הר המוריה על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ג · הלכה יג
הנאמרים בתורה וכו'. עי' מנחות צ"ז א' וכתב שם רש"י קשותיו אלו סניפין מריבוייא דקרא לישנא אחרינא שמקשה הלחם ומחזיקו שלא ישבר יעו"ש והובא במרן ודע כי רש"י בחומש שמות כ"ה כ"ט כתב וקשותיו הם כעין חצאי קנים חלולים הנסדקים לארכן דוגמתן עשה של זהב ומסדר שלשה על ראש כל לחם שישב לחם האחד על גבי אותן הקנים ומבדילין בין לחם ללחם כדי שיכנס הרוח ביניהם ולא יתעפשו וכו' ומנקיותיו תרגומו ומכילתיה הן סניפים כעין יתידות זהב עומדין בארץ וגבוהים עד למעלה מן השולחן הרבה וכו' ולשון מכילתיה סובלותיה כמו נלאיתי הכיל אבל לשון מנקיותיו איני יודע איך נופל על סניפין ויש מחכמי ישראל אומרים קשותיו אלו סניפים שמקשין אותו ומחזיקין אותו שלא ישבר ומנקיותיו אלו הן הקנים שמנקין אותו שלא יתעפש אבל אונקלוס שתרגם מכילתיה היה שונה כדברי האומר מנקיותיו הן סניפין. אשר יוסך בהן אשר יכוסה בהן ועל קשותיו הוא אומר אשר יוסך בהן שהיה עליו כמין סכך וכיסוי וכן במקום אחר הוא אומר ואת קשות הנסך עכ"ל הנה בחר בדברי האומרים שקשותיו אלו הקנים שמסככין על הלחם וזה שלא כדברי תלמודינו ועי' רמב"ן שם שהאריך בזה וכתב דהתרגום אונקלוס מפרש וקשותיו הם הסניפים והקנים ומנקיותיו שם למדה יעו"ש היטיב אמנם רבינו כתב כדעת הש"ס דקשותיו אלו הסניפים ומנקיותיו אלו הקנים כמש"כ בהלכה י"ד וכ"ה במד"ר במדבר ד' ואת המנקיות אלו הקנים כ"ח קנים של זהב וכו' ולכך כתיב בציווי ומנקיותיו אשר יוסך בהן שהיו מעמידין הלחם כמין סוכה שכל חלה וחלה נעשית סוכה לזה שתחתיה ואת קשות הנסך אלו סניפין ארבעה סניפין זהב עשו לו וכו' ומהו שאמר הכתוב קשות הנסך שאף הן היו מעמידות ראשי החלות התחתונות למעלה שלא היו נוגעין בשלחן והיו מסיכות על השלחן אבל אמצעית של חלה תחתונה נוגעת בשולחן לפי שחלה עשויים כעין ספינה רוקדת חדה מלמטה ונסבה ורחבה למעלה יעו"ש היטיב וזה כדעת הש"ס ומתרץ קושיית רש"י מאי דכתיב קשות הנסך אבל באמת מאי דכתיב אשר יוסך בהן קאי על מנקיותיו דסמיך ליה וע"ע בתוס' מנחות צ"ו ב' ד"ה לא היה וכו' שכתבו דיש ליישב גם דעת התרגום אונקלוס שמפרש מכילתיה דקאי על הקנים ועוד כתבו דאשר יוסך בהן קאי על מנקיותיו והא דכתיב קשות הנסך ה"ק סניפין של קנים המסככין את הלחם יעו"ש היטיב והוא שלא כדברי המדרש רבה. וע"ע תוס' צ"ד ב' ד"ה דסמכי וכו' יעו"ש ואי"ה במקו"א יבואר.