אור ברסלב

הר המוריה על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי מאיר יונה ברנצקי

פרק ב · הלכה יב

הלכה יא

היו מקום וכו'. כ"ה בפ"ג דמדות מ"ג ועי' בסוכה מ"ט א' ומעילה י"א ב' לול קטן היה במערבו של כבש בין כבש למזבח ורבינו לא הביאו ואין לומר משום דס"ל כרבנן דהיו מחוללין השיתין עד התהום ז"א דא"כ למאי צריך לנקות הכא (ובעין משפט שם ושם משמע דהכל אחד) ואולי אפ"ל דהכל לול אחד ורבינו ס"ל דלא היו נעשים עיגולי דבילה כיון שהיו יורדין לתהום רק מ"מ צריך לנקות כותלי השיתין שלא יסריחו מריח היין העובר דרך שם אבל אם נעיין בלשון רבינו שכתב ומנקין אותו ולא כתב ומנקין אותן ובאמת במשנה איתא ויורדין לשית ומנקין אותו ולכן י"ל כי ב' שיתין היו האחד עד התהום והוא היה לנסכים ואחד לדמים וזה שהיה (יורד) לדמים היה יורד דרך שם הדם לאמה ולא היה עמוק כ"כ ואותו היו צריכין לנקות אבל אותו של הנסכים לא היו מנקין אותו לפי שבו לא היה נקרש היין שהיה מחולל ויורד עד התהום ולכן לא הביא הא דלול והביא הא דהכא ומה דאיתא דשיתין היו מחוללין ויורדין עד התהום לאו בדווקא הוא (ודע כי בירושלמי פ"ד דסוכה ה"ו ובתוספתא דמעילה פ"א איתא בדברי ראב"צ דהיה הלול בין מזבח לאולם ומשמע דהיינו במערב המזבח ולפנינו איתא בין כבש למזבח ועי' היטיב תוס' זבחים ס"א ב' ד"ה ארבע וכו' יעו"ש היטיב וע"ע בשיירי קרבן בירושלמי שם ודו"ק היטיב) אמנם בענין הנקבים והשיתין עדיין לא נחה דעתי בזה ואף שראיתי בס' לחם שמים שהלך על דרך זה שכתבתי מ"מ עדיין לבי נבוך בזה וה' יאיר עיני. ולכאורה יש עוד ראיה דהשיתין היו תחת היסוד ולא תחת הקרן מהא דאיתא בזבחים ס"א ב' דמתחלה היו השיתין רחוק מן המזבח ולבסוף הכניסום בתוך המזבח יעו"ש בזה ודי בזה דהכניסום תחת היסוד ולא בעינן שיכניסוה תחת הקרנות והבן ועדיין צ"ע.

כבשים קטנים וכו'. היינו המזרחי פונה לסובב והמערבי ליסוד וכמש"כ רש"י הובא במר"ן ולדעת התוס' בזבחים ס"ד א' ד"ה יותר וכו' היה עוד כבש קטן ממערבו לסובב יעו"ש ורבינו שלא הביאו מסתמא לא ס"ל כן ועיי"ש בתוס'. ועי' במל"מ שהביא זאת.

וחלון היתה וכו'. כתב בהשגת הראב"ד וז"ל א"א לא כי אלא החלון לבד והרבובה לבד וכך היא שנויה במס' מדות. והנה במדות פ"ג מ"ג איתא וז"ל ורבובה היתה לו במערבו ששם היו נותנין פסולי חטאת העוף עכ"ל וכתב שם הר"ש וז"ל ורבובה כעין ארובה חקוקה בכבש במערבו ושם נותנין פסולי חטאת העוף עד שתעובר צורתן ויצאו לבית השריפה עכ"ל מבואר מזה כי בכבש עצמו היה זה וכ"מ שם מלשון רבינו בפי' המשניות שבכבש עצמו היה זה ובפסחים ל"ד א' איתא וז"ל ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר לול קטן היה בין כבש למזבח במערבו של כבש ששם היו זורקין פסולי חטאת העוף ותעובר צורתן ויוצאין לבית השריפה עכ"ל הגמ' ומדקאמר בין כבש למזבח אלמא ברצפה היתה וכדכתוב שם בפירש"י בהדיא ובתוספתא דזבחים פ"ז איתא וז"ל ר"י בר"י בן ברוקה אומר חלון היתה שם למערבו של כבש ורבובה היתה נקראת ששם זורקין פסולי חטאת העוף שתעובר צורתה ותצא לבית השריפה עכ"ל והנה אם נימא דהיינו כתנא דמתניתין דמדות זה אינו חדא דבמשנה משמע דהיה בכבש עצמו והלול דהוא החלון משמע דהיה ברצפה ועוד אם נימא דהמשנה מיירי ג"כ בחטאת העוף כדי שתעובר צורתו ויצא לבית השריפה א"כ הא דפריך הש"ס בפסחים שם מהתוספתא דהיא לר"י בנו של ריב"ב לפרוך טפי מסתם מתניתין דמדות אלא ודאי המשנה מיירי בפסולי חטאת שאין טעונים עיבור צורה רק היו נותנין אותם במקום אחד שמה כדי לקבצם כלם ולשורפם הכל ביחד ואותן שטעונים עיבור צורה לא היו נותנים שם ור"י בנו של ריב"ב מוסיף ואומר כי על אותם שטעון עיבור צורה היה חלון בפ"ע ולול היתה נקראת והוא היה ברצפה והנה לפנינו לא נזכר בשום מקום ארכו ורחבו של הלול הזה רק רבינו העתיק בפי' המשנה מהתוספתא כי אמה על אמה היתה יעו"ש אבל הרבובה שבמשנה לא נמצא בה שיעור מפורש רק רבינו ס"ל כי הכל חד ולכן העתיק לשון התוספתא שהיתה לפניו אבל דעת הראב"ד כי שתים להנה וכמש"כ לעיל וזה ברור לענ"ד דעת הראב"ד. ומיושב מה שתמה עליו מרן. אבל דעת רבינו ג"כ ניחא לפי התוספתא שהכל אחד הוא. שוב ראיתי בס' לחם שמים שכתב קצת מעין זה.

תוכן העניינים

הר המוריה על משנה תורה, הלכות בית הבחירה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה