אור ברסלב

הר המוריה על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי מאיר יונה ברנצקי

פרק ד · הלכה ט

הלכה ח

רחב מלפניו וכו'. עי' לעיל הלכה ה'.

היה מקיפים וכו'. עי' בהשגת הראב"ד שכתב וז"ל א"א איני יודע מהו על גבה אלא שבכותל של היכל היה מקצר אמה ונמצא חלל התא שש משש אמות ולמעלה ואותן שש אמה שהתא בהן חללו חמש הם היו כנגד אוטם ההיכל שהיה שש אמות וזהו שחשבו רוחב ההיכל כותל התא חמש והתא שש וכותל ההיכל שש והוא למעלה מן האוטם עכ"ל.
והנה לבאר דברי רבינו ודברי הראב"ד המשיגו מוכרח אני להאריך קצת בזה. הנה במדות פ"ד מ"ד איתא התחתונה חמש ורובד שש והאמצעית שש ורובד שבע והעליונה שבע שנאמר היציע התחתונה חמש באמה רחבה והתיכונה שש באמה רחבה והשלישית שבע באמה רחבה עכ"ל וכתב ע"ז רבינו שם וז"ל היציע הם הגזוזטראות המקיפות להיכל מבחוץ והיתה גזוזטרא אמצעית יותר רחבה מן התחתונה והעליונה יותר רחבה מן האמצעית כדי שלא יהיה אפשר להדבק בכותל והוא מה שנאמר כי מגרעות נתן לבית וגו' וכן היה מוקף כל ההיכל מבחוץ לכותל המסיבה והוא מה שנאמר ג' גזוזטראות כצורה זו (י"ז) עכ"ל נראה מדבריו אלו כי היציעים היו כעין אצטבאות סביב כותל המסיבה והיה מתועלתן כדי להרחיק מן הכותל ולא היה עליהן לא תקרות ולא גגות רק היה כעין אצטבאות סביב שלשה זו למעלה מזו והיתה התחתונה רחבה חמש אמות רק השורה העליונה ממנה היתה רחבה ששה אמות והאמצעית היתה רחבה ששה אמות והשורה העליונה ממנה היתה רחבה ז' והעליונה היתה רחבה ז'. אבל לפ"ז לא נזכר כמה היה גובה כל גזוזטרא וכמה גובה הרובד של כל יציע. ובמ"ו פ"ג דמדות איתא שם וז"ל וי"ב מעלות היו שם רום מעלה חצי אמה ושלחה אמה אמה אמה ורובד שלש אמה אמה ורובד שלש והעליונה אמה אמה ורובד ארבע ר' יהודה אומר אמה אמה ורובד חמש עכ"ל וכתב שם רבינו וז"ל אלו י"ב המעלות כבר ציירנו אותם ודברנו עליהם במקומותם. אח"כ אמר שכותל האולם היה בנוי כסדר הזה והוא שאמה אחת מגובה הכותל לארכו היתה חלק ושוה כשאר הכתלים אח"כ בנין בולט מהכותל כגון כצוצרה גבהו ג' אמות אח"כ מרחיק אמה ג"כ ויוצא בנין והוא הנקרא רובד וכן כל בניינו אמה ורובד ג' כאילו הוא אומר אמה כותל ורובד ג' מרחיק אמה בכותל ורובד ג' עד שהיו אלו בולטין כצוצרות לכצוצרה העליונה היתה בו ד' אמות וכן היה סובב ההיכל כמו שיתבאר בפרק זה (צ"ל שלאחר זה) לפיכך היתה צורת הכותל כן (י"א) עכ"ל ומזה תבין כי כוונתו ברור בפי' ההיכל כן כמו שתראה בצורות המוחשות צורה י"א וצורה י"ז. ופסק כת"ק ולא כר' יהודה כמו שהראיתיך כמה פעמים והכצוצרות לא היה שם לא תקרה ולא רצפה ולא היה שום חדר רק היה כעין איצטבאות בעלמא סביב כותלי המסיבה מצפון וסביב כותלים החיצוני מההיכל לדרום וכן היה באולם.
