אור ברסלב

הר המוריה על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש· רבי מאיר יונה ברנצקי

פרק א · הלכה ג

הלכה ב

אסור לכל וכו'. עיי"ש בתורת כהנים וז"ל יכול יהו ישראל חייבים מיתה על ההוראה ת"ל אתה ובניך ולא תמותו אתה ובניך במיתה ואין ישראל חייבים מיתה יכול לא יהו ישראל חייבים על ההוראה במיתה אבל יהא אהרן ובניו חייבים על ההוראה במיתה ודין הוא ומה אם ישראל שמוזהר לבא אל אהל מועד שתויי יין ולא שתויי יין אין חייבין מיתה על ההוראה אהרן ובניו שאין מוזהרין לבא אל אהל מועד אלא שתויי יין אינו דין שלא יתחייבו מיתה על ההוראה יצאו ישראל מן הכתוב אהרן ובניו מק"ו עכ"ל ועי' כריתות שם ושם בתוספתא וביצה ד' א' ועירובין ס"ד א' וכתובות י' ב' וזבחים י"ח א' יעו"ש היטיב.

אפילו אכל וכו'. עי' בתוס' כריתות שם ד"ה אמר רב וכו' דכתבו דהא דאוכל תמרים אל יורה היינו מדרבנן יעו"ש ובכתובות שם כתבו דאע"ג דלעבודה אינו פסול מ"מ פסול להוראה מידי דהוי שיכור משאר משכרים דאע"ג דלא מחיל לעבודה מ"מ פסול לעבודה כדאיתא בבכורות מ"ה ב' ה"ה כאן אע"ג דלא מחייב אביאת מקדש מ"מ פסול להורות יעו"ש ובאמת אין מהך דבכורות שום ראיה לפענ"ד די"ל דהתם הוי טעמא משום דאינו שוה בזרעו של אהרן משא"כ כאן (וכנ"ל בהלכה ב') ועוד יש להקשות לפי תירוץ התוס' הכא והתם מאי מקשה רב אחא דהוצל לרב אשי מר קא רמי ביה מיא ומאי קושייא הא גבי הוראה או מדרבנן אסור או משום דשאני מחיוב ביאת מקדש וכבר העירותי לעיל בס"ק ז' וכן מצאתי כעת בס' שאילת שלום על השאלתות פרשת שמיני אות פ"ח שהרגיש בזה וכתב שמכח זה פסק השאלתות דר' אליעזר מודה לר' יהודה בשאר משכרים יעו"ש היטיב. והנה יש ליישב דברי התוס' דכאן דבשלמא בשאר משכרים כיון דלא נזכרו בתורה בהדיא לא לאיסור ולא להיתר יש כח ביד חכמים לגזור ולאסור אבל ביין מזוג כיון דתורה התנה בהדיא דאינו אסור להורות רק בשתה יין דרך שכרות אבל כל שהפסיק בה או מזג כיון דמן התורה יכול להורות שוב אין כח ביד חכמים לגזור ולאסור וכדעת הט"ז הבאתיו לעיל סי' פ"ז מהל' בית הבחירה ה"ו ד"ה לישב יעו"ש.
ולענ"ד נראה לחלק בענין אחר דהא חזינן בעירובין ס"ה א' בצר אל יורה יעו"ש והנה הסברא נותנת כל שאין דעתו מיושבת עליו ישתבש בסברא כידוע מהחוש ועי' ש"ך יו"ד סי' רמ"ב ס"ק כ"א. ולכן כל שהוא שיכור אין לו להורות והא דפריך בכריתות שפיר פריך אטו לא מזוג ולא הפסיק כתוב בתורה רק שכר כתוב בתורה וס"ל לר"א דמזוג או בהפסיק אין זה דרך שיכרות ולכן שפיר תמה רב אחא כיון דשתה מזוג אין בו כדי לשכר ודעתו צלולה עליו ואמאי לא רצית להורות אבל כל שיש בו שכרות יהיו מאיזה טעם שיהיה הרי הוא אסור להורות וחזינן דהתורה הקפידה על השכרות ממילא ידעינן דכל שהוא שיכור אסור להורות וכדמשני דביותר מרביעית אף במזוג יש בו כדי לשכר ממילא דחייב מיתה בזה וכדעת רבינו בהלכה א'.
והנה מדברי השאילתות הללו מבואר כדברי הדרך הראשונה שבתשובות הרשב"א בהלכה ב' יעו"ש.

בתורה עד וכו'. שם בכריתות. והטעם דאין זה הוראה וכן מבואר בהוריות ד' א' יעו"ש ודווקא דבר המפורש בתורה אבל דבר המפורש בספרים אסור להורות עי' ש"ך שם ס"ק כ"א ובט"ז ס"ק ג' ועיי"ש באחרונים.

תוכן העניינים

הר המוריה על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה