אור ברסלב
הקדמת הרמבם למסכת מנחות מנחת צבור ויחיד ללא קרבן

הקדמת הרמבם למסכת מנחות· רבנו משה בן מימון [הרמב"ם]

מנחת צבור ויחיד ללא קרבן

מנחת נסכים בקרבנות

החלק השני הם המנחות שאינם תלויות בקרבן, והם שני מינים: מנחת יחיד, ומנחת ציבור.

ומנחות הציבור שלוש:

אחת מהן עומר התנופה, והוא הנקרב ביום שני של חג המצות, ועוד יתבארו כל משפטיו במסכתא זו. ומקריבין ממנו קומץ לגבי המזבח, ואוכלים הכוהנים הנותר.

והמנחה השניה שתי הלחם, היא שמביאים אותה יום עצרת. וכבר זכרנו אותה בתחילת זבחים, אמר רחמנא עליה "ממושבותיכם, תביאו לחם תנופה"(ויקרא כג, יז), וקראה מנחה שנאמר "בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבועותיכם"(במדבר ככ, כו).

והמנחה השלישית לחם הפנים, שאוכלים אותו הכוהנים בכל יום שבת. והם שתים עשרה חלות, שני עשרונים יהיה החלה האחת.

ואלו השלושה דוחין את הטומאה, אבל לא תיאכל אם באת בטומאה כמו שנתבאר בשביעי מפסחים. ומנחת העומר לבדה היא שדוחה את השבת כמו שיתבאר במסכתא זו.

ומנחת היחיד מתחלקת לחמישה חלקים:

החלק הראשון - שיתחייב בה על עוון שעשה.

והחלק השני - שיתחייב בה על דבר שרוצה להוציאו.

והחלק השלישי - שיתחייב בזה עם קרבן ידוע שנתחייב בו, ואנו קוראים זה "מנחה דרך העברה", ועוד יתבאר זה.

והחלק הרביעי - היא המנחה שחייב בה כהן גדול בלבד, או הדיוט פעם אחת כמו שנבאר.

והחלק החמישי - שיחייב עצמו בה בנדבה.

החלק הראשון

הוא

שיהא שוגג בטומאת מקדש וקודשיו, או שגג בשבועת ביטוי, או עבר על שבועת העדות, בין במזיד בין בשוגג.

והעובר על אחד מאלה הארבע חטאים חייב קרבן כמו שביארנו בתחילת דברינו במסכת זבחים, ואם אין ידו משגת לאותו קרבן, מקריב עשירית האיפה סולת לא יצוק עליו שמן ולא יתן עליה לבונה. וזאת נקראת "מנחת חוטא", וכבר קראה ה' "חטאת"(ויקרא ה, יא). ודינה שמקריבין ממנה קומץ, ויאכלו הכוהנים הנותר.

והחלק השני

היא מנחה שחייבת בה סוטה. ונבדלה מהמנחות כולן שהיא קמח שעורים, והיא גם כן בלא שמן ובלא לבונה. ומקריבין ממנה קומץ לגבי המזבח, ואוכלים הכוהנים הנותר, כמו שביארנו בשני מסוטה. והיא הנקראת "מנחת קנאות", וכן קרא אותה הכתוב.

והחלק השלישי

שחייב בה גם כן עם קרבן ידוע,

כגון שיחייב אדם עצמו בקרבן תודה, או ידור בנזיר ושלמו ימי הנזירות,

וכבר זכרתי לך בחמישי מזבחים שמקריב עם התודה מיני הלחם, וכן עם איל הנזיר. ואלו המינים שמביאים עם התודה ואיל נזיר, לא קרא אותה הכתוב מנחה בשום פנים ואינה מכלל המנחות. והראיה על זה, שאם הביא הכהן תודה או איל נזיר שיאכל הלחם שמקריב עמהן כמו ישראל. ואילו היה מנחה, היה חייב לשרוף אותה, כמו שאמר הכתוב "וכל מנחת כהן, כליל תהיה לא תאכל"(ויקרא ו, טז). אבל החכמים קראוה מנחה דרך העברה. והמסכתא הזאת גם כן חוקרת על מלאכת הלחם הזה, ואיך יעשה, וכמה שיעורו.

והחלק הרביעי

הוא הנקרא "חביתי כהן גדול".1 והוא עשירית האיפה, ומקריבין מחציתו עם תמיד של שחר ומחציתו עם תמיד של בין הערביים. והיא נשרפת כולה, שנאמר "חק עולם, לה' כליל תקטר"(ויקרא ו, טו). וזו היא המנחה שחייב בה כהן גדול בכל יום, והיא נקראת גם כן "מנחת כהן משיח" לפי שנאמר בה "אשר יקריבו לה', ביום המשח אותו"(ויקרא ו, יג).

אבל מה שחייב בה כל כהן פעם אחת, הוא כפי מה שאני אומר, והוא שהכהן כשיגדיל ורוצה להכנס לעבודה, בין שהיה כהן גדול או כהן הדיוט, תחילת מעשיו שיביא עשרון סולת ומקריב אותו מנחה, והוא נשרף כולו לפי שהוא מנחת כהן כפי שביארנו.2 ורמז בזה במה שנאמר "זה קרבן אהרן ובניו, אשר יקריבו לה'"(ויקרא ו, יג) וגו', הרי שכלל בפסוק זה מנחת כהן גדול שמקריב בכל יום, ומנחת כל כהן כשיכנס לעבודה. ודע, שהכהן משעה שיתחייב במצוות כשר לעבודה, אבל לא היו אחיו הכהנים מניחים אותו לעבוד עד שיהא בן עשרים שנה.

והחלק החמישי

שיתנדב ויחייב עצמו בכך, וזו נקראת "מנחת נדבה" כמו שיתבאר. והוא חמישה מינים,

סולת בלול בשמן לבדו וזו נקראת "מנחת הסולת", או "מנחת מאפה תנור" והוא שני מינים חלות או רקיקים, או "מנחה על המחבת", או "מנחת המרחשת".

וכל אלו פסוקי התורה, ואיזה מין שיחייב בו עצמו חייב בו, וכן איזה שיעור, ולא יהיה פחות מעשרון כמו שהתבאר. ואלו החמישה מינים צריכים לבונה ושמן, וכולן סולת, ומקריבים מהן הקומץ והנותר יאכל. והמותרות שיותירו מהמנחות אחר הקרבת הקומץ נקראים "שיירי מנחות", והן נאכלין לכהנים, אלא אם היתה מנחת כהן שהיא נשרפת כולה.

ועוד יתבאר במסכתא הזאת סדר מלאכת המנחות האלו כולן, ושיעורן, והפיסולים הבאים עליהן, וכל דיניהן, וזהו הנדרש במסכתא הזאת.

וכבר נתבאר לך, שכל המנחות סולת3 חוץ ממנחת העומר ומנחת סוטה שהיא מן השעורים, ומנחת סוטה מיוחדת להיות מקמח שעורים. ואין שורפים מהן זולתי מנחת חוטא4 ומנחת כהן מאיזה דבר שתהיה, וכן מנחת נסכים לאיזה אדם שתהא. וכל המנחות מקריבין מהן הקומץ ויאכלו הכוהנים השיירים. ויכלול אותן כל הדברים שאמרנו שהן כוללים הזבחים בתחילת דברינו בזבחים.

תוכן העניינים

הקדמת הרמבם למסכת מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה