הקדמת המלאכת שלמה למשנה· רבי שלמה עדני
הקדמת המחבר · יסורי העליה
1אמר העבד הצעיר, מכל אשר בעיר, שלמה בן לאדוני אבי ה"ר ישועה בן ה"ר דוד בן ה"ר חלפון העדני, רוח ה' תניחם,
ואני במעגלי צדק ינחני, ואורך ימים בתורתו ישביעני, ונחמה גמורה ינחמני,
מבית אבי אבא הנזכר שהיו מערי התימני מקובלני, כי מגלות ראשונה נגלינו, כי קרא דכביב בסוף ספר מלכים "וינחם בחלח ובחבור נהר גוזן וערי מדי" נאמר גם עלינו,
ועוד קבלנו כי אנו מן הכת ששלח להם עזרא לעלות בבנין בית שני, ויתנו כתף סוררת, ויקללם להיות כל ימיהם בעוני,
ובעוונות נתקיים בנו באותו הגלות עוני תורה ועוני ממון לתפארה,
ובפרט משפחתי הצעירה, שכולם היו לפי מה שנודע לי ונתאמת אצלי על-פי מגידי אמת בשפה ברורה, יראי שמים ובעלי תורה תלמידי אדוני אבי ז"ל
כי הוא היה הרב של העיר אוזל הנקראת צנעא, וגם זקני אבי אבי לפניו היה מלמד תינוקות שם,
כי הדלות הדביקתם והרעב, באופן ששתי קללות עזרא נתקיימו בנו,
האחת המארה הנזכרת, ועוד בקללה הכוללת, לכל מלמדי תינוקות מבהלת, שלא יתעשרו, שמא ממלאכתם יתבטלו, ברום לבבם וגם עלה יעלו,
וברוך ה' אשר העיר את רוח אדוני אבי, לעמוד עם כל בני ביתו לעקור דירתו,
ולעלות מארץ מרחקים, אף על פי שמכל טוב ריקים, והוא היה מטופל, בי ובאחי ובאחותי, ואני הבינוני שבהם אז בן ארבע שנים הייתי,
מלבד צער עינוי הדרך וגידול בנים בעניו, פדה ה' את נפשו ונפש בניו בשיו, דהיינו אמי נ"ע שמתה עליו בדרך, ונוסף לו יגון על יגונו,
באופן שעד שזכינו שהגענו פרח נשמתינו, ובעונותי לא השלמנו שמיטה אחת בארץ הצבי צפת תוב"ב,
עד שמתו לאדוני אבי אחותי ושני בניה אשר ילדה שם, גם המה חלפו עם אניות אבה גם אחי הקטן ממני,