אור ברסלב

הר המוריה על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי מאיר יונה ברנצקי

פרק ב · הלכה ז

הלכה ו

למ"ד אמה וכו'. דע שבזו נחלקו אבות העולם עי' כל הסוגיא במנחות צ"ז ב'. והעולה משם לשיטת רש"י ז"ל דאמה יסוד בגובהה היתה באמת בת חמשה אבל אמה דיסוד דכניסה היתה בת ששה. ובסובב הוה להיפך דאותם חמש אמות דגובהה היתה של ששה ששה אבל אמה כניסה דסובב היתה של חמשה ומשפת סובב ולמעלה עד מקום הקרנות היתה של ששה ששה גובהם והקרנות בין גובהם ובין רוחבם היתה של חמש חמש. ונמצא לפי"ז היה המזבח גובהו נ"ח טפחים ונמצא נשאר מקום שבין הקרנות כ"ו אמות וד' טפחים ולא חשוב לה כיון דלא הוי אמה. אמנם לרבינו אמה יסוד בין בגובה בין בכניסה היתה רק של חמשה ובסובב ס"ל כרש"י דבגובהה היתה של ששה והכניסה היתה של חמשה ולמעלה מהסובב היה שלש אמות בגובהה וכל אמה ששה טפחים והוו י"ח טפחים וכרש"י ובקרנות כתב בהלכה ח' דגובהן באמה בת חמשה אבל ברוחבן לא כתב רק ורבוע כל קרן אמה על אמה ולא פי' כמה אם בבת ששה או בת חמשה אמנם בפ"ג דמדות מ"א כתב בהדיא וז"ל אבל רבוע הקרן הרי היא ששה על ששה עכ"ל וכן מוכח מכאן דכתב מקום המערכה היה כ"ד אמות וד' טפחים על כ"ד אמות וד' טפחים ואם איתא דהקרנות היתה של חמשה הרי מקום המערכה כ"ה על כ"ה. והנה בש"ס דמנחות איתא שם וז"ל אלא חיק האמה בגובהה. אמה רוחב כנסה. גבולה אל שפתה סביב לא שנא הכי ולא שנא הכי וכו' דיקא נמי דכתיב חיק האמה ואמה רוחב וכו' יעו"ש היטיב ומפרש רש"י דחיק האמה היינו גובה דיסוד אבל לא הרוחב. אמה רוחב קאי על הסובב ולא קאי רק אכניסה ולא על גובהה. גבולה אל שפתה סביב קאי אקרנות ובין בגובהן ובין ברוחב. והיינו כרש"י דלא כרבינו דלרבינו הוה כניסת היסוד רחב בחמשה ורוחב הקרנות בששה דאם היה רוחב הקרנות בחמשה א"כ הוה כ"ז על כ"ז ונמצא מקום המערכה כ"ה על כ"ה (הן אמת דלרש"י אינו מוכרח דקרנות היה ברוחבן באמה בת חמשה טפחים ומה שאמרו בש"ס לא שנא הכי ולא שנא הכי לאו דוקא דבין בגובהה ובין ברחבה הוו חמש רק ה"ק דלא איכפת לן אף אם נימא דהיה רוחבן בת חמשה טפחים וכ"ש אם נימא דרוחבן היתה בת ששה טפחים דניחא טפי דלא דק התנא רק בב' טפחים.
וכ"מ לשון רש"י בד"ה לא שנא וכו' כלומר כניסתו דקרנות אי בעי למימר נמי באמה בת חמשה לא איכפת לן כיון דכניסת יסוד באמה בת שש לא פש ליה בין קרן לקרן אלא כ"ו אמות וד"ט ב' מכניסה דסובב וב' מכניסה דקרנות וכיון דלא הוי אמה לא חשיב לה עכ"ל מבואר מזה דכ"ש אם נימא דהקרנות היו רוחבן ששה דניחא טפי ובזה ניחא לי מש"כ מרן וז"ל ודע דאפי' לפירש"י אנו צריכין לומר דמתניתין לאו דווקא דהא גם למסקנא כנסה דסובב באמה בת חמשה טפחים וא"כ על כרחך כי קתני נמצא כ"ח על כ"ח היינו כ"ח וב' טפחים אלא כיון דהוי בציר מאמה לא חשיב ליה לדעת רבינו דכניסה דיסוד נמי הוה באמה בת חמשה טפחים הו"ל ד' טפחים דלא חשיב להו עכ"ל וכתב ע"ז המל"מ וז"ל וקשה דאמאי לא הביא מאי דאמרינן נמצא כ"ו על כ"ו דאף לרש"י לא דק התנא בד' טפחים שהרי לרש"י רוחב ב' הקרנות היה באמה בת חמשה וכ"כ רש"י בפ' שתי הלחם דלפי המסקנא לא דק התנא בד' טפחים עכ"ל ולפי מש"כ מיושב דברי מרן היטיב בעזר ה' הן אמת דלא הו"ל למרן להוכיח מהא דנמצא כ"ח על כ"ח והו"ל להוכיח זה מהא דנמצא כ"ו על כ"ו או מהא דנמצא מקום המערכה כ"ד על כ"ד דלרש"י הוה כ"ו וב' טפחים או כ"ד וב' טפחים מ"מ קושיית המל"מ מיושב היטיב אבל בעירובין ד' א' פירש"י בהחלט דרוחב הקרנות היה באמה בת חמשה טפחים וכ"כ בפי' ליחזקאל מ"ג י"ג יעו"ש ועוד כיון דניחא ליה לש"ס לאוקמה אף בקרנות דאורכן ורוחבן היה באמה בת חמשה טפחים א"כ מוכרח לומר דניחא ליה דלא דק בד' טפחים. כ"ה כוונת המל"מ) אמנם לרבינו קשה איך קאמר דלא שנא הכי ולא שנא הכי דהא מוכרח הוא דהקרנות היה רוחבן ששה על ששה וכן הקשה המל"מ והנה מצאתי ראיתי בילקוט יחזקאל רמז שפ"ב וז"ל חיק האמה בגובה. אמה רוחב כנסה. גבולה אל שפתה סביב גובהם לא שנא הכי ולא שנא הכי מזבח כמה הוי חמשין ותמניא וכו' ונ"ל דזהו גירסת רבינו והכי מפרש לך הך גבולה אל שפתה סביב דקאי על הקרנות היינו בגובהן דקרנות אבל ברחבן הוו ששה על ששה. והדר קאמר לא שנא הכי ולא שנא הכי ר"ל בין דאסיקנא כאן דהכנסה של סובב הוו באמת בת ששה אבל הקרנות והיסוד היה גובהן באמה בת חמשה ובין הא דאמרינן לעיל דלא קאי רק אכניסה אבל גובה המזבח היו עשרה אמות של ששה ששה טפחים ניחא הא דקאמרינן אפי' נתנן למטה מרגליה אפי' אמה אחת כשרה ודו"ק היטיב. א"נ י"ל דרבינו ל"ג כלל הא דלא שנא הכי והא דלא שנא הכי רק ה"ג גבולה אל שפתה סביב גובהה מזבח כמה הוי וכו' א"כ ה"נ חיק האמה גובהה לא שנא הכי ולא שנא הכי אמה רוחב כנסה וכו' והבן.
(ודע דלפי מאי שהבאתי לעיל בהלכה ה' דלרש"י היה גובה היסוד של בנין יחזקאל ב' אמות ואיך קאמר כאן וחיק האמה וצ"ל כי ה"ק כל אמה מהם היתה בגובה ה"ט) והנה לפ"ז דאסקינן לרבינו ולרש"י דהיה מקום המערכה כ"ד אמות וד' טפחים על כ"ד אמות וד' טפחים צ"ל דמשום דהוי פחות מאמה לא חשיב לה ובאמת כן משמע פשט הסוגייא ולא מיקרי זה לא דק כיון דהוי פחות מהחשבון דמיירי בו ולכן אפי' הפסוק עצמו לא חשבו בחשבון ולא מקשה הש"ס וכ"ת ה"נ לא דק והא כתיב וההראל י"ב אורך בי"ב רחב רבוע ופירש"י וז"ל וקרא ליכא למימר לא דק עכ"ל היינו לפי מאי דמיירי התם דהוי עודף אמה שלימה אבל בפחות מאמה גם המקרא לא חשיב והכי מבואר פשט הסוגיא (ועי' במל"מ) אשר מזה נ"ל כי גם הראב"ד שכתב וז"ל א"א אולי אינו כן כי הד' טפחים הם כניסת הקרנות מדופני המזבח עכ"ל לא דבר זה דוחקתו מפני שא"א לומר כי המקרא לא דק רק אולי היה גורס עלה שלש וכנס זהו מקום הקרנות ומרן הביא בשם הסמ"ג שכן היה גירסתו במשנה ותימה שלא זכר שר המשביר מאי דאיתא בסוכה מ"ה א' ושם ברש"י ובתוס' ד"ה עלה שלש וכו' יעו"ש היטיב מש"כ בזה ואפ"ל כי הראב"ד גרס עלה שלש וכנס. והיינו כניסת ד' טפחים ונמצא החשבון מצומצם ודו"ק.
ונשאר לי לבאר עוד דבר יקר. עי' בעירובין ד' א' שם פירש"י שני לשונות על הך דילפינן דכל הני הוו אמות קטנות מחמשה חמשה טפחים פירש ראשון דה"ק ואלה מדות המזבח באמות. ר"ל אמות קטנות של חמשה טפחים. אמה אמה וטופח. ר"ל שבאמה בינונית של ששה טפחים יש אמה זו ועוד טפח. ומפרש מה הן הדברים הנמדדים באמה קטנה. ע"ז אמר. וחיק האמה (היינו יסוד) ואמה רוחב (היינו סובב) וגבולה אל שפתה סביב זרת האחד (היינו קרנות) וזה גב המזבח (היינו מזבח הזהב) אבל הקשה ע"ז מלשון המקרא דהו"ל לכתוב חיק האמה ולא וחיק ועוד דאיתא בתרגום יונתן אמתא דהיא אמתא ופשך אלמא דהפסוק מיירי באמה גדולה. לכן חזר לפרש דה"ק ואלה מדות המזבח באמות אמה אמה וטופח. ר"ל כל מדות המזבח היו באמות בינוניות שהיו בו ששה טפחים דהיינו בכל אמה מהם היתה אמה קטנה של ה' טפחים ועוד טפח. וחיק האמה ואמה רוחב וגבולה אל שפתה סביב וזה גב המזבח. ר"ל אבל חיק היה אמה קטנה וכן אמה רוחב היא קטנה וכן גבולה אל שפתה סביב וכן גב המזבח. דאלו הארבעה היה בת חמשה חמשה טפחים ועי' תוס' שם. וא"כ תמהתי על רש"י במנחות שם צ"ז א' וכן התוס' שם החזיקו בהפירוש הדחוי מלפניהם בעירובין וחזרו ובחרו בו.
ומה מאד יקרו לי דברי הגר"א בזה ואמרתי להעתיקם. וז"ל ואלה מדות המזבח באמות (פי' שמדד את המזבח בב' מיני אמות) אמה (פי' אמה קטנה כדרך כל האמות שהיא ה' טפחים) אמה וטופח (פי' שהאמה השניה היתה בת ו' טפחים שהיא אמה קטנה וטפח) וחיק האמה (שהחיק היינו היסוד היה נמדד עם האמה) ואמה רוחב (היינו הסובב) וגבולה אל שפתה סביב (שהיה בשפת הסובב גבול לרגלי הכהנים והיה הגבול באויר רק מחובר בשפת הסובב) זרת האחד (רוחב הגבול היה חצי אמה כמש"כ לקמן) וזה גב המזבח (למעלה ג"כ מדד עם האמה) והשתא מפרש המדות שהיו לכולם. ומחיק הארץ עד העזרה וכו' (גובהו של חיק מן הארץ והחיק נקרא עזרה קטנה וגבהו מן הארץ ב' אמות) ורחב (רחב החיק אמה) ומהעזרה הקטנה (מן החיק) עד העזרה הגדולה (זה הסובב שהוא נקרא עזרה גדולה) ארבע אמות (גבהו מהחיק) ורחב (של הסובב) האמה (היא האמה הקטנה וכל היכא שמזכיר האמה פירושו האמה הקטנה שהיא הראשונה שאמר שבידו היתה ב' אמות וכתב שהראשונה אמה והשניה אמה וטופח וכשמזכיר האמה קאי על האמה הראשונה) ואח"כ בפסוק י"ז כתב וז"ל והעזרה ארבע עשרה (הסובב היה י"ד אמה כי לכל צד היה הסובב והוא הנקרא עזרה יוצא אמה כמש"כ למעלה) והגבול סביב (חצי האמה הקטנה היה הגבול יוצא לחוץ וכמש"כ לעיל) והחיק לה אמה (לה להסובב הי' רוחב החיק אמה אבל לחוץ לא היה בולט רק חצי אמה מחמת הגבול שהיה מחובר לסובב כנגדה ותחת הגבול היה אויר עד החיק אבל לא היה מן החיק בולט לחוץ רק חצי אמה עכ"ל) עוד כתב בפסוק כ' וז"ל על ארבע קרנותיו (אלה הקרנות) ואל ארבע פינות העזרה (זה הסובב) ואל הגבול סביב (זה הגבול חצי אמה שאצל הסובב עכ"ל).
והנה במה שהאיר עינינו בפי' חדש בפסוק אמה אמה וטופח דהכוונה על שני מיני אמות הנה ממקום קדוש יהלך מן התוספתא דכלים (ב"מ פ"ו) ועי' באליה רבה בכלים פי"ז מ"י יעו"ש וכן פי' לה רבינו בפי' המשניות מדות פ"ג מ"א יעו"ש היטיב (ומתוך כך תמה תמה אקרא על ההג"ה הנמצאת בגי' התוס' במנחות שם על תוס' ד"ה באמות וכו' וכתב שם בהג"ה וז"ל כל פי' זה איתא בתוספתא דכלים עכ"ל ולא ידעתי מבטן מי יצאה ההג"ה זאת ומי הולידה דהא פי' התוס' דמנחות הוא כפי' קמא דרש"י דעירובין שם וכמש"כ לעיל וכמה רחוקה ממנה דרך התוספתא) אמנם מש"כ לחלק בין אמה דהיא אמה גדולה להאמה דהיא אמה קטנה לפ"ז צריך יישוב קצת דלפי"ז יהיה וחיק האמה היינו אמה קטנה. ואמה רוחב דהיינו אמה גדולה וזה דלא כמסקנת הש"ס וצ"ל על כרחך לומר דהאי ואמה רוחב קאי על האמה הנזכר למעלה וה"ק ואמה רוחב יהיה ג"כ באותה האמה הנזכרת וכן מבואר באליה רבה שם.
אך לפ"ז יקשה עלינו הפסוק הבא אחריו דאיך קאמר ומחיק העזרה התחתונה שתים אמות ורוחב אמה אחת ואם נימא דהכל היה באמה הקטנה וכשיטת רבינו דהיסוד בין בגובהו בין רוחבו דהיינו הכניסה היה הכל באמה הקטנה (ולפי"ז היה המזבח נ"ז טפחים גובהה כיון דב' אמות היסוד היה גובהן רק עשרה טפחים ולפ"ז צ"ל דבאמת במזבח העתיד לא יהיה כשר אמה מתחת רגליו לדמים העליונים ודו"ק) וא"כ איך קאמר ומהעזרה הקטנה עד העזרה הגדולה ארבע אמות ורוחב האמה דהא גובהו מהיסוד עד הסובב לכו"ע היה באמות הגדולות (וזה יש ליישב דכיון דכתיב אמות והאמה אלמא דאמות היינו גדולות והאמה היינו קטנה וכמש"כ הגר"א ולא אתי לחלק בין אמה להאמה רק עיקר החילוק הוא בין אמות לאמה והבן) אבל הא דכתיב וההראל ד' אמות ויהיה השלשה מן שפת סובב ולמעלה עד מקום הקרנות כל אמה בת ששה והקרנות עצמן בת אמה של חמשה אתמהא. ועוד יש סתירה מן פסוק י"ג לפסוק י"ד דבפסוק י"ג כתיב דהיסוד היה נמדד באמה הקטנה ובפסוק י"ד אמר דהיה נמדד היסוד באמה גדולה גם מש"כ בפי' וגבולה אל שפתה סביב פי' חדש כי היה גבול בסוף הסובב לא ראיתי זה במקום אחר זולתו. ואולי באמת במזבח העתיד יהיה קצת בענין אחר ממה שהיה בבית השני כי ע"כ יהיה בענין אחר כי במזבח שהיה בבית שני היה היסוד גובהו אמה ובבנין העתיד יהיה ב' אמות ונמצא יחזקאל נתנבא בפסוק י"ג על בנין בית שני ובפסוק י"ד על מזבח העתיד (אבל לפי"ז יהיה גובה מזבח לעתיד ששים טפחים ויהיה כשר אמה אחת לדמים העליונים מתחת לסובב כמו שהיה בבנין בית שני אבל מ"מ אינו צודק הא דכתיב בפסוק י"ג וגבולו אל שפתו וכו' ופי' הגר"א דהיה גבול סביב לסובב מה שלא מצינו זה בשום מקום) וצ"ע וה' יאיר עיני בתורתו ויראני את נוהו (ודע דלפי' הגר"א אפ"ל דהא דמקשה הש"ס במנחות צ"ז ב' וכ"ת נמי לא דק והכתיב וכו' א"צ לפרש כפירש"י דקרא וודאי דק אלא ה"ק דהא חזינן דחשיב חצי אמה במרובע דהיינו חצי אמה לכל צד וה"נ הו"ל למיחשב מקום המערכה י"ב וחצי אמה על י"ב וחצי אמה והבן).

וארבעה טפחים וכו'. כתב ע"ז הגה"ה (לא ידעתי מבטן מי יצאה) וז"ל כתב התוס' יו"ט שנראה שרבינו חזר בו כאן ממה שפי' בפירושו ששם בפירושו לא כתב אלו הד' טפחים ואני אומר שאחר נטילת רשות ממעלת תורתו אישתמיטתיה מש"כ רבינו בפי' וז"ל וכן אמר נמצאת כ"ח על כ"ח היינו וד' טפחים וכו' אלא שהוא לא מנה הטפחים שהוא פחות מאמה כיון דלא הוי אמה לא חשיב ליה ע"כ הא קמן דאין בדבריו חזרה כלל אלא צדקו יחדיו עכ"ל ובאמת לכאורה הוא השגה גדולה על התוס' יו"ט אבל באמת במעט עיון תראה דהאמת עמו דז"ל רבינו בפי' המשניות וז"ל והואיל והענין במדות כן כמו שאמרנו הרי הוא מבואר כי מה שאמר נמצא שלשים על שלשים הרי שלשים וב' טפחים על שלשים וב' טפחים לפי שלא כנס אלא ה' טפחים כמו שביארנו וכן אמר נמצאת כ"ח על כ"ח היינו כ"ח וד' טפחים על כ"ח וד' טפחים אלא לפי שהוא לא מנה הטפחים לפי שהם פחות מאמה וכיון דלא הוי אמה לא חשיב ליה וזה המאמר קיים עכ"ל והובא במרן ומדחזינן דהביא הנך תרי ולא כתב כן אדלקמיה אהא דנמצא כ"ד על כ"ד אלמא דהתם הוי החשבון מכוון ומצומצם ומטעם דכנס להנך ארבעה טפחים וכהראב"ד וכן משמעות לשון התוס' יו"ט להמדקדק בו והבן (שוב ראיתי בס' לחם שמים שהתמרמר עליו כדרכו בזה יעו"ש).

תוכן העניינים

הר המוריה על משנה תורה, הלכות בית הבחירה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה