אור ברסלב

הר המוריה על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי מאיר יונה ברנצקי

פרק ד · הלכה ב

הלכה א

היה כותל וכו'. יומא נ"ב א' וב"ב ג' א' ועיי"ש ביומא נ"א ב' ונ"ב ב' ונ"ד א' ופ"ד דמדות מ"ז וע"ע בברייתא דמלאכת המשכן פ"ז שם. יעו"ש.

אם עובי וכו'. מלשונו זה מבואר כי הבית הראשון איסתפיק להו אם הקה"ק היה כ' אמה או י"ט אמה וכן איסתפיק להו אם ההיכל היה מ' אמה או ל"ט וכן מבואר יותר בלשון רבינו שבפי' המשנה במדות שם וז"ל וכן כתוב בענין בית ראשון שארכו של היכל היה ששים ורחבו עשרים והיה קה"ק שלישיתו כמו במשכן והוא עשרים אמה וההיכל ארבעים והכותל המבדיל בין ההיכל וקה"ק והוא הנקרא טרקסין היה בו פתח ועליה פרוכת אחת ונולד להם הספק בבית שני על עובי כותל הטרקסין אם היה נכלל עם הארבעים של היכל ויהיה רוחק הפרוכת מכותל המערבי כ"א אמה או היה מכלל הקה"ק ותהיה שפת הפרוכת בשליש בצמצום ולפיכך נתנו עובי הכותל מחוץ למדת ההיכל וקה"ק וכו' יעו"ש היטיב ובש"ס דיומא נ"ב א' איתא א"ר נתן אמה טרקסין לא הכריעו בו חכמים אי כלפנים אי כלחוץ מתקיף לה רבינא מ"ט אילימא משום דכתיב וכו' ולא ידעינן אמה טרקסין אי מהני עשרים ואי מהני ארבעים ודילמא לא מהני עשרין ולא מהני ארבעין וחללה קחשיב כותלים לא קחשיב תדע דכל היכא דקחשיב כותלים חשיב ליה לדידיה דתנן וכו' אלא קדושתיה אי כלפנים אי כלחוץ וכו' יעו"ש היטיב ועי' ברש"י דב"ב ג' א' שכתב כמסקנת הש"ס וכן מבואר ברע"ב ביומא ובמדות ורבינו תפס כס"ד דש"ס. אמנם לשון הירושלמי דכלאים שהובא במרן (וכן הוא לשון הירושלמי דיומא פ"ה ה"א) משמע דהספק הוא אם היה בכלל העשרים או בכלל הארבעים ועי' בקרבן העדה שם שפי' דגם הירושלמי ס"ל כמסקנת הש"ס יעו"ש אבל אינו מוכרח יעו"ש היטיב (ועי' בהג"ה שבמרן שהגיה ברש"י דיומא נ"ב א' מ' במקום מאה יעו"ש ועי' ב"ב ג' א' ובהגהת הב"ח שהגיה כן ועי' עוד בס' לחם שמים בפ"ה דיומא מה שהאריך בזה לקיים גירסת רש"י שלפנינו).

במקדש ראשון וכו'. כתב מרן וז"ל נראה דלמשכן קרי ליה מקדש ראשון דאילו בבית ראשון לא היה פרוכת אלא כותל עכ"ל אבל מדברי רבינו בפי' המשניות שהבאתי בס"ק ו' מבואר דגם במקדש ראשון היה פרוכת כנגד הפתח וכמו שהעתקתי לשונו לעיל וכן מבואר בברייתא דמלאכת המשכן בפ"ז שהבאתי לעיל בהלכה א' וכן מבואר ביומא נ"ד א' דהיה במקדש ראשון פרוכת נגד כל פתח יעו"ש ועיי"ש בתוס' נ"ז א' ד"ה אני וכו' יעו"ש היטיב וא"כ דברי רבינו כאן אמת ויציב כפשוטם וע"ע ברש"י מנחות צ"ח א' בד"ה בפרוכת וכו' וע"ע לקמן פ"ה מהל' כלי המקדש הי"א ומש"כ שם ובפ"א מהל' עבודת יוה"כ ה"א ומ"מ יש ליישב לשון מרן דאותו הפרוכת לא בא להבדיל בין קדש לק"ק רק היה לצניעותא בעלמא (שוב ראיתי בס' לחם שמים כאן שהרגיש על מרן בזה).

תוכן העניינים

הר המוריה על משנה תורה, הלכות בית הבחירה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה