הר המוריה על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ב · הלכה יג
לדרומו של וכו'. בזבחים ס"ב ב' ובמדות פ"ג מ"ג ועי' לעיל פ"א ה"ו והי"ז.
על היסוד וכו'. לרב דפסק רבינו לעיל הלכה י' הלכה כוותיה אסקינן בזבחים נ"ד א' דצ"ל כנגד אמה יסוד ועל אמה סובב יעו"ש והש"ס דשם ס"ב ב' דנקט לשון זה על אמה יסוד וכו' כבר כתבו התוס' שם בד"ה שיתין וכו' דאזלא אליביה דלוי יעו"ש וא"כ לכאורה לשון רבינו שלא בדקדוק וצע"ק.
היה מפסיק וכו'. ולקמן בהלכה י"ד כתב ומובדלין מן המזבח כמלא נימא משום דהתם הטעם דבעינן שיהא מרובע לכן די בהפסק כל שהוא אבל כאן הטעם דבעינן שיהא זריקה כמו דם לכן בעינן אויר גדול וניכר וכמש"כ התוס' זבחים ס"ב ב' ד"ה אויר קרקע וכו' ועי' בסוגייא דהש"ס דהתם. ועי' תוס' זבחים פ"ז ב' ד"ה אויר וכו'. ודע כי בספרי ראה פיסקא ע"ח איתא וז"ל הא מה אני מקיים ועשית עולותיך הבשר והדם מקיש בשר לדם מה דם בזריקה אף בשר בזריקה יכול יהא עומד ברחוק וזורק ת"ל וערך הכהן אותם עומד בקרוב ומסדרו ע"ג המערכה עכ"ל וזהו לכאורה דלא כמסקנת ש"ס דידן ובתוספתא פ"ד דזבחים כך הגירסא מה אני מקיים הבשר והדם מקיש בשר לדם מה הדם בזריקה אף הבשר יכול יהא זורק ודובק ת"ל וערך הכהן אותם זורק ועורך לא זורק ודובק עכ"ל ולכאורה כוונתו שלא יעמוד בקרוב סמוך למערכה אלא יעמוד ברחוק על הכבש וכמסקנא דש"ס דידן. וראיתי בתו"כ ויקרא פרשה ד' וז"ל ד"א הדם ע"ג המזבח אע"פ שאין בשר מה אני מקיים ועשית עולותיך הבשר והדם הקיש הדם לבשר מה הדם בזריקה אף הבשר בזריקה יכול יהא זורק ורובג ת"ל וערך הכהן אותם הא כיצד זורק ועורך עכ"ל ופי' שם הק"א זורק ורובג היינו שלא יסדרם זה ע"ג זה רק יזרקם זה ע"ג זה בלי סידור נכון יעו"ש ומעתה נ"ל להגיה בתוספתא הנ"ל כן וזהו כוונת הספרי ג"כ (ודלא כזרע אברהם שכתב שכוונת הספרי כס"ד דש"ס) ועי' לקמן פ"ה מהל' כלי הקודש הי"ג וי"ד ופ"ו מהל' מעשה הקרבנות ה"ד יעו"ש וכתבו התוס' בפסחים ע"ז א' בד"ה אויר וכו' דהאי אויר מפסיק היינו משום דלא ישכח לזרוק יעו"ש והכוונה כיון דכל עיקר הקפידא בכדי שיהיה בזריקה א"כ למה מקפיד דווקא על אויר מפסיק והא אפי' אי לא היה אויר מפסיק היה יכול לקיים זה שיעמוד על הכבש רחוק ממקום המערכה ויזרוק לכן נותנים טעם להפסיק דהטעם הוא כדי שלא ישכח (ולא רחוק הוא כי בעל מימרא זו הוא רשב"י כדאיתא בזבחים שם והוא דריש טעמא דקרא בכ"מ כידוע) ובזה מסולק מה שתמה בחכם צבי סי' קנ"ג יעו"ש והבן.
אבל לכאורה יש לעיין דהא מבואר בפסחים ע"ז א' ובזבחים ק"ד א' ושם בתוספתא ובספרי דזה אינו אלא לר"א אבל לר' יהושע דס"ל דבעי האי קרא ועשית עולתיך הבשר והדם להשמיענו דאם אין בשר אין דם ורבינו פסק לקמן פ"א מהל' פסולי המוקדשין הל"א כר"י ואם כן מנ"ל דאויר מפסיק וצ"ל על כרחך דגם ר"י מודה להאי היקש מדכתיב עולותיך הבשר והדם והא בעולה מצטרף חצי זית בשר לחצי זית אימורים ולא בעי כזית בשר דווקא אלא ודאי אתי להאי היקישא ומתוך כך ניחא נמי הא דאיתא בזבחים שם ואתה אי אתה אומר כן והלא כבר נאמר ועשית עולותיך הבשר והדם וכו' ומאי קושייא דילמא כר"י ס"ל אלא ודאי דגם ר"י מודה בזה ולפי שגם סתמא דמתניתין פ"ז דתמיד והובא במנחות צ"ד א' דהבשר בזריקה פסק רבינו בפשיטות כן. שוב מצאתי להלח"מ בפ"ו דהל' מעשה הקרבנות ה"ד שכתב מזה יעו"ש היטיב וע"ע שם בצל"ח פסחים מש"כ בזה יעו"ש היטיב.
פחות שתות. היינו פחות שתות אמה שמיעט גובה היסוד וכמש"כ מרן ועי' תוס' זבחים ס"ג א' ד"ה חוץ וכו'. ותוס' מנחות צ"ז ב' ד"ה אל חק וכו' יעו"ש היטיב מש"כ בזה.