הר המוריה על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ב · הלכה ח
חמשה טפחים וכו'. כבר נתבאר זה למעלה היטיב.
חלולות היו וכו'. דעת רבינו מבואר דכל הארבע קרנות היו חלולות וכדעת רש"י בזבחים נ"ד ב' אמנם התוס' שם בד"ה ומלאו וכו' השיגו ע"ז וכתבו דלא היו חלולות רק הקרן מערבית דרומית יעו"ש.
וגובה מקום וכו'. כתב הראב"ד וז"ל לא ידעתי מהו גובה המערכה אם אמר על התפוח שבאמצע המזבח והלא הוא אומר למטה שהתפוח ההוא אינו אלא הדשן המונח שם ועוד התפוח אינו מקום המערכה אבל הנוסחא המדוייקת ורוחב מקום המערכה שמנה עשר טפחים וב' הטפחים הם שפחתו מב' הקרנות ברחבן ואולי י"ל שאותן ב' טפחים היה פגימה שהקרנות היו כנוסין מדופן המזבח ב' טפחים זה טפחיים מכאן וזה טפחיים מכאן. אחר כל זה התבוננתי מדבריו שהוא קורא מן הסובב ולמעלה מקום המערכה וזהו שכתב וגובה מקום המערכה שמנה עשר טפחים שהם שלש אמות ולמעלה במזבח של משה כתב כמו כן (כצ"ל) בזה הלשון כי בלשון אחרת ידבר אל העם הזה ומשנה לשון חכמינו עכ"ל והנה מש"כ בסוף דבריו כי בלשון אחרת וכו' כתב מרן שתמיהתו למה במזבח של משה בהלכה ה' כ' דהיה שלש אמות קומת המערכה וכאן כתב בי"ח טפחים (ולפי לשון זה צ"ל בראב"ד כמו שהוא לפנינו ולמעלה במזבח של משה כתוב כמובן ר"ל בלשון המובן היטיב) אבל לפענ"ד לא נראה כן רק דעיקר השגתו דהו"ל לכתוב מהסובב ולמעלה וכדאיתא בזבחים ס' א' והכתיב ושלש אמות קומתו ההוא משפת סובב ולמעלה אבל שיהא נקרא מהסובב ולמעלה מקום המערכה לא נמצא זה כי גם במדות שם ובמנחות שם ובסוכה מ"ה א' לא נזכר בשם מקום המערכה רק הכל בשם סובב וכן הוא בהרבה מקומות בש"ס זהו תורף כוונתו. אבל באמת גם רבינו לא מעצמו בדה לשון זה ועי' בזבחים נ"ד א' שם תמצא כדברי רבינו. ועי' בפ"ג דמדות מ"א שם משמע מלשון רבינו דהיתה גירסא בזבחים שם ההוא משפת מערכה ולמעלה יעו"ש ונמצא שלשון רבינו הוא לשון חכמינו ז"ל.
