הר המוריה על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ד · הלכה ח
היו גבוה מ' וכו'. עי' עירובין ב' א' ועי' מדות פ"ב מ"ג ופ"ג מ"ז שם מבואר גובה ורוחב השערים כלם.
ולא היה לו שערים. מ"ג פ"ב דמדות וע"ע תוס' מנחות כ"ח ב' ד"ה אכסדרה וכו'. ומ"מ היו לו פרוכת למסך כדאיתא לקמן פ"ז מהל' כלי המקדש הי"ז ויש להוכיח מכאן דקדושת היכל ואולם לאו חדא היא דאל"כ היכי יתכן לשחוט תמיד קודם שנפתח דלתות ההיכל והא האולם לעולם פתוח ואי משום פרוכת הא וילון כפתוח דמי עי' לקמן פ"ה מהל' מעשה הקרבנות ה"ה ועי' בזבחים נ"ה ב' תוס' ד"ה לפרבר יעו"ש היטיב דיש ליישב והבן ועי' לעיל פ"א ה"ד ויש לדקדק דלמה לא הביא רבינו הא דכלונסות של אבן היו קבועין מכותלו של היכל לכותלו של אולם (מדות פ"ג מ"ח) ואית דגרסי של ארז עי' לעיל שם במר"ן שם וכ"ה גי' הסמ"ג סי' קס"ג יעו"ש היטיב) כן הוא במשנה שבמשניות יעו"ש ועי' מש"כ לעיל פ"א ה"י יעו"ש.
היו על גבי וכו'. עירובין ג' א' ומדות פ"ג מ"ז וז"ל רבינו שם בפי' המשניות מלתרא הקורה המפותחת שבה חופרין צורות ודמיונות והוא שקורין לה הבנאים בלשון ערבי מקרני"ן ואומר במערב מקרבין וכבר זכרנו זה בעירובין וחכמים קורין אותה מלתרא והקבוץ בלשון משנה מלתראות ומילא הוא שם למין הקורות שבהן היה הפיתוח הזה או שם לבניין ההוא הנקרא מקרבין ואמר עוד שהמערכה של אבנים היתה בין כל מלתרא ומלתרא ואע"פ שכל אחת עודפת בארץ (צ"ל באורך) כמו שאצייר עכשו היתה ג"כ כל אחת יוצאת על האחרת ולא היו כלם בשטח אחד עד שהם מגיעות בפתח האולם כמו דבר בולטת כמו שהוא מפורסם בבניינים הגדולים עכ"ל ונמצינו למדים מדבריו דהיו בולטים כל אחד ע"ג חבירו וזה דלא כמש"כ התוס' יו"ט בפשיטות דלא היו בולטים יעו"ש ואולי כוונתו מדהשמיט רבינו כאן ולא כתב שהיה אחד בולט ע"ג חבירו אולי חזר בו ממש"כ בפי' למשניות ועי' מש"כ לעיל פ"א ה"א וה"י יעו"ש וע"ע בעירובין ג' א' דאיתא שם דאפשר דגם בהיכל היה כך יעו"ש ורבינו השמיטו משום דלא בלשון ברור נאמר כן בש"ס דקאמר התם בלשון ודילמא ומילתא דלא פסיקא ליה לא נקט.