הר המוריה על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ד · הלכה ג
מאה אמה וכו'. יומא נ"ב א' מדות פ"ד מ"ו.
אטום סתום וכו'. עי' מרן שכתב שזה היה ע"ג קרקע וכדעת הר"ש שם. וכן נראה לענ"ד ומש"כ סתום משום שבכל כותלי ההיכל היו עשוי תאים תאים ואותן הששה אמות התחתונים היו כמו עמוד סתום בלי שום חלל באמצע והיה עשוי בחלל הפתח כעין מפתן לדעת הר"ש המפרש למדות והיו עולים במעלות ע"ג המפתן ויורדים משם לחלל קרקע ההיכל ע"י מעלות ומה שהשיג התוס' יו"ט ע"ז כמו שמובא בהג"ה דא"כ איך כתב רבינו לקמן פרק ו' דההיכל היה שוה עם האולם יעו"ש לענ"ד לק"מ דאטו וכי משום שיש בו מפתן לא מיקרי עומד במישור בשוה דבשלמא אם היה הקרקע גבוה זה מזה כמו עזרת ישראל מעזרת נשים וכן עזרת כהנים מעזרת ישראל והאולם היה גבוה מעזרת הכהנים אבל הכא הקרקע היה שוה לשניהם לאולם והיכל ורק גובה ששה אמות ברוחב הפתח היה מפסיק בין חלל זה לחלל זה מיקרי שפיר עומד בשוה אבל יש לעיין דא"כ היה פתח שער ההיכל גובהו מקרקע ששה אמות כגובה האוטם א"כ מאי קאמר הש"ס ביומא ט"ז א' אי אמרת בשלמא ר' אלעזר בן יעקב היא היינו דאיכסי ליה פיתחא אלא אי אמרת רבנן הא איכא פלגא דאמתא דמתחזי ליה פיתחא בגוויה יעו"ש היטיב והא אכתי איכא ששה אמות גובה עד הפתח לכך צ"ל דלא היה שם כעין מפתן כלל רק דנגד רוחב הפתח דהיינו עשרה אמות רוחב לא היו שם אוטם ולא צריך כלל למעלות ולמורדות שכתב הר"ש שוב ראיתי שגם התוס' יו"ט הרגיש בזה יעו"ש היטיב. ודעת התוס' יו"ט שזה האוטם היה גובה הקרקע על כל שטח ההיכל והאולם בחללם ולא דווקא בכתלים לבד כי אם על פני כל האולם וההיכל יעו"ש היטיב וכן מצאתי להגר"א (במשניות החדשים על הגליון) יעו"ש ומי יבא אחר וכו'.
ורום הכיור וכו'. כתב הראב"ד וז"ל א"א לא האיר ולא הצהיר ולא היה כיור בתקרה אלא טוח בכותל חזק מבפנים בסיוד וכיוד כדי שלא יכנסו מים שבגגות התאים בכותלי ההיכל ואמתים בית דילפא כמו מרזבות קבועות בכותלים ובולטות לקבל דלף התקרה ולשופכו לחוץ ואיך אפשר להיות מש"כ ועדיין לא הגיע לתקרה עכ"ל והנה מפי' הר"ש משמע קצת כהראב"ד דהיה זה בגובה הכותל ולא בתקרה ועי' מש"כ מרן ע"ז וע"ע ברע"ב ובתוס' יו"ט. ורבינו מפרש דילפא מלשון דלף טורד שהוא הגשם היורד אמנם הרע"ב פי' דשורשו לייף שהוא לשון התחברות והד' שבראשו היא שימושית יעו"ש וכ"ה דעת הערוך בערך דלף יעו"ש אולם הראב"ד והר"ש בבאור המלה שוים הם לרבינו יעו"ש.
והוא הנקרא וכו'. פסק כת"ק דמשנה דמדות שם ולא כר' יהודה דס"ל דלא היה שם אמה כליא עורב רק דהמעקה היה גובהה ארבע אמות יעו"ש ועי' שבת צ' א' ומ"ק ט' א' ומנחות ק"ז א' וערכין ו' א' דבכל הנך מקומות אזלא הסוגייא הכל כת"ק יעו"ש ועי' פ"ב מהל' ערכין וחרמין ה"ט יעו"ש.