אמנם הראב"ד ז"ל הבין דהך מ"ד דפ"ד דמדות מיירי בתאים כי הכותל הפנימי שסמוך להיכל היה בגובה האוטם שהוא שש אמות שם היה עובי הכותל ז' אמות ורחוק ממנו חמש אמות היה כותל התא ובין ב' הכותלים היה ביניהם תא חמש אמות רחבו ובסוף גובה האוטם כנסו אמה אחת בעובי כותל ההיכל והניחו עליו רצפה שהיתה תקרה להתחתון ורצפה להתא האמצעי והטעם שכנסו אמה לפי שהיה להם להניח ראשי הקורות על אותו כניסה ולא היו רוצים לעשות נקבים בכותלי ההיכל כדכתיב בקרא (מ"א ו' ו') היציע התחתונה ה' באמה רחבה והתיכונה שש באמה רחבה והשלישית שבע באמה רחבה כי מגרעות נתן לבית סביב חוצה לבלתי אחוז בקירות הבית יעו"ש ברש"י ושם היה כותל ההיכל עובי' שש אמה וגם התא היה חללו שש אמות ושוב כנס אמה ונתן ע"ז תקרה שהיתה תקרה לאמצעית ורצפה לעליונה ושם היה חלל התא העליון ז' אמות ועובי כותל ההיכל לא היה שם רק חמשה אמות וזהו כוונת הראב"ד ברור ומש"כ הראב"ד ואותן שש אמה שהתא בהן חללו חמש הם היו כנגד האוטם ההיכל שהיה שש אמות ר"ל נגד גובה האוטם שהיו שש אמות גובהו נגד גובה זה היה חלל התא שאצלו רחב חמש ושם היה עובי האוטם ז' אמות ומש"כ וזהו שחשבו רוחב ההיכל כותל התא חמשה והתא ששה וכותל ההיכל ששה והוא למעלה מן האוטם עכ"ל כוונתו על מ"ז פ"ד דמדות דחשיב שם חלל התא ששה ועובי כותל ההיכל ששה הכוונה על התא האמצעי אבל בתחתון היה כותל ההיכל ז' וחלל התא ה' ובעליון היה כותל ההיכל ה' וחלל התא ז' ועי' בתוס' דיומא נ"ב א' ד"ה כותל וכו' ותוס' ב"ב ס"ב א' ד"ה והתא וכו' שכתב ג"כ כדברי הראב"ד.
ומיהו לפי הפי' שכתבו התוס' בשם ר"י דבבית שני היו כל מדות התאים שוים ולא היו כמו בבית ראשון והיו כל התאים התחתון והתיכון והעליון הכל חללו ששה אמות וכן עובי כותל ההיכל היה שוה בעובי בכל גובה הכותל היה עב ששה אמות יעו"ש א"כ הוא דוחק לומר דהמשנה מיירי שלא על בית שני דהא כל המסכת מיירי בבנין בית שני כידוע ועוד יגיד עליו ריעו המשנה ג' דשם דקא חשיב ל"ח תאים והיינו בבנין בית שני כמש"כ התוס' בעצמם שם ושם ועל כרחך צ"ל דמפרש כרבינו וצ"ע הא המשנה מביא ראיה מקרא דהיציע התחתונה וכו' ובקרא מפורש דקאי על התאים לפי' ר"י אמנם לפי' דמייתו התם דיש חילוק בין תאים המערביים לתאים הצפוניים והדרומיים אתי שפיר הכל דמשנה זו מיירי מהצפוניים והדרומיים ומשנה ז' מיירי מתא המערבי ודו"ק ולהראב"ד על כרחך צ"ל כתירוץ קמא שבתוס' שם ושם יעו"ש היטיב והנה לרבינו צ"ל מאי דכתיב לבלתי אחוז בקירות הבית מיירי נמי בגזוזטראות וה"ק כדי להרחיק מלהדבק בכותל הבית וכמו שפי' במ"ד והבאתי לשונו אמנם בתרגום יונתן פי' שם כפי' הראב"ד ודעימיה וז"ל מחיצתא ארעיתא חמש אמין פותיה ומציעתא שית אמין פותיה ותליתיאה שבע אמין פותיה ארי נפקתא רישא עבד לביתא סחור סחור לברא מן מחיצה למיהוי שריתא ניחין על זיזיא ולא יהון שריתא מעברין בכותלי ביתא עכ"ל הרי לפניך כפי' הראב"ד ודעימי' וכן הוא דעת הר"ש במדות שם (וע"ע בס' שבט יהודא בענין בנין הבית יש שם קצת באופן אחר רק מש"כ שם שבנין זה היה מעצי ברושים לא מהימן הגוי הזה להעיד נגד הדין המבואר בפ"א ה"ט).
והנה בהא דמ"ו פ"ג דמדות כתב שם הר"ש וז"ל ושילחה משך שלה כלפי האולם אמה אמה ורובד שלש כשעלה אמה אמה בשלח ב' מעלות היתה אמה שלישית חלוקה ברובד ג' אמות רוחב שוה הרי ה' אמות בג' מעלות אמה אמה ורובד ג' כן עשה בג' מעלות אחרות שהן ה' אמות הרי עשר אמות והעליונה היתה אמה אמה ורובד ד' שהן ששה אמות הרי ט"ז אמות העלאה ושש אמות של רום חצי אמה לי"ב מעלות הרי כ"ב אמות אין הדבר מכוון לי שכן רום המעלה אינו מאריך במדה כלל ורובד חמש רצפה חלקה ה' אמות היה בעליונה שאצל אולם ולר' יהודה כ"ג אמות היה ואי אפ"ל כן שלא להותיר סכום המדה אף רבינו לא עמד במדה זו עכ"ל והנה מפורש בדבריו דלענין רוחק האולם מן המזבח מיתנייא הך מתניתין ומה שתמה ז"ל הלא אין מגיע לחשבון זה רק ט"ז אמה תמהתי הא בששה מעלות פירנסת עשרה אמות א"כ בששה הנותרים אפי' אם תאמר שהיו ששה בלא שום רובד אחר רק ברובד העליון שהוא ד' אמות לת"ק הרי הן י"ט אמה לת"ק ועשרים אמה לר' יהודה וכ"ש אם תאמר שכולן הי' אמה אמה ורובד ג' והתנא אטו כי רוכלא ליחשיב וליזיל נמצא בט' מעלות התחתונות היו ט"ו אמות ובשלשה העליונות שהיו אמה אמה ורובד ד' אמות הרי כ"א ולר"י היתה העליונה חמשה הרי כ"ב אמות בצמצום ולת"ק לא התחילו המעלות סמוך למזבח ממש רק ברחוק אמה ודו"ק.
וראיתי להרע"ב שהוא מפרש דמתחלה היו ג' מעלות כל א' היתה שלחה אמה ורובד ג' הרי ששה אמות במשכה שוב היו תרי מעלות כל אחת אמה ורובד ג' הרי י"א אמות במשכה ל"ז מעלות נשארו עוד ה' מעלות לד' מעלות היה ד' אמות כל מעלה אמה והעליונה רובד ד' הרי ח' אמות בס"ה יש י"ט אמות וג' אמות היתה רצפה חלקה מן המזבח עד התחלת המעלות הרי כ"ב ולר"י היתה הרצפה חלקה ב' אמות יעו"ש ותמהתי למה לא פי' בפשיטות וכמו שפי' מתחלה וכ"ש לפי מש"כ לעיל בפי' השני דניחא יותר (שוב