אור ברסלב

הר המוריה על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו· רבי מאיר יונה ברנצקי

פרק ב · הלכה ה

הלכה ד

בורית כרשינה וכו'. בורית סאבו"ן. כרשינה הבא מאותו מקום. ל"א עשב הנקרא אירב"ה שנוטיא שעושין ממנו בורית שקורין ספוני עכ"ל רש"י.

באחד ועשרים וכו'. כן הוא שם יין קפריסין סאין תלתא וקבין תלתא ואם לא מצא יין קפריסין מביא חמר חורין עתיק ופירש"י יין קפריסין שבא ממקום ששמו קפרוס ע"א בגליון יין קפריסין שעושין מקפרא של אילן הוא ששמו קפרס כגון הצלף והקפרס עכ"ל ועי' ברכות ל"ו א' ב'. ועי' בסוכה בירושלמי פ"ה ה"א ובמדרש רבה איכה בפסוק על אלה אני בוכיה וכו' איתא שם קיפרוס נהר יעו"ש ונמצא זה שרש אלו ב' הפירושים. ומש"כ רבינו יין לבן ישן הוא פי' על חמר חוריין עתיק ועי' ב"ב צ"ז ב' ברשב"ם פי' שחורין הוא אינו לבן כ"כ רק יש בו אדמומית קצת (וכ"כ הקרבן העדה וע"ע שם שגורס חמר חיור (יין לבן) יין עתיק (יין ישן) יעו"ש היטיב ולא ידעתי א"כ הו"ל לומר חמר חיור עתיק ואולי או או קאמר או יין לבן או יין ישן וצ"ע) ויש לעיין קצת על רבינו שכתב דיביא יין קפריסין או יין לבן ישן חזק דמשמע לכאורה דשוים הם ובאמת בש"ס מבואר דיביא יין קפריסין ורק באם אין לו יין קפריסין אז יביא חמר חורין עתיק ויש לעיין בזה.
ועיין בכלבו שם שכתב וז"ל נ"ל מפני שהוא עז פי' אותו יין הבא מקפריס עז וחזק ומחזיק את ריח הצרי מי רגלים יפין לה פי' לצרי עכ"ל האי צרי הבא שני פעמים בכלבו ט"ס הוא וצ"ל במקומם הציפורן וק"ל ומש"כ מפני שהוא עז כן הוא בירושלמי פ"ד דיומא יעו"ש היטיב ועי' בב"י סי' קל"ג באו"ח מש"כ בזה וע"ע בקרבן העדה שם.
וע"ע שם בש"ס דקאמר והלא מי רגלים יפין לה אלא שאין מכניסין מי רגלים למקדש וכתב שם הכלבו שי"מ שמעיין הוא שנקרא מי רגלים דחלילה לאמר שיביאו מ"ר ממש יעו"ש היטיב וראיתי בהגהות הנדפסות בסוף הטורים (ד' דיהרנפורט) בשם גאון אחד שהשיג ע"ז מהא דאיתא בזבחים צ"ה א' אמר ר"ל מעיל שנטמא מכניסו בפחות מג' על ג' ומכבסו וכו' והא בעי ז' סממנים וכו' ותניא אלא שאין מכניסין מי רגלים בעזרה יעו"ש והא התם על כרחך מי רגלים ממש דהוא מז' סממנים יעו"ש היטיב ואני שמעתי ולא אבין הא שפיר פריך מכ"ש דמה שאין מכניסין מעיין ששמו מ"ר מפני הכבוד שלא ישמע השומע ויטעה ויסבור שהם מי רגלים ממש כ"ש דמ"ר ממש אין מכניסין ופשוט לדעתי. ושוב ראיתי בירושלמי דאיתא התם שאין מכניסים ריח רע בעזרה ומשמע מזה דהם מ"ר ממש (אף דיש לדחוק דה"ק משום שאין מכניסים ריח רע וא"כ חיישינן שמא יטעה השומע) וכ"ז אמרתי בימי חרפי והנה כעת מצאתי שכוונתי בזה לדעת הבאר שבע ועיין תוס' דכריתות דמבואר משם שמפרשים דקאי על מי רגלים ממש יעו"ש היטיב.

הדק היטיב וכו'. בש"ס בכריתות ו' ב' איתא אומר הדק היטיב היטיב הדק ואח"כ אומר אמר מר כשהוא שוחק אומר היטיב הדק הדק היטיב מסייע ליה לר"י דאמר כשם שהדיבור רע ליין כך הדיבור יפה לבשמים ובירושלמי איתא כשהוא מידק אומר הדק היטיב היטיב הדק מפני שהקול יפה לבשמים יעו"ש (ונמצא נוסחתינו שבסדר תפלה היא מורכבת משני הנוסחאות מגי' דידן ומגי' הירושלמי) ומש"כ רבינו שהוא שוחק כל אחד בפ"ע ושוב מערב הכל ביחד עיין לעיל פ"א ה"ב מש"כ שם.

תוכן העניינים

הר המוריה על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה