הר המוריה על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ה · הלכה יב
חוץ מן וכו'. ואע"ג דאיתא במנחות י"ח א' לא מלח כשר הא אסיקנא התם כ' א' דלא מלח כהן אלא זר משום דכתיב ביה ברית כמאן דתנא ביה דמי יעו"ש היטיב ועי' במרן ולח"מ מש"כ בזה. ודע דברע"ב כתב שם דהאי לא מלח ר"ל לא מלח כל המנחה רק הקומץ לבדו יעו"ש ואולי כ"כ דעל אוקימתא לא מלח כהן אלא זר כבר פריך עלה בש"ס וכי תעלה על דעתך שזר קרב לגבי מזבח יעו"ש לכן אוקמה שלא מלח רק הקומץ לבד ולפי' זה מסכים לשון רבינו שכתב שהמלח מעכב בקמיצה אלמא שמפרש כן שאינו מעכב במנחה רק בקומץ ועיין פי"א מהל' פסולי המוקדשין הט"ז יעו"ש אבל לא משמע כן בגמרא דהתם דמשמע אפילו לכתחלה אין טעון מלח רק הקומץ ולא כל המנחה דחשיב התם לבונה הבאה בפ"ע עם אימורי קדשים ואיברי קדשים יעו"ש היטיב (שוב ראיתי בתוס' ר' עקיבא שם שהרגיש בזה ותמה על הרע"ב יעו"ש היטיב ונהניתי שכוונתי לדעתו הרמה) ועיין מש"כ בשער המלך על דברי הרא"ש דפסחים פ"ב סי' כ"ג על הא דחלות תודה יעו"ש והקשה דאכתי תקשה מכל מנחות שעולות ע"ג המזבח וכ"ת כהנים זריזין הם א"כ לישני הכי גם על חלות תודה יעו"ש היטיב ודבריו צ"ע דגם משאר מנחות לק"מ דמנחות האפויות וודאי לק"מ דהיה מולח את האפוי ולכן אין בו משום חימוץ וגם אותן הנקמצות כשהן עיסה מ"מ לא היה מולח רק בראשו של מזבח ושם לא הספיק להחמיץ וגם מש"כ דבחלות תודה יש ג"כ לומר כהנים זריזים הם צ"ע קצת דבשלמא כל המנחות היו נעשים במקום זריזין משא"כ חלות תודה דכל אחד היה עושה בביתו כדמוכח בנדה ו' ב' וג"כ מוכח בפסחים שם. וגם כן צע"ק על הרא"ש יותר הו"ל לדחות דהמלח שאחר האפייה אינו מחמיץ. ואולי האמת נקיט. וצע"ק.