הר המוריה על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ג · הלכה ג
שהוא חוץ וכו'. כמבואר לעיל פ"ז מהל' בית הבחירה הי"א. ועי' מל"מ שתמה על רבינו בפי' המשניות בסוף זבים שבעל קרי כטמא שרץ היינו לענין ראשון לטומאה ותמה ע"ז מהא דפסחים ס"ז א' דמסקינן התם לענין שמטמא באונס יעו"ש וזה קשה ג"כ על רש"י יומא ו' א' ד"ה לא לטומאתן וכו' וע"ע תוס' נדה כ"ב א' ד"ה אלא מעתה וכו' יעו"ש היטיב.
וע"ע במל"מ מה שתמה על מש"כ הרע"ב בריש תמיד יעו"ש היטיב והנה נתתי שמחה בלבי כי כוונתי לדעתו הרמה בזה וכבר העירותי בצדק פ"ח מהל' בית הבחירה ה"ז יעו"ש היטיב והנה לכאורה יש לעיין ג"כ על המפרש בתמיד כ"ו א' וז"ל בא וישב לו אצל אחיו הכהנים אע"ג דעדיין אינו טהור עד שיעריב שמשו דהא טבול יום הוא י"ל דחכמים לא הטריחוהו ללכת ולצאת משם הואיל ולילה הוא עד שיאור היום דהא דאמרינן טבו"י אל יכנס למחנה לויה מדרבנן עכ"ל ויש לעיין ל"ל הטעם דלילה הוא תיפוק לי דהא טבו"י שרי ליכנס להר הבית אפי' לכתחלה דלא גזרו אטבו"י רק בעזרת נשים ואולי י"ל דס"ל כדעת ר"ת בזבחים ל"ב א' דדעתו דהטעם שגזרו בעזרת נשים משום דסמוך למחנה שכינה ואין לך סמוך יותר למחנה שכינה מבית המוקד שהיתה חצייה פתוחה לקדש וחציה פתוחה לחול ומתוך כך יצא לדון דהא דגזרו על טבו"י בעזרת נשים אינו אלא היכא שנטמא בחוץ אבל לא היכא שנטמא בפנים יעו"ש היטיב אבל המפרש ס"ל דהטעם דהכא לא גזרו משום דלילה הוא לא הטריחוהו לצאת. אבל יש לעיין על המפרש א"כ למה לו לדחוק ולבקש חשבונות רבים בטעם דהולך לו בשעת פתיחת שערים וכמש"כ בשמו לעיל בהל' בית הבחירה שם ה"י תיפוק לי דהא דלא הטריחוהו הוא דווקא בלילה ולא ביום וצ"ע בזה.
ובמה שחקר המל"מ הלא בועל נדה הוא לכל הפחות בעל קרי יעו"ש היטיב אשר דבר בזה והביא הש"ס דנדה ט"ו א' יעו"ש ואין להקשות דמאי פריך התם ותיפוק לי דבעל קרי הוא יעו"ש ודילמא מיירי שם אחר אותו יום דאי משום בעל קרי הרי טבל והעריב שמשו וטהור גמור הוא אבל משום בועל נדה טמא כל שבעה לק"מ דא"כ דבאותו יום הוא טמא א"כ מאי מוסיף ר"י בנו של ריב"ז את"ק דאמר מטמא משום מגע ואינו מטמא משום בועל נדה. ופשוט.
אבל מה שהקשה עוד על התוס' דמו"ק ט"ו א' דמשמע מדבריהם דבועל נדה א"א להיות בלא קרי וביותר על מש"כ התוס' בסה"ד דטומאת נדה מכח קרי מודה ר"י דבעי טבילה יעו"ש אם כי לכאורה דבר גדול דיבר אבל לענ"ד אין התחלת קושיא דהא עיקר שתיקן עזרא טבילה לבעלי קריין הוא מטעם שלא יהיו ת"ח מצויים אצל נשותיהם כתרנגולים וא"כ שם עיקר הטעם מחמת הבעילה אבל בלא בעילה לא החמירו כ"כ דהוי בעל קרי לאונסו אבל בעילה בלא קרי נמי גזרו טבילה ודברי התוס' מאירים כספירים ודו"ק (וא"כ לא שייך לומר דמיירי שלא גמר ביאתו) ועי' בחי' רשב"א בברכות כ"ב א' שכתב בשם הראב"ד כדעת המל"מ יעו"ש אך דעת תוס' כמש"כ.