אור ברסלב

הפתעה - סיפור בעניין האבולוציה

פרק ד

פרק ג

אפל הוציא עכשיו מכיס חזהו גליל נייר דמוי קלף קשור בסרט תכול, ומסרו בחגיגיות לידי איל. איל התיר את הסרט ופרש את גליל הנייר. עיניו אורו: היתה זו ברכה לבבית כתובה בציפורן בכתב נאה וחגיגי לכבוד יום הולדתו השבעה-עשר של איל.

איזה כתב! מי עשה את זה? - קרא בהתפעלות.

בוא ואספר לך - חייך אפל - הנייר דמוי הקלף היה מונח אצלי על השולחן ותכננתי לכתוב לך עליו ברכה לכבוד יום ההולדת שלך. התרנגול של השכנים נעמד לו על החלון ומשם דילג בנפנוף כנפים פנימה אל השולחן. מיהרתי להבריח אותו, ואז, בתנועת רגל לא זהירה שלו, הפך את קסת-הדיו על גבי השולחן והדיו ניתז סביב. הנייר שהיה מונח גם הוא על השולחן, לא נמלט מהתזת הדיו - וזה מה שיצא...

איל חייך והוסיף להביט בנייר: איזה עוד רעיונות יש לך? - לגלג - מילא, אם היית אומר שהתרנגול מרט לעצמו נוצה וכתב בה את הברכה הזו, הייתי אולי מאמין לך מיד. אבל סיפור כזה: שהדיו נשפך במקרה וניתז על הנייר... ויצאו האותיות האלה... עד כאן!

אפל נשען לאחוריו: אתה אומר שאם הדיו נשפך כך במקרה, לא יתכן שיתקבל כתב מסודר ונאה שנראה כאילו נכתב בציפורן, כלומר: אם זה במקרה, צריך להיות כאן בלגן ולא כתב! הפוך מסדר! כתמים בלתי מסודרים של התזה. אם-כן, לשיטתך... שהעולם נוצר או התפתח באקראי, איך אתה מסביר שבטבע יש סדר מופתי כזה?! הרי זה לא הגיוני שבבלגן יהיו חוקי טבע קבועים ומובהקים שנשמרים במשך אלפי שנים! מדוע אין הכוכבים מתנגשים זה בזה מדי פעם? מנין בכלל הופיע כוח המשיכה העצום של הכוכבים? מי נתן להם אותו? הרי אם לא היה כוח המשיכה שלהם מדוד ומחושב, היו ה"חלשים" שבהם נסחפים אל כוכב חזק מהם ופשוט מתנפצים! ומדוע לכל כוכב יש מסלול צפוי משלו עד-כדי-כך שכיום המדענים מסוגלים לחשב בדיוק רב מהלך עתידי של כוכב זה או אחר ביחס לכוכבים אחרים לצורך תכנון מסלולי החלליות?

לוחות השנה שבידינו יכולים להראות לנו למשל זמני זריחה ושקיעה מדויקים של השמש למשך שנים קדימה, תוך לקיחה בחשבון של השתנות משך היום והלילה לאורך השנה כולה (בקיץ היום ארוך, ובחורף - קצר), ואפילו ביום מעונן או ערפילי ביותר אנחנו יודעים בדיוק את זמני הזריחה והשקיעה של השמש, גם אם לא ניתן לראותה כלל. אנחנו, היהודים, משתמשים בלוחות אלה יום-יום וסומכים עליהם ועל דיוקם.

איל האזין בענין לדברי אפל ושתק.

הירח, לדוגמא - המשיך אפל - מתחדש או "נולד" בכל חודש מחדש. ומהו משך הזמן העובר בין "מולד" ל"מולד"? רבן גמליאל, נשיא הסנהדרין ביבנה, כך כתוב ב"תורה ומדע" מאת זמיר כהן, העיד סמוך לאחר חורבן הבית השני, שקיבל מבית אביו בתורה שבעל-פה, ובית אביו קבלו מאבותיהם ואבותיהם מאבותיהם עד מתן תורה, שמשך הזמן הממוצע הוא 291/2 יממות ועוד 2/3 שעה ועוד 73 חלקי שעה (73 מתוך 1,080 חלקים שהם שעה שלמה) (73/1080), או בספרות: 29.53059 יממות. מבלי להכנס כעת להסבר מדוע חילקו את השעה ל-1,080 חלקים.

ומה דעתך על-כך שהיום, באמצעי מדידה מתוחכמים, הכוללים בין היתר קרן ליזר ושעון אטומי, הגיעו המדענים האמריקאים ב"NASA" למדידה של 29.530588?! והתקרבו בכך לאמת שאבותינו קבלו במסירה בתורה שבעל-פה בעת מתן-תורה: 29.53059!

וואו! - נפלט מפיו של איל.

ואם לא די בכך - המשיך אפל - האם חשבת פעם איך יודעת השקדיה לפרוח מדי שנה בט"ו בשבט?.. ואיך תסביר את זה שהיונה מטילה תמיד דוקא שתי ביצים, ותמיד בוקעים מהן זכר ונקבה?! מאיפה הביצים יודעות לייצר בדיוק זכר ונקבה?!.. ואם אתה רוצה סדר מסוג אחר: מה דעתך על עין של זבוב-הסוס המורכבת מ-7,000 עיניות שמסודרות בסדר מופתי על פני כיפת גלגל העין שלו, כגדוד חיילים במסדר המפקד, או אם תרצה, כמו חלת-דבש זעירה... ויש לו שתים כאלה!

והאם ראית פעם זרעי חמניה לפני שהספיקו לקלות ולהמליח אותם, ולפני שניערו אותם מפרח החמניה הגדול? ממש בדומה לסידור העיניות בעין הזבוב, אלא שכאן לא נחוץ מיקרוסקופ כדי לראות את הסדר המופלא. האם כל הסדר הזה אינו מעיד על-כך שיש תכנון בבריאה?!

ואם כבר דיברנו על כוכבים: ממתי יודע האדם שכדור הארץ עגול? ושבצד הנגדי של הכדור עומדים האנשים ממש כמו שאנחנו עומדים כאן, על רגליהם, אלא שהם הפוכים מאיתנו! אם נגדיר שאנחנו עומדים כשראשנו למעלה ורגלינו למטה - הם נמצאים במצב הפוך: ראש למטה ורגלים למעלה! ואינם נופלים "למטה", בגלל כוח המשיכה. היום אנחנו כבר יודעים זאת בודאות - ניתן לראות מהחלל שכדור הארץ עגול.

חכמי יון היו הראשונים שהחלו לטעון לפני כאלפיים שנה שכדור הארץ עגול. עד ימיהם וגם מאות שנים רבות לאחר מכן, סברו האנשים שהארץ שטוחה. רק לפני כחמש מאות שנה, כאשר גילה קולומבוס את אמריקה, החל להתחוור לאנשים שאכן, הכדור עגול. ולדברי הטוענים שהבבלים כבר ידעו זאת לפני היוונים, ראוי לציין, שידיעתם זו הופיעה "פתאום", סמוך לאחר גלות בבל... לפני יותר מ-2,300 שנה.

הזוהר הקדוש מצטט לפני למעלה מ-1,800 שנה את דברי רב המנונא סבא, שקדם לו, והוא אומר מפורשות שכדור הארץ עגול, ושבצידו האחר עומדים בני אדם במצב הפוך משלנו, וכשלאלה יש אור, כלומר: יום - לאלה יש חושך, לילה. וחז"ל קיבלו את הידיעות הללו במסורת (מלשון "מסירה") מדור לדור, ממתן תורה.

כוחו של איל לא עמד לו: הוא שמט את המזלג מידו, הזדקף, פנה לאחוריו, וברח לאורך השדרה, מעיף מבטים לצדדים, לודא שפרופסור אבנשטין או מישהו אחר לא קורא לו לפתע מבין העצים.

הי! איל! חכה! אל תברח! - קרא אפל לעבר הנער המתרחק, בקומו ממקומו. איל נעלם מאחורי טור העצים.

אפל התבונן בפרופסור אבנשטין: יתכן שהגזמתי בעצמת ההפצצה - אמר מעט בעצב. השנים הביטו במבוכה זה בזה.

כעבור דקות אחדות הופיע ראשו של איל מבין העצים: אם תבטיחו שתפסיקו להלחיץ...

אפל חייך אליו: אם תחזור, אקח אותך לטיסה! - הבטיח.

איל התקרב.

אפל שרת עדיין במילואים כטייס-קרב.

תוכן העניינים

הפתעה - סיפור בעניין האבולוציה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה