הר המוריה על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ב · הלכה ד
וזכרותן עמהם וכו'. שם מ"ד א' ותוספתא פ"ד ובפ"א דפרה.
נקבה שיש וכו'. שם. אבל יש לעיין למה לא כתב דין עז שאין לה קרניים וכמו שתמה מרן ע"ז ועוד דהו"ל לפרושי איזה נקבה מיירי והיינו דרחל דווקא וכמבואר בש"ס שם (דפרה ועז אף נקבות צריך להיות להם קרניים) ועוד מאי מקומו לכאן ועוד דל"ל לרבינו למינקט מאי דכשר הא ממילא נדע דכשר כיון שלא כתב דהוי מום ולא נדע פסולו א"כ ממילא נדע דכשר הוא. לכן נראה לענ"ד דכצ"ל אבל נקבה שיש להקרנים (מלה חדא) וה"פ אבל אם ניטלו הנקבות שיש בקרנים כשר ושוחטין במקדש כמבואר שם בש"ס גבי פרה דיגוד מעילוי זכרות והרי היא כשרה.
נפגם העור וכו'. שם ל"ט ב' ובתוספתא פ"ד יעו"ש ומש"כ מרן למה לא כתב רבינו דניטל הזובן כשר וכן נפגם הגיד כשר יעו"ש לא ידעתי מאי תימה כיון שלא הזכיר את הפיסול ממילא ידעינן דלאו מום הוא וכמש"כ בס"ק י"ח יעו"ש.
נפגמה הערוה וכו'. שם.
נפגם הזנב וכו'. שם. וז"ל רש"י אם נפגם בין הפרקים מעלה ארוכה אם לא נחתך כל הזנב אלא נפגם מעט עכ"ל ובתוספתא שם פ"ד הגירסא נחתכה זנב מן העצם יעו"ש ובמפרש שהרגיש בזה.
ראש הזנב וכו'. שם ורש"י שם פי' דנקלף העור והבשר ונשאר ראש הזנב מגולה אולם תוס' מפרשים כפי' רבינו ומייתו ראיה מהתוספתא יעו"ש ועיקר הגירסא שם במשנה או שראש זנב מפציל את העצם עכ"ל והשאר שבנתים נמחק וכ"ה ברש"י ותוס' שם.
היו בין חוליא וכו'. שם. והיינו כרוחב גודל של כל אדם יעו"ש בש"ס.
הזנב וכו'. בגדי וכו'. שם מ' ב' מסקנת הש"ס וכ"ה בתוספתא שם פ"ד ר' חנינא בן גמליאל אומר זנב הרחל שיש בה שלש חוליות לא ישחט שתים ישחט עכ"ל.
רך ומדולדל וכו'. כתב הראב"ד וז"ל א"א דומה שהוא גורס דרכיכא וקטינא ולא היא אלא דכריכא וקטינא פי' עגולה וקטינא דקה וזנב הגדי אע"פ שהיא קצרה הרי היא רחבה וגסה עכ"ל והנה מבואר ממנו כי כן היתה גי' שם בש"ס לא תימא דקטינא אלא דכריכא וקטינא ולרבינו הגירסא לא תימא דקטינא אלא דרכיכא וקטינא אמנם ברא"ש הגי' לא תימא דכריכא וקטינא אלא דכריכא אע"ג דאלימא יעו"ש היטיב ודע כי בהלכות הרמב"ן איתא וז"ל לא תימא דרכיכא ואלימא אלא דרכיכא אע"ג דלא אלימא עכ"ל משמע מזה דאלימא הוא יותר מום מקטינא וצ"ע דהוא היפך כל הפוסקים.
נשבר עצם וכו'. עי' מש"כ מרן ע"ז ועי' תו"כ אמור פ"ו וז"ל שבור מה ת"ל לפי שנאמר שבר רגל או שבר יד שיכול אין לי אלא שנשברה ידו או נשברה רגלו מנין לרבות שבר זנב ת"ל או שבור יכול שאני מרבה שבר צלע ת"ל שבר יד או שבר רגל מה אלו מיוחדים שמומן בגלוי ואין חוזרים יצא שבר צלע שאין מומו בגלוי עכ"ל הרי שלך לפניך וע"ע לעיל פ"ז מהל' ביאת מקדש הי"א יעו"ש.