אור ברסלב

הר המוריה על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח· רבי מאיר יונה ברנצקי

פרק ב · הלכה ה

הלכה ד

חמש רגלים וכו'. שם מ' א' ועי' חולין נ"ח ב' ושם. ושם איתא אמר רב הונא לא שנו אלא שחסר ויתר ביד אבל חסר ויתר ברגל טריפה נמי הוי יעו"ש וא"כ יש לתמוה על רבינו שהשמיט זה החילוק ולא ביאר בהדיא ואולי סמך עצמו על מש"כ בהל' שחיטה. והיינו דווקא למעלה מראש עצם התחתון אבל משם ולמטה כשר כמו שמבואר כל זה ביו"ד סי' נ"ה בטור ושו"ע שם ועיי"ש בט"ז שהאריך בזה דלרש"י טריפה יעו"ש ולכאורה יש להביא ראיה לרש"י דאל"כ ל"ל לאוקמה ביד לוקמה ברגל ולמטה מארכובה (ולפי שאין כאן מקומו של זה אקצר כאן ואי"ה במקו"א יבואר מזה).

אחד מרגליו. שם ובגמרא.

קלוטה כשל וכו'. לכאורה משמע דלא היתה עגולה רק שמחובר פרסותיה יחד ה"ז מום ולא ידעתי מניין לקח זה הא במשנה שם מבואר ושרגליו קלוטות כשל חמור ועלה קאי רב פפא ואמר לא תימא עגולן ולא סדיקן אלא כיון דעגילן אע"ג דסדיקן. א"כ מפרש דזהו פי' של קלוטות שיהיו עגולות ולא דבר אחר וא"כ מנ"ל דלא סדיקן לבד ולא עגולות דהוי מום ואי מהא דברייתא שם קלוט שרגליו קלוטות כשל חמור וכשל סוס עכ"ל הא גם במשנה איתא לשון קלוטות ומפרש לה ר"פ דהיינו עגולות א"כ כך תפרש ג"כ לשון הברייתא וכן מפרש באמת הקרבן אהרן אותו לשון בתו"כ פרשת אמור פ"ז יעו"ש היטיב ועוד אי הא דמחובר לבד מיקרי קלוט א"כ מאי האי דאיתא שם מ"ג א' דקלוט ליתא באדם ואיתא בבהמה הא קלוט כזה איתא נמי באדם כדלעיל פ"ו מהל' ביאת מקדש הי"א והי"ג יעו"ש לכן מכל הלין טעמי נ"ל כי הוא הכל דבר אחד עם הא דלעיל וכן שיעור דבריו דאם היו אחד מידיו ורגליו פרסתה עגולה כשל חמור אע"פ שהיא סדוקה ופרוסה רק שהיתה ידו או רגלו קלוטה (ר"ל עגולה) ה"ז מום וזהו קלוט האמור בתורה כן נראה לענ"ד ברור.

נגממו טלפיה וכו'. כן הוא שם מ"ד א' ועי' מרן לעיל הלכה ד' שהביא כל הסוגיא. והנה כ"ג מומין המיוחדין לבהמה אלו הם (א) גלגל עינה עגול (ב) עינה אחת גדולה ואחת קטנה (ג) בלובן עינה יבלת שיש בה שער (ד) אם ניקב העור שבין שני חוטמיה במקום הנראה (ה) פיה דומה לחזיר (ו) חיטיה החיצונות שניקבו (ז) או נפגמו (ח) או שנגממו (ט) אם נעקרו חיטיה הפנימים (י) ניטלו קרניה וזכרותן עמהן (יא) נפגם העור שחופה את הגיד (יב) נפגמה הערוה של נקבה (יג) נפגמה הזנב מן העצם (יד) היתה ראש הזנב מפוצל לשתים (טו) אם היה בין חוליא לחוליא מלא אצבע בשר (טז) הזנב קצר בגדי (יז) ובטלה (יח) זנב הגדי שהוא דומה לשל חזיר (יט) נשבר הזנב (כ) בעל חמש רגלים (כא) או אין לה אלא שלש (כב) עגולה כשל חמור ידו או רגלו (כג) נגממו טלפיה וזכרותן עמהם. ומכאן ראיה למש"כ לעיל בד"ה קלוטה דהך אם היתה ידו או רגלו קלוטה כשל חמור לאו דבר בפ"ע הוא אלא הוא ביאור למה שקדם.
והנה לשלימות המלאכה אמרתי להעיר במה שראיתי בב"ח ביו"ד סי' ש"ט ואבא על סדר סעיפיו בקצרה. בסעי' ג' דיבשה אזנו היינו דווקא סחוס ולא העור יעו"ש ועי' לעיל פ"ז מהל' ביאת מקדש ה"ג שלא משמע כן. בהלכה ז' כתב וז"ל ותימה שהרי משמעות התלמוד דלאיפסולי אפי' איגום איגומי דהיינו דלא נשאר במקומו גומא נמי פסול וכפירש"י להדיא עכ"ל ולא ידעתי על מה תמה אם על הטור הלא הטור לא הביא רק דינים הנוהגים בזה"ז ולישחט עליהם במדינה ומה לו להביא דין דפסולים במקדש ורבינו ביאר דין זה היטיב לענין מום גמור דפודין עליהם בהלכה ד' ולענין לאיפסולי במקדש לקמן סעי' ח' לכן לא הבנתי תמיהתו כל עיקר.
שם סעיף ח'. הבין דרבינו פסק דלא כאילא בהיה פיו דומה לחזיר וכבר חשב כן הדברי חמודות והשגתי עליו לעיל בה"ב דאיך לא ראו מש"כ כאן והנה כתב הב"ח דדווקא באיכא עצם בשפתו העליונה שרי לאילא יעו"ש וכן דעת הדברי חמודות וכמש"כ למעלה ורמזתי ע"ז. והנה נ"ל בזה דבשפתו העליונה עודפת על התחתונה אפילו בלא עצם רק כל שדומה לחזיר וזה א"א להיות באדם לכן מנאו רבינו במומין המיוחדין בבהמה והא דאיתא בש"ס דבבהמה בעינן עצם דווקא היינו דווקא בשפתו התחתונה עודפת על העליונה שבזה שוים אדם ובהמה ובעינן בבהמה עצם דווקא ובאדם פסול אפילו בלא עצם וכן בשפתו העליונה עודפת על התחתונה באדם הוי מומא ובבהמה לא ורק בפי' דומה לחזיר וזה א"א רק בבהמה ולא באדם ויכול להיות דבזה אפילו אין עצם פסול ואם היה שפתו העליונה עודפת ואינו דומה לחזיר י"ל דשפיר בעינן עצם בבהמה או אפ"ל דכל דעודפת אפילו בלא עצם ה"ז דומה לחזיר משא"כ באדם או אפשר דבעודפת העליונה ואינו דומה לחזיר כשר אף ביש בה עצם.
שם סעיף י"ב. לא ירד לסוף דעת הב"י במה שתמה על הטור בניטלו הטלפים. י"ל שהב"י הבין שנטלו הטלפים עם קצת בשר שתחובים בו אמנם אם לא ניטלו לגמרי ומקצת מהם נשאר דבוק בבשר לא הוי מום והא כאן אף באיגום איגומי הוי נמי מום גמור והב"ח הבין דמש"כ הטור עם הבשר שבהן היינו זכרותן אבל המעיין ברש"י בכורות מ"ד א' יראה כי הזכרות הוא עצם ולא בשר. ויש לעיין בזה. שם בסעיף י"ז וי"ח. דבריו קשים המה עיין לעיל הלכה ד' בלח"מ. ומש"כ בסעיף י"ח לענין יבלת שיש בה שער וכו' בדבריו לא העלה ארוכה וכבר הארכתי בזה לעיל ס"ק ה' יעו"ש.

תוכן העניינים

הר המוריה על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה