הקדמת הרמבם למסכת מנחות· רבנו משה בן מימון [הרמב"ם]
שיעורי מנחות ונסכים
ולא נשאר לבאר מכל מה שיש בדעתינו להקדים, זולתי ביאור שיעור העשרון ושיעור ההין, שבשני אלו המידות אנו משערין כל המנחות והנסכים:
והנני אומר שכבר זכרנו בסוף פיאה שמידה שבתלמוד שתי5 אצבעות באורך וארבע אצבעות לרוחב ברום שתי אצבעות ושביעית מעשר אצבע, ושתהא האצבע שמשערין בה גודַל מיד בינונית כברייתה, שזו המידה נקרא "לוג", ורביעתה יקרא "רביעית".
וה"הין" הנזכר בתורה, שבו משער הכתוב הנסכים ושמן המנחות ברביעיתו ושלישיתו ומחציתו, הוא מחזיק שנים עשר לוגין.
וכבר נתבאר שנסכי כבש שלושת לוגין, ונסכי איל ארבעת לוגין, ונסכי שור ששת לוגין, ובאלו השיעורים מן השמן בוללין הסולת כמו שזכרנו.
וכבר זכרתי בתחילת מסכת עדויות שאני שיערתי מידת הרביעית ודקדקתי בה כל מה שאפשר, וזכרתי שמצאתיה מחזקת מן היין קרוב לששה ועשרים דרכמונים מצריים, וכן מצאתי מחזקת משמן הזית גם כן עשרים וששה דרכמונים מצריים וגרגרים לא חששתי בהן למיעוטן. ויהיה משקל מה שמחזיק הלוג מן היין או מן השמן, כפי מה שמצאתי, מאה דרכמונים וארבעה דרכמונים מצריים.
וה"עשרון" היא עשירית האיפה, והיא העומר, והוא שיעור חלה. וכבר ביארנו שיעור המידה הזו בשני מחלה ובתחילת עדויות בצמצום, ושם ביארתי גם כן רוצה לומר בעדויות, שאני מצאתי שיעור חלה המידה שעשיתי תחזיק חמש מאות ועשרים דרכמונים מקמח חיטת מצרים, וזה השיעור בעצמו מצאתי שמחזיק מסולת מצרים גם כן, והדרכמונים כולן מצריים.
וזה מה שראינו להקדים אותו, ואחר כך אתחיל בפירוש.
סוף הספר