הר המוריה על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק א · הלכה ה
כזית במזיד וכו'. פסק כר' יהודה דנתינה בכזית (שם בכריתות וא"ו ב') ועי' תוס' פסחים ל"ב ב' ד"ה ואין נתינה וכו' הקשו אדיליף מנתינה דתרומה בכזית נילף מכל נתינה דעלמא דהוי במשהו כגון מתן דמים ומתן בהונות והוי נמי דומיא דסיכה יעו"ש שנשארו בתימה. אמנם בגיטין כ' א' ד"ה דילמא וכו' כתבו וז"ל ולמאן דבעי בכריתות ואשר יתן ממנו על זר שתהא נתינה בכזית היינו משום דסיכה היא ואפקה בלשון נתינה לאפוקי משמעות דסיכה קאתי דמשמע כל שהוא וצריך נתינה חשובה כמו ונתן לכהן את הקדש דהוי כזית לרבנן דאבא שאול יעו"ש היטיב וע"ע ב"מ מ"ז א' ד"ה קונים וכו' ומנחות ס' א' ד"ה ומי בעינן וכו' יעו"ש היטיב.
מזה שנאמר בו וכו'. בא לבאר דבר אחד דבש"ס אמרינן בשלמא בנותן על גוף אחר כתיב ואשר יתן ממנו על זר ממנו דווקא אבל הסך עצמו הא לא כתיב ממנו רק כתיב סתמא על בשר אדם לא ייסך וניחא ליה דכתיב תחלה שמן משחת קדש יהיה זה לי לדורותיכם ועלה קאי על בשר אדם לא ייסך. א"נ בא לאפוקי מדעת הראב"ע שכתב דהאי ואשר יתן ממנו קאי על הרוקח כמוהו יעו"ש לכן בא רבינו לאפוקי מזאת הדעה וכתב דקאי ממנו על שמן משחת קדש יהיה זה לי וכו' וק"ל.
ומעולם לא נעשה וכו'. פשוט בכמה מקומות בש"ס כמש"כ מר"ן ועוד ממה שאיתא בכמה מקומות דשמן המשחה נגנז וכל הכה"ג שעמדו מימות יאשיהו ואילך לא היו משוחים בשמן המשחה רק היו מרובים בגדים כדאיתא בהלכה ח' מבואר מזה שלא עשו שמן אחר ועי' בראב"ע פרשת תשא ותמוהין דבריו מה שנראה ממנו שס"ל דנוהג לדורות וס"ל דהסך מהנעשה כמוהו חייב דהוא נגד דברי הש"ס והוא בעצמו כותב בכמה מקומות שאין אחר הקבלה כלום.