מצאתי כן במשניות החדשים בגליון בשם הגר"א שכתב כמו הפי' השני שפירשתי ונהניתי) הן אמת דקשה לי לפי זה א"כ איך אמרינן ביומא ל"ה ב' דהעמיד פרו בין האולם ולמזבח הא רוחב הפר הוא יותר כדאיתא בעירובין [דף] י"ט אמה ושני שלישי אמה המחזיק רוחב פרה וא"כ איך העמידו בין האולם ולמזבח וכי על המעלות היה עומד ועוד איך עמד הכיור בין האולם ולמזבח וי"ל דהי' כן מתחתיתו וכשהתחיל לעלות בגובה אז נתרחב האויר טפי כידוע (ועי' בפ"ג דיומא מ"י בתוס' יו"ט ובלחם שמים שם מש"כ בזה) אמנם לרבינו היה בין המזבח והמעלות של האולם קרקע חלקה עשר אמות ושוב התחילו המעלות כל אחת אמה במשכה הרי י"ב אמות והבן. הרי לפניך כמה דיעות בענין מעלות האולם איך היה הלא כתבתי לך שלישים במועצות ודעת ותמהתי על הציור הכולל שבסוף מדות שצייר מעלות האולם כך ג' מעלות של אמה אמה ורובד ב' ושוב ד' מעלות של אמה אמה ורובד ג' ושוב ג' מעלות של אמה אמה ורובד ד' ס"ה י"ט אמות וזה דלא כסתם משנה ודלא כחד מהנך פירושי אמנם בלוח הציונים שם בסי' ל"ה כתב לפי פי' הרע"ב יעו"ש היטיב ולפי"ז יש להגיה בציור כך ג' מעלות של אמה אמה ורובד ג' וב' מעלות של אמה אמה ורובד ג' וד' מעלות של אמה אמה ורובד ד' דו"ק והבן.
והרע"ב כתב דחוץ לכותל המסיבה היו יציעים כמין חדרים שלשה זה ע"ג זה יעו"ש הובא במר"ן והעולה מדבריו דמצפון כותל הצפוני שבמסיבה היו היציעים וזה היה מלבד החמשה התאים שבחמש חללי כותלי ההיכל והיה זה אצל האולם והיו בו ג' יציעים תחתון תיכון ועליון ועיי"ש בתוס' יו"ט ושם כתב התוס' יו"ט במשנה ז' דלפי"ז היה כותל המסיבה יותר מחמש אמות ולא חשיב רק מהיציע העליונה ממעל לה היה כותל המסיבה חמש אמות ולפי"ז היה ההיכל רחבו מלמטה יותר מק' אמות ודו"ק וזה דלא כהראב"ד ודעימיה דלדידהו היציעים הם התאים שהיו סביב כותלי ההיכל והכניסות היו בכותל ההיכל עצמו ולהרע"ב היו הכניסות בכותל המסיבה ולחוץ ולפי"ז בתאים גופייהו י"ל דהיה כותל ההיכל שוה מלמטה כלמעלה ולפי"ז אתי שפיר מאי דקא חשיב במשנה ז' התא חמש וכותל ההיכל שש ול"צ למה שנדחק הראב"ד והתוס'. ומר"ן כתב שרבינו קאי בשיטתו יעו"ש היטיב ובאמת לכאורה מוכרחים אנו לומר כן דהיציעים היינו חדרים וכמו דאיתא בב"ב ס"ב א' יעו"ש היטיב (ולהראב"ד ודעימיה ניחא טפי דהיציעים הן התאים ושם איתא דיציע ותא הכל אחד ויש ליישב זה אליבא דהרע"ב) אבל באמת מלישנא דפירוש המשנה אינו מורה כן רק כמש"כ למעלה.

תוכן העניינים

הר המוריה על משנה תורה, הלכות בית הבחירה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה