק דברי ריב"ח ודברי ר' הושעיה נמי הובאו בש"ס (אע"ג דמסקנא לא הוי כוותיה משום אתקפתא דרב יוסף מ"מ הא לדינא ס"ל ר' יוסף נמי כוותיה) לכן שפיר פסק רבינו כוותיה דריב"ח. שוב ראיתי שכבר הרגיש בזה השיירי קרבן ביומא פ"ה ה"א יעו"ש היטיב.
ובהתימי בדבר זה אאריך עוד דבר אחד מה שראיתי בס' באר שבע שהקשה שם על מש"כ רש"י בד"ה מפרישין מהקדש בדק הבית את שכר האומנים המחזיקים את בדה"ב עכ"ל וכתב ע"ז הס' הנ"ל שתלמיד טועה כתב זה דהא ר' הושעיה מפרש בעצמו בשקלים שם דנתנין לאומני בית אבטינס ושכ"כ הרמב"ם והרע"ב בשקלים שם וכ"כ רש"י בשבועות י' ב' יעו"ש ואני תמה על בקי כמותו איך לא ראה דברי הש"ס במעילה י"ד ב' דשם מפורש באר היטיב דקאי על אומני בנין וכ"כ התוס' כאן (רק מש"כ וז"ל ומפרש במעילה טעמא מאי והתם נפקא ליה מקרא דכתיב ועשו לי מקדש ועשו לי משלי עכ"ל ליתא במעילה רק בתמורה ל"א ב') וא"כ מאן דתני הא לא משתבש כיון דבש"ס דילן מפורש כן בהדיא ובדברי רב אושעיא שבש"ס דידן לא איתפרש על איזה אומנין קאי. ופשוט.