ומש"כ הראב"ד מענין התפוח וכו' עיין לקמן פ"ב מהל' תמידין ומוספין ה"ז ושם יבואר אי"ה מזה. אבל מש"כ אבל הנוסחא המדוייקת ורוחב מקום המערכה שמנה עשר טפחים ושני הטפחים הם שפחתו משתי הקרנות ברחבן ואולי י"ל שאותן ב' טפחים היה פגימה שהקרנות היו כנוסין מדופן המזבח ב' טפחים מכאן ומכאן. לכאורה הם דברים תמוהים וכמו שתמה עליהם מרן (הן אמת מש"כ מרן וז"ל גם מש"כ וב' טפחים הם שפיחתו מב' הקרנות ברחבן וכו' איני יכול ליישבו דרבינו מיירי בגובה ואותם ב' טפחים הם ברוחב ומה ענין זה לזה עכ"ל לק"מ כי אחרי שכתב הראב"ד דהנוסחא המדוייקת ורוחב מקום המערכה וכו' א"כ גם רבינו מיירי ברוחב) אבל עם כל זה אינו שוה לי כי מה מועיל פגימת כניסת מקום הקרנות למקום המערכה לקצרה בזה הא מלפנים מקום הקרנות אכתי היה מפסיק אמה מזה והאמה מזה למקום רגלי הכהנים ואז התחיל מקום המערכה וא"כ הקרנות לא מיעטו כלום במקום המערכה (ואף שי"ל כיון דנכנסו הקרנות לפנים ה"נ נכנס מקום רגלי הכהנים לפנים ומיעט מקום המערכה) ולבד זה יש זרות גדול בלשונו דמאן מפיס דהו"ל להיות עשרים טפחים ומחמת שפחתו הקרנות ב' טפחים נעשו י"ח אשר ע"ז כתב כי אותם הטפחיים הם מחמת כניסת הקרנות דהיינו פגימתם דהוו טפחיים בכל צד. סוף דבר דבריו תמוהים מאד ולית ליה פתר כלל זולת מה שתמה מרן דהא מקום המערכה הי' כ"ד אמה וד' טפחים על כ"ד אמה וד' טפחים אשר הם באמת קושיות חזקות ובצורות.
ולכן מכל הלין טעמי ולמען לא נשווה דברי הראב"ד לדברי הבל וריק ח"ו אמרתי להגיה שט"ס נפל בדבריו וכצ"ל ורוחב מקום המערכה פחות שמנה ועשרים טפחים וב' הטפחים הם שפחתו וכו' וה"פ מקצות המזבח תגרע שמנה ועשרים טפחים היינו מכל קצה תגרע י"ד טפחים והנותר מהם הוא מקום המערכה והיינו אמה מזה ואמה מזה מקום הקרנות והיינו י"ב טפחים והאמה מזה והאמה מזה מקום רגלי הכהנים שהם כ"ד טפחים שצריך לפחות ממקום המערכה נשאר לנו עוד ד' טפחים וע"ז כתב וב' הטפחים הם שפחתו מב' הקרנות ברחבן ואיני יודע להם מקום לפוחתן ואכתי נשאר עוד ד' טפחים וע"ז כתב ואולי י"ל שאותן ב' טפחים היה פגימה וכו' ודוק ויש ידים מוכיחות לזה ממש"כ בסוף דבריו וז"ל וזהו שכתב וגובה מקום המערכה שמנה עשר טפחים שהם שלש אמות וכו' ולא כתב כן מקודם שהם ג' אמות אלמא דמתחלה ל"ג י"ח רק עשרים ושמנה טפחים שהוא ד' אמות וד' טפחים (אבל א"י לפי"ז כי הראב"ד אזיל לשיטתו בהלכה ז' שכתב דהיו הקרנות כנוסים לכל דופן ב' טפחים אבל רבינו לא ס"ל כן דהד' טפחים היו נוספים על מקום המערכה וצ"ע) וה' יאיר עיני במאור תורתו ואם ח"ו שגיתי אתי תלין משוגתי (אחר כל זה התבוננתי בראב"ד לקמן פ"ב מהל' תמידין ומוספין ה"ז שכ' דהתפוח היה מחזיק כ"ב אמה על כ"ב אמה א"כ י"ל שלא נשאר למקום המערכה עצמה רק י"ח טפחים ועי' לקמן פ"ז מאיסורי מזבח ה"ז ופ"ב מתמידין ומוספין הי"ז יעו"ש היטיב ושוב מצאתי כן בס' לחם שמים שהאריך בזה והעלה ג"כ יעו"ש היטיב וע"ע לקמן הי"ז מש"כ בזה).
ודע שמה שכתב רבינו בסוף ההלכה כ"ט טפחים מסוף הסובב ולמטה אין לו ביאור כלל וצ"ל כ"ט טפחים כששה טפחים מסוף הסובב ולמטה (ומאי דאיתא בהלכה ט' מוקף בשני חצאי לבנה אין מקומו כ"א כאן).