הר המוריה על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ב · הלכה יא
והן הנקראין וכו'. עיין בפ"ג דמדות מ"ב פי' רבינו וז"ל וכבר נתבאר בפ"ה מזבחים ששירי דמים כולם יש מהם שנשפכין על יסוד מערבי ויש מהם שנשפכין ליסוד דרומי לפיכך נתן הב' נקבים בקרן דרומי מערבי מן היסוד כמו שבארנו בצורה זו עכ"ל מבואר מזה כי הנקבים הללו היו בקרן מערבית דרומית ביסוד ולא למעלה בקרן ואלו השיתין היו למעלה בקרן מערבית דרומית עי' זבחים ס"ג א' וסוכה מ"ח א' איתא עלה בכבש ופנה לשמאלו וכו' יעו"ש אלמא שהיו למעלה ואף אם נימא ליישב שזה נמי נקראו שיתין אף שזה דוחק מ"מ קשה אמאי לא כתב השיתין ממש ועוד דהא בסוכה מ"ט א' ב' ושם איתא דרבנן ס"ל דהשיתין מחוללין ויורדין עד התהום וא"כ איך אפ"ל דדרך אותן נקבים היו יוצאין באמה ויורדין לנחל קדרון ועוד הא הקרן כנוס לכל הפחות ב' אמות מהיסוד וא"כ על כרחך אינן מכוונין הנקבים שבקרן נגד הנקבים שביסוד וע"ע פ"ג דמעילה מ"ג ששם פי' רבינו וז"ל כבר ביארנו בסוכה ששיתין הם שני נקבים במזבח שמתמצין מהם ייני הנסכים ע"כ (אף שבסוכה לא מצאתי זה) וע"ע לקמן פ"ב מהל' מעשה הקרבנות ה"ו יעו"ש היטיב ובמרן שם שכתב שדעת רבינו שהיו מנסכין באותן נקבים שביסוד ולא בנקבים שהיו בקרן ולפ"ז אתי שפיר הכל וי"ל דגם הנקבים שבקרן מלמעלה היו פתוחים להנקבים שביסוד והיו הולכים דרך שם לשיתין והשיתין היו מכוונים כנגד הנקבים שביסוד וע"ע בהלכה שאח"ז.