אור ברסלב

הר המוריה על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש· רבי מאיר יונה ברנצקי

פרק ב · הלכה ג

הלכה ב

במקומו היינו לקמן פ"ד מהל' עבודת יוה"כ יעו"ש היטיב.

חייב מיתה וכו'. כ"ה בתוספתא פ"ק דכלים וכמש"כ מר"ן מבואר ביומא נ"ג א' דאביאה ריקנית חייב מיתה יעו"ש ודע דכ"ש כהן הדיוט שנכנס ביוה"כ לבית קה"ק דחייב מיתה דאצל כהן הדיוט שוה יוה"כ לשאר ימות השנה ומש"כ רבינו או כה"ג שנכנס ביוה"כ שלא בשעת עבודה וכו' משום דבכהן הדיוט לא נפק"מ בין שעת עבודה או לא לכן נקט דינו בכה"ג כדי לחלק בין שעת עבודה או לא. ומ"מ יש לעיין קצת. ועי' במדרש רבה ריש פרשת אחרי שאהרן היה מותר לו ליכנס בכל שעה שירצה רק שיעשה כסדר האמור שם ורק באהרן לבד היה הדין כן לפי שהיה קדוש ה' וכמש"כ החכמת אדם בסופו בשם הגר"א. ושפתים יישק. וראיתי במכתב לה"ג רצ"ה חיות (נדפס בס' היחש לכתב אשורי) שהביא בשם הגר"א דבכל כה"ג הדין כן ומתוך כך כתב שהדין אינו כן ונראה דעתו שהמדרש חולק על כל הסוגיות יעו"ש ובמחילת כבודו שמע וטעה וחלילה לתלות בוקי סריקי ברוח אפינו הגר"א וע"ע שש"ר פ' ל"ח.
ועיין מל"מ שתמה למה לא הביא רבינו דאם נכנס דרך משופש שפטור (והיינו דווקא ממיתה אבל לאו מיהא איתא וכמש"כ המל"מ בהלכה ב' יעו"ש) יעו"ש ואפ"ל כי סמך רבינו על מש"כ פ"ג הי"ט דטמא שנכנס דרך גגים פטור משום דדרך ביאה אסרה תורה וה"נ דכתיב אל יבא. ומשופש ג"כ ממעטינן מדכתיב לשון ביאה וכדאיתא בזבחים פ"ב ב' ואף דהתוס' שם בזבחים ובמנחות הרגישו בזה וכתב דיש לחלק בין הבאת הדם לביאת הגוף יעו"ש אולי רבינו לא ניחא ליה בזה אבל איני יודע איך יפרנס לנו רבינו סוגייא דמנחות לפי"ז וצ"ע וה' יאיר עיני ואולי רבינו מפרש דרך משופש היינו שנכנס במגדל ואף דרך פתח ועיי"ש שכתב רבינו זה (ודע דבדרך משופש וכה"ג פטור אף אם שהה עי' במל"מ פ"ג הי"ט סעי' י"ט בד"ה אך מדברי התוס' וכו' יעו"ש.

תוכן העניינים

הר המוריה על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה